אחרי שנים של קיפאון: שוק המכוניות החשמליות מתעורר בישראל

בנוסף, עוד ארבעה חודשים ייפתח בת"א אולם תצוגה ראשון שיוקדש למכוניות חשמליות. באולם יימכרו דגמי AION של יצרנית המכוניות הסינית GAC, ביניהם מכונית משפחתית וג'יפון חשמליים. המחירים צפויים להיות אטרקטיביים, ואת הזיכיון קיבלה יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה. הצפי: מכירות של מאות רבות בשנה הראשונה, ואלפים בודדים בשנה השנייה.

רכב של GAC

טסלה עדיין לא נמכרת בישראל, אבל השנה נרשמת התעוררות בשוק המכוניות החשמליות, לאחר שנים של קיפאון מאז קריסת בטר פלייס. בישראל כבר נמכרים שישה דגמי מכוניות חשמליות, ונוספים יגיעו בשנה הבאה, אם כי ליבואנים קשה כרגע להתחייב על מועדים וכמויות. הסיבה: תקנות זיהום האוויר החדשות באירופה, המטילות קנסות כבדים על יצרנים שלא מצליחים לעמוד בממוצע זיהום האוויר הנדרש, 95 גרם CO2 לק"מ, כך שכל ייצור החשמליות הזמין מופנה לשווקים ביבשת. האם הגיע גם הזמן שלכם לשקול לעבור לרכב חשמלי?

החל מ־130 אלף שקל

*רנו זואי היא החשמלית הזולה ביותר שאפשר לרכוש כחדשה בארץ, 130 אלף שקל. מדובר במכונית סופר מיני ותיקה, שנמכרת עם סוללה של 41 קילווואט שעה (קוט"ש) ומסוגלת לנסוע לפי נתוני היצרן בתקן האירופי החדש 306 ק"מ, לפני שתזדקק שוב לטעינה. לזואי חמישה מקומות ישיבה, אבל תא נוסעים מיושן והיא לא מצוידת באביזרי בטיחות אקטיבית. דגם עם תא נוסעים ועיצוב מעודכנים, ובטיחות משופרת, יגיע לארץ בשנה הבאה. יותר ממאה מכוניות מהדגם נמכרו לפרויקטי תחבורה שיתופית בחיפה ובנתניה.

רנו זואי צילום: יצרן

*יונדאי איוניק היא המשפחתית החשמלית הזולה בשוק, החל מ־160 אלף שקל. היא זהה כמעט לגרסה ההיברידית הנפוצה כל כך בכבישינו, אך מצוידת רק במנוע חשמלי ובסוללת 28 קוט"ש, ומסוגלת לנסוע לטווח של 280 ק"מ לפי התקן הישן והמחמיר פחות. הגרסה החשמלית מגיעה מאובזרת מאוד, כולל בטיחות אקטיבית, מושב נהג חשמלי ועוד, אך הסוללה המוגדלת מקטינה את נפח תא המטען מ־443 ליטר באיוניק הרגילה ל־350 ליטר. גם כאן כבר הושק דגם מחודש בחו"ל, שמלבד שיפורים קוסמטיים קיבל גם סוללה מוגדלת ל־38 קוט"ש, ומסוגל לנסוע 300 ק"מ לפי התקן האירופי החדש.

יונדאי איוניק צילום: יצרן

*ניסאן ליף. הדור השני של המשפחתית הקומפקטית היפנית נחת אצלנו בשבועות האחרונים. הוא מצויד בסוללת 40 קוט"ש, ובהבטחה ל־270 ק"מ לפי התקן העדכני. הליף 2019 היא משפחתית מרווחת יחסית ומאובזרת, כולל בטיחותית, שכמו החשמליות האחרות, מציגה ביצועים זריזים ממכוניות בנזין מקבילות: הליף מאיצה בדממה מ־0 ל־100 קמ"ש בתוך 7.9 שניות בלבד. המחיר עומד על 165 אלף שקל.

