מדוע נוצרו מטבעות דיגיטליים נוספים מלבד ביטקוין?

אם כן, מחברת הבלוקצ'יין של ביטקוין משמשת לרישומים חשבונאיים שמתעדכנים גלובלית ולא ניתנים לזיוף. לאחר תקופה של כשנתיים בהן אפקט הרשת משך מפתחים וכלכלנים והוביל אותם להתעמק בקוד התוכנה ובמשמעויותיו, חלקם החלו לתהות האם ניתן ליצור מטבע דיגיטלי טוב יותר מביטקוין כאמצעי להעברת ערך. או לחלופין, להיעזר במחברת הבלוקצ'יין לטובת רישומים של נכסים שונים: בעלות על נדל"ן, מניות ועוד.

למה צריך עוד מטבעות? צילום: שאטרסטוק

כך, ביצעו התאמות בקוד התוכנה של ביטקוין והשיקו רשת בלוקצ'יין חדשה עם מטבע דיגיטלי אחר. צ'רלי לי, מפתח מטבע הלייטקוין (Litecoin) לדוגמה, שינה את משך הזמן הממוצע בין בלוקים ל-2.5 דקות, הגדיל את היצע המטבעות המקסימלי פי ארבעה וביצע שינויים קלים נוספים. לדבריו, יצר כך את האח הקטן של ביטקוין, בדומה למתכת הכסף אשר שימשה כאמצעי תשלום ושמירה על ערך שהחמיאו לקיומו של הזהב. במילים אחרות, ביטקוין ישמש להעברות כספיות גדולות יותר ובתדירויות נמוכות יותר, ואילו לייטקוין - לפי חזונו של לי - אמור לשמש כאמצעי תשלום בשגרה השוטפת. עד כה, טרם התממש החזון.

בן סמוחה צילום: Elli Mazkevich

פלטפורמת אתריום ותוכנות מבוזרות

ב-2013 הציג צעיר רוסי-קנדי בשם ויטליק בוטרין את רעיון מחשב העל העולמי, קונספט שהוביל להקמת פלטפורמת את'ריום, שהיא הרשת בעלת שווי השוק השני בגודלו בעולם המטבעות הדיגיטליים כיום. לפי בוטרין, האקוסיסטם שנוצרה סביב ביטקוין עמדה בפני שני חסמים גדולים שמנעו ממנו מלהגיע להמונים.

האחד הוא הצורך של יזמים לבחון בעצמם את קוד התוכנה הפתוח של ביטקוין כדי לבצע בו שינויים והתאמות, ואף לעתים לכתוב קוד תוכנה חדש לחלוטין - תהליך שגזל זמן רב והציג נקודות כשל נוספות (כגון פרצות אבטחה פוטנציאליות). השני הוא צורך (ולרוב חוסר היכולת) של יזמים ליצור סביבם אפקט שיניע משתמשים קיימים וחדשים לצרף את כוחות החישוב שלהם לרשת ולתמוך בה, כדי שלא תהיה חשופה למתקפות חיצוניות. להזכירכם, ככל שפועלים ברשת הבלוקצ'יין כוחות חישוב רבים יותר, כך היא מוגנת יותר.

ויטליק בוטרין צילום: גטי אימג'ס

לכן, בוטרין ושות' גייסו מטבעות ביטקוין בשווי של כ-18 מיליון דולר לטובת הקמת רשת את'ריום ויצירת המטבע את'ר (ETH) - רשת ציבורית ובעלת קוד פתוח שחזונה לשמש כמחשב על עולמי. למה מחשב על, אתם תוהים? ובכן, ברשת הביטקוין כוחות החישוב משמשים לטובת פתירת החידות המתמטיות ואבטחת הרשת. אך בבסיסה של רשת אתריום יושבת מכונה וירטואלית שתפקידה, בנוסף לנ"ל, הוא להקצות את כוחות החישוב ליצירת תוכנות מבוזרות על גבי הרשת. כלומר, במקביל לפתירת חידות מתמטיות, יוכלו הכורים 'להשכיר' את כוחות החישוב שלהם למשתמשים ויזמים על גבי הפלטפורמה.

תוכנות מבוזרות הן תוכנות אשר פועלות ללא ישות ריכוזית ששולטת בהן, או לפחות אמורות לפעול כך. מטרתן לתת פתרונות מבוזרים לבעיות קיימות. ביטקוין למשל הוא תוכנה מבוזרת שמטרתה לשמש כאמצעי תשלום ושמירה על ערך, ואילו ביטורנט (BitTorrent) היא תוכנה מבוזרת לשיתוף קבצים מאדם לאדם.

בתעשיית הבלוקצ'יין, לרוב השקת תוכנה מבוזרת כרוכה ביצירת מטבע דיגיטלי (שנקרא 'טוקן' או 'אסימון') שמטרתו לשמש כתועלת ותמריץ למשתמשי התוכנה ותורמיה בקהילה. לדוגמה, המטבע BAT, ר"ת של Basic Attention Token, נוצר כדי לשנות את מערכת היחסים שבין המפרסמים ברשת לבינינו, הצרכנים. כיום, המפרסמים והפלטפורמות בהן הם משתמשים מגיעים עם בעיות רבות כגון חדירה לפרטיות, פגיעה בחופש הביטוי, הצפת פרסומות ומחירים גבוהים עבור המפרסם. הצרכנים מנגד, אינם רואים תמורה כספית ישירה לצרכנים תמורת הפגיעות הללו.

