פושט הרגל שניסה לזייף את דרכו לרכישת אפריקה השקעות

הסיפור הבא הוא סיפור על אדם שניסה להשתמש בדפוסי פעולה ששימשו אותו למעשים בלתי חוקיים קטנים יחסית, כדי לבצע את הקפיצה הגדולה.

מדובר באיציק חלה, קבלן בניין פושט רגל, שהחליט לנסות רכוש את אפריקה השקעות - מה שנותר מאפריקה ישראל של לב לבייב - באמצעים לא שגרתיים ומרמתיים.

איציק חלה צילום: גיל לרנר

ב־22 באוגוסט פנה חלה, באמצעות חברת רויאל בנייני יוקרה, לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה שזה יורה על צירוף הצעתו לרכישת אפריקה השקעות להצבעה של מחזיקי האג"ח. אלה נדרשו באותה העת לבחור בין ההצעות של מאיר שמיר, גד זאבי, יעקב לוקסנבורג וקבוצת לארי מייזל ונתנאל גרופ.

במסמך, שנשא את הכותרת "בקשה דחופה", חלה דרש שהצעתו תצורף להצבעה, חרף העובדה שהיא מעולם לא הוגשה לנאמני האג"ח, משום שהיתה הגבוהה ביותר באותה עת ונשאה תג מחיר של 1.2 מיליארד שקל. לבקשתו צירף חלה את פירוט ההצעה, שעל פניו נראתה מעמיקה.

1.2 מיליארד השקלים התחלקו בשלל אופנים - מזומן לפי אבני דרך; מזומן בקופת החברה; תמורה ממכירת קרקעות; מניות ותמורה ממכירת חברת המפעיל של כביש 6. זאת, בדומה להצעות שהגישו המתחרים האחרים שהם בעלי שם בשוק ההון ובמשק הישראלי.

הלוגו והחותמת של איילון

להוכחת רצינות כוונתיו צירף חלה מכתב ערבות של 20 מיליון שקל מחברת הביטוח איילון. המכתב מוען לנאמני האג"ח - עורכי הדין גיא גיסין ואופיר נאור. "הרינו לאשר לכם בזה שהננו ערבים ואחראים כלפיכם, בעד המציע הנ"ל, לתשלום כל סכום או סכומים עד לסך של 20 מיליון שקל", לשון המכתב, שנשא את הלוגו של חברת הביטוח ואת החותמת של מדור ערבויות.

כמה ימים לאחר מכן, ב־28 לחודש, חלה פנה שוב לבית המשפט כדי שזה יאשר את הצעתו, שאותה העלה ל־1.25 מיליארד שקל. גם הפעם, ההצעה פורטה לפרטי פרטים, בדומה ליתר ההצעות שהוגשו לנושי החברה.

לפנייה זו שוב צירף חלה את מכתב הערבות שקיבל, לכאורה, מאיילון. הפנייה הזו בוצעה לאחר שנערך סיבוב ההצבעות הראשון, שאליו לא צורף, משום שבית המשפט קבע שעל חלה לפנות קודם לנאמנים. בסיבוב זה נבחרו ההצעות של דמרי ולוקסנבורג לעלות לשלב הבא. למחרת הגישו נאמני האג"ח של אפריקה השקעות מכתב לבית המשפט, מטעם חברת איילון, שאומר מפורשות שהערבות שהציג חלה מזויפת.

"המסמך שצירפת לפנייתך ושנחזה כביכול להיות ערבות, מעולם לא הופק על ידי איילון חברה לביטוח, והאנשים המופיעים כביכול כחותמים בשם איילון בתחתית המסמך המזויף אינם עובדי איילון, ואם הם קיימים הם מעולם לא היו מוסמכים לחתום בשמה. מדובר במסמך כוזב שאין ומעולם לא היה לו כל תוקף כלפי איילון, ותלונה בגינו הוגשה למשטרת ישראל".

הסתרת זיוף בעזרת זיוף

המכתב של איילון לא הפריע לחלה להגיש מכתב מזוייף נוסף, שאותו הגיש במענה לטענת הנאמנים על זיוף המכתב. במכתב, שהפעם היה חתום עליו כביכול גדעון רוזוליו, משנה למנכ"ל איילון, נאמר כי "הרינו לאשר בזאת כי הערבות תקפה על פי חוק ודין. האנשים שחתמו על הערבות מוסמכים לחתום בשמה של החברה בסכום זה". המכתב גם הדגיש כי המכתב הקודם של הנאמנים מטעם איילון, שמבהיר כי הערבות זוייפה, מבוטל: "בנוסף, אנו מודיעים שהמכתב בעניין בטל ומבוטל".