* ב־מ־וו i3: אחת החשמליות הראשונות בשוק, מגיעה באבזור ש"לא שגרתי" הוא התיאור הכי חיובי שאפשר להדביק לו. יש לה ארבע דלתות, כשהאחוריות נפתחות לאחור בסידור מסורבל. יש מקום לחמישה, אבל תא המטען קטן (260 ליטר). הביצועים מצוינים, ההנעה אחורית, והיא בהחלט מהנה לנהיגה. המספרים החשובים: סוללת 33 קוט"ש וטווח רשמי של 300 ק"מ לפי התקן האירופי הישן, אבל היבואן מציין בהגינות בפרוספקט שהטווח הריאלי עומד על 200 ק"מ. המחיר גבוה: 249 אלף שקל.

ב-מ-וו i3 צילום: יצרן

*אאודי אי־טרון: הקרוסאובר החשמלי הראשון של היצרן הגרמני הוא רכב גדול (4.90 מטרים אורך), חזק (408 כ"ס), ומאובזר מאוד (כולל מצלמות שמחליפות את מראות הצד בדגם המאובזר). המרווח מצוין לנוסעים ולמטען (600 ליטר נפח), הביצועים מצוינים (5.7 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש), אבל צריך להתרגל לממדים בחניה, ובעיקר לצגים בדלתות הקדמיות שמחליפים את המראות, וממוקמים נמוך מדי. לסוללה 95 קוט"ש, והטווח הרשמי עומד על 400 ק"מ לפי התקן העכשווי. האי־טרון הוא הרכב החשמלי הנמכר בישראל כיום, אחרי שזכה כבר לכ־500 הזמנות שרובן יסופקו עוד השנה. זאת למרות שמחירו מתחיל ב־394 אלף שקל.

אאודי אי טרון צילום: יצרן

*יגואר I־PACE: המתחרה של האי־טרון הוא הכלאה בין מכונית פרטית לקרוסאובר, ייחודי ומעניין בעיצובו. לסוללה שלו 90 קוט"ש, הטווח המובטח לפי התקן העדכני עומד על 480 ק"מ ארוכים, ועם צמד מנועים חשמליים בהספק של 400 כ"ס, הוא זריז מהאאודי, עם 4.8 שניות מ־0 ל־100 קמ"ש והתנהגות הכביש שלו ספורטיבית יותר. מ־450 אלף שקל.

יגואר i-פייס צילום: יצרן

רבע מהעלויות

מחירי החשמליות, הגבוהים בדגמים העממיים בכ־25־30 אלף שקל מדגמי בנזין מקבילים, היו יקרים עוד יותר אלמלא העניקה להם המדינה הטבות מס נדיבות, הכוללות מס קנייה בשיעור 10% בלבד, לעומת 20% להיברידיות ו־83% למכוניות בנזין ודיזל. בנוסף, מי שיקבל רכב חשמלי מהמעסיק ייהנה מהנחה של 1,000 שקל בחודש בחישוב מס הרכב הצמוד. גם כרגע אין מיסוי על החשמל המשמש את החשמליות, בזמן שבליטר בנזין וסולר המיסוי מהווה כ־65% מהמחיר לצרכן. משרד האוצר דווקא מעוניין למצוא דרך למסות את הנסיעה בחשמליות באמצעות מס קילומטראז', או אגרת רישוי מוגדלת כפי שנגבתה בעבר מרכבי דיזל, אבל פרופ' אבי שמחון, היועץ הכלכלי לראש הממשלה, אמר לאחרונה כי המדינה לא תגבה מס על השימוש בחשמליות במטרה לעודד את רכישתן. כרגע עלויות הטעינה של החשמליות הן כרבע בממוצע משל רכבי בנזין ודיזל.

אבי שמחון צילום: אוראל כהן

מינואר 2020 יצומצמו הטבות המס לחשמליות, כשההנחה המרבית במס קנייה תעמוד על 75 אלף שקל. זה לא ישפיע על מחירי החשמליות העממיות, אבל היוקרתיות יתייקרו. ללקוחות שמתעניינים באי־טרון, למשל, נמסר שמחירה צפוי להתייקר ב־150 אלף שקל. היגואר צפויה להתייקר באופן דומה. המחיר הסופי תלוי במו"מ בין היצרן ליבואן.

