הלך לעולמו השחקן שלמה בר שביט

בתו איה אמרה עליו: "הוא טרף את החיים. איש חזק, חכם, מצחיק, צנוע, עסק בעבודתו נאמנה, לא בשביל תהילה ולא בשביל כסף אלא מתוך הגשמה עצמית לחלוטין".

שלמה בר שביט צילום: ז'ראר אלון

בר שביט השתתף לאורך השנים במאות הצגות ומחזות זמר, בהם "פר גינט", "שמו הולך לפניו", "אירמה לה דוס", "קזבלן", "כנר על הגג", "המלך ליר", "איי לייק מייק", "הבט אחורה בזעם", "בגדי המלך", "ממלא המקום", "משפט פיתגורס", "הכיסאות", "ריצ'רד השלישי", "הלוויה חורפית", "הקמצן", "מרי סטיוארט", "הפרדס", "המלביש", "טרטיף", "גבירתי הנאווה", ו"סיפור הפרברים". 

התפקיד הראשון שגילם היה בהצגה "בערבות הנגב", מחזה על מלחמת השחרור מאת יגאל מוסינזון. בין השנים 1958-1960 היה חבר בהנהלת תיאטרון הבימה ובשנים 1977-1978 שימש גם כמנהל האמנותי שלו.

בר שביט, שהתמודד עם מחלת הפרקינסון בעשור האחרון, נולד בירושלים בשם שלמה פרידמן. אימו היא נכדתו של המקובל שלמה אלישיב ודודניתו של הרב יוסף שלום אלישיב. ב-1948 התגייס לצה"ל ושירת תחילה ב"להקה הארצית". לאחר מכן עבר ללהקת הצ'יזבטרון.

הוא השתתף בסרטים "הבו בנות לאילת", "הירושה" ו"פובידיליה", ושיחק בדרמה הקומית "פולישוק". כמו כן דיבב בסרטי הקולנוע "על כלבים וגנבים" ו"מלך האריות" (בתפקיד הקוף רפיקי), ובשני סרטי הארי פוטר (את אלבוס דמבלדור). בנוסף, בר שביט הקליט אלבומים עם סיפורים ואגדות לילדים והשתתף בתסכיתי רדיו.

במסגרת חגיגות 80 שנה להולדתו העלה הצגת יחיד בשם "שחקן מפתח", שבה הוא מספר את סיפור חייו. כמו כן הוציא ספר על חייו בשם "הנשמה התשיעית", וכן נעשה סרט דוקומנטרי אודותיו, בבימויו של יהודה יניב.

בר שביט זכה כאמור בפרס התיאטרון הישראלי על מפעל חיים בשנת 1999, וב-2002 זכה לתואר ליקיר העיר תל אביב יפו. ב-2012 הוכתר על ידי אוניברסיטת בר-אילן בתואר דוקטור לשם כבוד.

מתיאטרון הבימה נמסר: "התיאטרון הלאומי מרכין ראש בצער עמוק וביגון כבד עם פטירתו של שלמה בר שביט, מגדולי שחקניו ומגדולי שחקני התיאטרון בישראל מאז ומעולם. שלוימלה היה מעמודי התווך הנערצים של הבימה. כולנו המומים וכואבים. הכאב על לכתו מאיתנו הוא גדול מאוד מאוד. הבימה היא שלוימלה וחייו ופועלו בתיאטרון ובתרבות שזורים יחד עם הבימה יד ביד. בשעה זו אנחנו מצדיעים לשלוימלה וכואבים עם משפחתו".

בר שביט הותיר אחריו שלושה ילדים.