התגובה לא איחרה לבוא. בתחילת השבוע שלח רוזוליו לגיסין מכתב שבו הוא מצהיר כי "המכתב שצורף לבקשה הינו זיוף. הנ"ל לא נוסח ונחתם על ידי ואינני עומד מאחוריו. לא זו אף זו, שבמועד המצוין במכתב שהיתי בחו"ל. יודגש כי הננו עומדים איתן מאחורי המכתב שלפיו הערבות הינה מזוייפת".

הפנייה של חלה לבית המשפט עוררה לא רק את הנאמנים של מחזיקי האג"ח של אפריקה השקעות ואת איילון, אלא גם את עו"ד מרים זפט, שמונתה כנאמנת לנכסיו של חלה שהוכרז כפושט רגל ב־2014.

זפט פנתה לבית המשפט גם כן, והצהירה שמשום שחלה הוא פושט רגל והחברות שבשליטתו נמצאות בכינוס נכסים, אסור לו בשום פנים ואופן להגיש באמצעותן הצעות לרכישת חברות. זפט ביקשה מבית המשפט להוציא צו זמני שימנע מחלה להתקדם בתהליך.

הבקשה למתן צו זמני, שהתקבלה, חשפה שאפריקה השקעות אינה הפעילות העסקית היחידה שאליה חלה לוטש עיניים, ולמעשה היא הוגשה בשל מהלך נוסף. חלה הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בירושלים בשמה של רויאל בנייני יוקרה נגד רשות מקרקעי ישראל, שבה הוא ביקש להורות לרמ"י להכריז עליו כזוכה במכרז להקמת מגדלים בתל אביב בשל הצעה בגובה של 212 מיליון שקל שהגיש באמצעות החברה.

התביעה הוגשה משום שרמ"י עיכבה את ההכרזה על הזוכה מרגע שהתוודעה לזהותו של חלה ולעובדה שהוא פושט רגל. בנוסף התברר כי רויאל בנייני יוקרה שיווקה לזוגות צעירים דירות במסגרת פרויקט מחיר למשתכן בראש העין, לאחר שזכתה במכרז לבניית יותר מ־100 דירות, וזאת חרף העובדה שהוכרז פושט רגל.

לפי המסמך שהגישה זפט, חלה, באופן עקבי, רושם את החברות שבאמצעותן הוא פועל על שמם של בני משפחתו, וזאת כדי לטשטש את הקשר שלו אליהן. כך, למשל, הוא טשטש את הקשר לחברת נווה איתנים, שנרשמה על שם בתו ושיווקה דירות לזוגות צעירים. רויאל בנייני יוקרה נרשמה על שם אמו וכך גם נכסים נוספים כמו דירות ומכוניות.

ב־2017 קבע בית המשפט המחוזי מרכז בלוד שהנכסים שאת הקשר אליהם טשטש הם אכן שלו, ואיפשר לבנק מזרחי־טפחות, שהלווה לחלה 40 מיליון שקל, לממש אותם כדי לפרוע את החוב כלפיו.

יעקב לוקסנבורג ויגאל דמרי צילום:אוראל כהן

ובינתיים, בעולם האמיתי

ההצבעה של מחזיקי האג"ח על ארבע הצעות הרכישה שהיתה אמורה להתקיים אתמול, נדחתה להיום. הדרמה החלה כשלוקסנבורג ואלטשולר שחם, שנכנס כשותף (20%) בהצעה, הגדילו ב־26 מיליון שקל רכיב האג"ח בהצעה שלהם, ודמרי הגיב בהעלאה של 20 מיליון שקל לרכיב המזומן.

בשלב זה עמדה ההצעה של גד זאבי על 1.2143 מיליארד שקל; דמרי על 1.22 מיליארד שקל; לוקסנבורג ואלטשולר שחם על 1.219 מיליארד שקל; ומבטח שמיר על 1.169 מיליארד שקל. לוקסנבורג לא ויתר והקפיץ את הצעתו ב־25 מיליון שקל נוספים – ל־1.244 מיליארד שקל. בשלב זה ביקש דמרי את דחיית ההצבעה כדי שיוכל לקבל את אישור הדירקטוריון להגדלת הסכום בהצעה.