כל החשמליות מוצעות בידי היבואנים עם אחריות יצרן ל־8 שנים (או 100 עד 160 אלף ק"מ) על הסוללה היקרה. עלויות הטיפולים צפויות להיות נמוכות יותר ממכוניות רגילות. מאחר שהן טוענות את הסוללה בעת בלימה, הן כמעט לא משתמשות ברפידות הבלמים, אין להן מצתים והיגואר, למשל, נכנסת לטיפול לפי הוראות היצרן רק אחת לשנתיים.

הטענה: לאט או מהר?

המגבלה העיקרית על חשמליות היא טווח הנסיעה, המושפע בעיקר מקיבולת הסוללה בקוט"ש. ככל שהסוללה גדולה יותר מזנק מחיר המכונית, וזאת למרות הירידה המתמשכת במחירי הסוללות.

את הטעינה אפשר לבצע בחניית הלילה, בעמדות לאורך היום במקומות העבודה או מרכזיים מסחריים, או בתחנות טעינה מהירה ייעודיות.

זמן הטעינה משתנה גם הוא לפי גודל הסוללה, ולפי סוג הטעינה: רגילה/איטית (AC) או מהירה (DC). משך הטעינה בסוג הראשון נע בדרך כלל בין 4 ל־8 שעות, וטעינה מהירה נמשכת חצי שעה עד שעתיים. במקרה של טעינה איטית יש גם כן שני סוגים: מוד 2, טעינה משקע ביתי, שבישראל לפי החלטת מכון התקנים, שונה מעט מזו המוכרת בחו"ל ומחייבת כבל טעינה מיוחד שיכול לשלוט על קצב הטעינה, ושימוש בשקע כוח תעשייתי, כמו של מזגנים, מחשש לקצרים בשקע רגיל. מוד 3, לעומת זאת, היא טעינה מנוהלת באמצעות עמדות טעינה מסודרות, המוצבות בחניה. רוב היבואנים מספקים עם הרכב עמדת טעינה מנוהלת, ששווייה יכול להגיע לכ־6,000 שקל.

עמדת טעינה לרכב חשמלי צילום: עמית שעל

אין לכם חניה פרטית?

התקנת עמדת טעינה ביתית עלולה להיות סיפור מורכב אם אתם לא גרים בבית פרטי. בבית משותף התקנה כזו מחייבת הסכמה של ועד הבית, ופתרון להעברת החשמל לדירה ולתשלום עבורו. "לעיתים אפשר להתקין קו חשמל מארון החשמל הביתי ועד לחניה, שעובר בין הקומות ודרך הלובי, אבל זה לא תמיד אפשרי פיזית. אפשר למשוך חשמל ציבורי של הבניין, ואפשר להזמין מונה חשמלי ייעודי מחברת החשמל", מסביר רן אלויה, מנכ"ל ג'ינרג'י, חברת הטעינה הגדולה בארץ, שהציבה כבר 8,000 עמדות טעינה בבתים פרטיים, בבנייני מגורים ובמקומות עבודה. "יש לנו גם לוח חשמל מנוהל דינמית, שיכול לשרת כמה בעלי רכב חשמלי, ולהבטיח שטעינתם לא תגדיל את צריכת החשמל בבניין מעבר ליכולת של מערכת החשמל. ב־20% מהמקרים מתעוררות אי־הסכמות עם ועד הבית, אולם 90% מהן נפתרות לאחר שיחה עם גורמי המקצוע שלנו".

"חיבור ישיר מארון החשמל הביתי עשוי להיות מורכב כשמדובר בדירה בקומה 20", אומר אודי אליהו, מנכ"ל אפקון תחבורה חשמלית. "בחניונים המשותפים יש בעיה של קיבולת חשמל, נדרשות השקעות משמעותיות ולא כל הדיירים רוצים להשתתף. אנחנו מטפלים בחניון גדול עם מאות מקומות חנייה, שיש בו כמה עשרות מכוניות נטענות, ולקחנו על עצמנו לממן את ההשקעה בתשתיות, בתקווה שנקבל אותה בחזרה מהתשלום על טעינה וכשדיירים נוספים ירכשו חשמליות".