דפדפן Brave

תוכנת BAT נבנתה על גבי רשת את'ריום, כדי שמפתחיה יוכלו להיעזר בכוחות החישוב של הכורים הקיימים ברשת וכדי שלא ייאלצו לעבור על קוד התוכנה בשלמותו. מטרתה, ומטרת המטבע, הן להתממשק עם דפדפן הקוד הפתוח ברייב (Brave) ולשנות את יחסי הגומלין בין המפרסמים לצרכנים. בתור צרכנים בדפדפן, תוכלו לקבוע איזה מידע לשתף עם המפרסמים, כמה פרסומות ברצונכם לראות ועוד. בהתאם למידע שתשתפו, תתוגמלו ישירות ע"י המפרסם בטוקן בעל הסימן BAT. לבסוף, באמצעות שילובן של שתי תוכנות מבוזרות, הצליחו היזמים לבטל את הצורך במתווכים רבים (ביניהם, פוטנציאלית, גם גוגל ופייסבוק) ולהציף הרבה יותר ערך עבור הצרכן והמפרסם.

הבלוקצ'יין תשנה את העולם?

תוכנות כדוגמת BAT מנסות להציג חזון בו לא יהיה צורך ברוב, אם לא בכל, המתווכים שאנו מכירים. בין אם מדובר בפלטפורמות מסחר מקוונות כמו אמזון, תוכנות הימורים כגון PokerStars או מתווכי דירות בסגנון Airbnb - ב-2016 החלה בועת "הבלוקצ'יין יחליף הכול"; יזמים ממדינות רבות, ביניהן ישראל, החלו לפתח רשת בלוקצ'יין או ליצור תוכנה מבוזרת על גבי את'ריום, הנפיקו טוקן דיגיטלי וגייסו כסף ממשקיעים פרטיים ומוסדיים במה שמוכר כמערב הפרוע של הנפקות המטבע (ICO). בין אם כוונותיהם היו טובות ובין אם לא, הבטיחו היזמים ליצור תוכנות מבוזרות שברוב המקרים הסתכמו בהפיכת שירות שמספק גוף מתווך בכלכלה הנוכחית, לכזה שאמור להתנהל בצורה מבוזרת.

צילום: ToWave

עשרות מיליארדי דולרים גויסו בהנפקות הללו בין 2016 ל-2018, ביניהם גם גיוסים מתוקשרים במיוחד כגון זה של אפליקציית טלגרם שגייסה יותר מ-1.5 מיליארד דולר לטובת הקמת רשת בלוקצ'יין ומטבע שיתממשק עם האפליקציה. הטוקנים השונים נרשמו למסחר בבורסות למטבעות דיגיטליים ורשמו עליות חסרות תקדים של אלפי, אם לא עשרות אלפי אחוזים. ואולם, הבועה התפוצצה בסוף 2017, ורוב הטוקנים רשמו ירידות של 90% או יותר משיאם. צוותי פיתוח רבים הפסיקו לעבוד על הפרויקטים, מכרו את הטוקנים שלהם וכעת נאלצים להתמודד עם אימת הרגולטור שנזכר להיכנס לתמונה, באיחור אופייני.

שנות בועת ה-ICO לוו במנטרה מוכרת: "בלוקצ'יין, לא ביטקוין". מנטרה זו ניסתה לצייר את ביטקוין כמטבע בעל טכנולוגיה מיושנת ששומר על מיקומו בעקבות יתרון הראשוניות בלבד, ושהטכנולוגיה עצמה ושימושיה הם אלו שחשובים. אך בשלב זה נראה שהביטקוין הוא המטבע היחיד שמוצא את האיזון הנדרש בין הקריטריונים החשובים ביותר לרשת בלוקצ'יין: רמת ביזור, רמת אבטחה, רמת שקיפות והשפעת הקהילה והמשתמשים.

אם כן, עד כה למדנו על שניים מתוך ארבעה סוגים שונים של מטבעות דיגיטליים: מטבעות להעברת ערך כגון ביטקוין ולייטקוין, ומטבעות 'תועלת' כגון BAT. בטור הבא אפרט על שני הסוגים הנותרים, ואתמקד גם בקריטריונים ובעקרונות החשובים של רשת בלוקצ'יין מבוזרת. בהמשך הסדרה, אעמיק גם בשילוב בלוקצ'יין בארגונים, כפי שעושים תאגידים כמו IBM.

הכותב הוא מומחה לבלוקצ'יין ומטבעות דיגיטליים, מייסד אתר התוכן CryptoJungle, ממייסדי עמותת Blockchain B7 ומנהל שיווק ויח"צ בחברת MarketAcross.