עמדה של ג'ינרג'י צילום: סיון וינטר

מי שאין לו חניה פרטית, או מבקש לטעון בנסיעה ארוכה מעבר לטווח העצמאי של הרכב, יזדקק לעמדות טעינה ציבוריות. משרד האנרגיה מסבסד הקמת 2,500 עמדות טעינה רגילה ברחובות, מרכזי קנייה ומקומות עבודה, ו־110 עמדות טעינה מהירה, בכ־40 מיליון שקל, כדי לתגבר את רשתות הטעינה הציבוריות שכבר פועלות, כמו הרשתות של ג'ינרג'י ואפקון, או היוזמה של אחוזת החוף, המפעילה חניונים עירוניים בתל־אביב, להתקין בכל אחד עמדות טעינה.

הזוכים במכרזי ההקמה נקבעו בחודשים האחרונים, בשיתוף הרשויות המקומיות, וכוללים חברות כמו EV EDGE של קבוצת יוניון, אורד ואמות השקעות. הבעיה: אין עדיין הסדרה חוקית לגבי השימוש בעמדות ציבוריות, כך שאין מניעה מרכב לא חשמלי לחנות בהן ולחסום אותן לשימוש בידי מי שזקוקים להם. תקנות כאלה יעלו לאישור הכנסת הבאה.

ג'ינרג'י ואפקון מפעילות היום מאות עמדות טעינה איטית במרכזי קניות וחניונים ציבוריים, וגם עמדות טעינה מהירה. לאפקון יש כבר שתי עמדות מהסוג החזק יותר, 150 קוט"ש, בצוקים שבערבה ובצומת מחניים, שמיועדות לטעון גם חשמליות גדולות סוללה כמו האאודי והיגואר ב־80% מהסוללה בתוך חצי שעה. ג'ינרג'י מפעילה כבר מספר עמדות טעינה מהירה 50 קוט"ש, בפונדק הק"מ ה־101 בכביש הערבה, בקניונים רמת אביב ואם הדרך, ובצומת כח שבצפון, והיא החלה להציב עמדות כאלה בתחנות הדלק של TEN. עמדות נוספות בדרך.

עם זאת, יחלפו עוד כמה שנים עד שפריסת העמדות לא תחייב את בעלי החשמליות לתכנן מראש את נתיב נסיעתם. כיום הם כבר יכולים לבצע נסיעות ארוכות, כולל לאילת, אבל בהתאם למיקומי העמדות, ולא לכל מקום במקרה של החשמליות עם טווח של פחות מ־300 ק"מ.

אפקון גובה כיום מלקוחותיה 5 שקלים לטעינה ועוד 1.20־2 שקלים לטעינה רגילה, או 1.2־2.5 שקלים לטעינה מהירה. ג'ינרג'י גובה כעת 75 שקל לקוט"ש, בלי קשר לסוג הטעינה, ומאוקטובר אף תפחית למשך חצי שנה את המחיר ל־55 אג' לקוט"ש, כמו בטעינה ביתית.

"בעיית הקיבולת קיימת גם בחניונים ציבוריים שבהם אנחנו פורסים עמדות", מוסיף רונן יבלון, מנכ"ל EVEDGE. "כשחשמליות יתחילו להיות משמעותית בכביש, נצטרך פתרונות להגדלת הספקי החשמל. אנחנו כרגע מאפשרים טעינה בחינם, אחרי שנשלים את הפריסה בעוד כמה חודשים נקבע מחיר. אני מניח שהשוק יתייצב על פי 3 מהמחיר בחשמל ביתי, כלומר 1.5־2 שקל לקוט"ש, אבל ישתנה לפי מיקומים. קניונים יוכלו להציע טעינה בחינם כדי למשך קונים".

גם התקנה בחניוני בתים פרטיים, ללא ועד בית, היא לא תמיד חלקה. "היום ל־60%־70% מלקוחות החשמליות יש בתים פרטיים, שיעור גבוה מהממוצע. אז שם אין ועד בית, אבל תשתית החשמל לא תמיד מספיקה ודורשת לעתים התאמות", אומר עמית אקשטיין, מנכ"ל סונול EVI. החברה צפויה לגבות מהלקוחות סביב 1.5 שקל לקוט"ש.