תמצית המשילות של נתניהו: "למה לפזר? בוא נבטל אותה..."

פולישוק, יס פריימיניסטר ואפילו הגשש החיוור הדהדו שלשום בהקלטות ששודרו בחדשות 13. לפולקלור הזה נגיע בהמשך, אבל משפט המפתח מגולם בהצעת ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר התקשורת איוב קרא איך לטפל במועצת הכבלים והלוויין: "למה לפזר אם אפשר לבטל". שדרוג של "למה למנות אם אפשר לספור", שאמר אוהד בית"ר ירושלים במערכון של הגששים.

נתניהו הורחק מענייני התקשורת בשתי פעימות. הראשונה, בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה שהרחיק אותו כשר התקשורת מענייני בזק בגלל החברות עם שאול אלוביץ'. השניה, שנה לאחר מכן, כשעזב את המשרד בעקבות עתירה לבג"ץ על ריבוי התיקים.. לאחר הפעימה הראשונה הוא נותר כשר תקשורת מינוס בזק בלבד, ולאחר השנייה, כשהורחבה המניעות — ונותר רק התאגיד כמי שנתון לטיפולו כשר — עזב לגמרי את המשרד.

איוב קרא צילום: עמית שעל

אבל, כראש ממשלה הוא עדיין שר־על בכל המשרדים, בוודאי לעניין הכתבת מדיניות שלשמה נבחר — הגברת הווליום של הימין בערוצי הטלוויזיה. כמובן שהיעד הזה נגזר אצלו מאובססיית התקשורת, מתחושת הקיפוח התקשורתי, מהמאמץ לאלף את התקשורת, מהמאמץ לגייס אותה לצרכיו האישיים והמשפטיים. אפשר להוציא את נתניהו מ(משרד) התקשורת, אבל אי אפשר להוציא את התקשורת מנתניהו.

ההקלטות העידו על גובה האמוציות, אבל לא הצביעו בהכרח על "פאול" משפטי. אם כי הם מתקרבים לאזור האסור מכיוון שלאחר פתיחת החקירה הפלילית נגדו, מתבקש היה מנתניהו להיגמל כליל ממעורבות בתחום, ולא להידרש לפרשנות המגבלות שהוטלו עליו בידי היועץ המשפטי.

סיפור הרקע הוא רגולציית החדשות בטלוויזיה. מועצת הכבלים והלוויין הערימה מכשול בלתי אפשרי כמעט להקמת חברות חדשות כמו זו שנתניהו שאף להקים בערוץ 20. לכן, שלח נתניהו את חצרנו קרא להעביר בחקיקה את הסמכות למועצת הרשות השנייה. להעביר את הסמכות מיפעת חי שגב, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין שכבולה בידי יועצים משפטיים, לדי־9 התקשורתי, יו"ר מועצת הרשות השנייה יוליה שמאלוב ברקוביץ'. ואכן, החקיקה עברה, חדשות 20 הגיחה לעולם, אבל נותרה פג מצומק שמדשדש מתחת לאחוז אחד של רייטינג.

הפרסום הרים להנחתה

משרד המשפטים מבהיר: נתניהו היה צריך להימנע מטיפול בענייני חבריו המשרד פרסם הבהרה בעקבות ההקלטות של ראש הממשלה, בהן הוא נשמע מנחה את שר התקשורת אז איוב קרא, בנושא תנאי הרישיון של ערוץ 20: "העובדה שנתניהו לא מכהן כשר התקשורת, אינה שוללת את מעורבותו בתחום זה בכובעו כראש הממשלה. מעורבות זו כפופה לאיסור על פעולה בניגוד עניינים". נתניהו: "ההודעה מוכיחה שהייתי רשאי לפעול בעניין ערוץ 20" אביאור אבו ו-ynet, 10 תגובות לכתבה המלאה 

"למה לפזר (את מועצת הכבלים והלוויין) אם אפשר לבטל?", מנחה ראש הממשלה את שר התקשורת. האם ואיך זה מסתדר עם הנחיית ניגוד העניינים של היועץ ב־2016 ועם הרחבת המניעות של נתניהו מלעסוק בענייני תקשורת ב־2017?

בעקיפין, יש בשאיפה לבטל את מועצת הכבלים להשפיע על yes של אלוביץ' שהיא שחקן בטלוויזיה הרב־ערוצית. אבל, הכוונה של נתניהו היתה להקים חברת חדשות בערוץ 20 למרות הרגולציה המכבידה. וכאן, פרסום ההקלטות הרים לו להנחתה כפולה — גם כמי שלוחם להגברת קול הימין וגם כמי שלוחם לביטול רגולציה. מה הבעיה שתהיה לערוץ 20 חברת חדשות? מה הבעיה בפלורליזם? אין כמובן בעיה, חוץ מאשר במקרים שהוא לא מתיישר עם תכתיבי ראש הממשלה ומשפחתו. נתניהו בזמנו היה הרבה פחות פלורליסט כשנלחם לסגור את ערוץ 10.

לא תהיה חקירה פלילית בסיפור הזה. יש אמנם סעיף פלילי שמאפשר להעמיד לדין את מי שהפר את הנחיית היועץ (סעיף 287 לחוק העונשין, למי שמעוניין), אבל בהינתן הסמכות הרחבה של ראש ממשלה כשר־על, בהינתן העובדה שבפרשות חמורות יותר נתניהו לא נחקר, סביר להניח שהסיפור הזה יישאר במחוזות שהוא חזק בהם יותר — הפולקלור.

ביבי יוצא מכליו ומדעתו

איבוד העשתונות שמונצח בהקלטה, ולא רק בעדות שמיעה, נרשם עד כה במשפחה המלכותית רק אצל האשה והילד. אצל שרה זה בצרחות ואצל יאיר זה בארס הקטלני שניתז מהמקלדת. ביבי מצטייר כמתון ושקול יותר. לא בתכנים, אלא בסגנון. והנה, מתברר שגם הוא יכול לצאת מכליו ומדעתו. כנראה שנחוצה לכך איילת שקד. ולא סתם, אלא כחשודה בגניבת קרדיט.

משפט המפתח בסיפור הזה הוא "למה לפזר אם אפשר לבטל". סיסמה מושלמת להסרת חסמים ולמינוי אנשי שלומנו. להסיר את אמי פלמור, להסיר את מועצת הכבלים והלוויין, להסיר את ועדת ההיתרים בנציבות שירות המדינה. למה לפזר אם אפשר לבטל ולהעביר את ההחלטה לידיו הנאמנות והממונות של מבקר המדינה שיחליט אם מותר לראש הממשלה לקבל מבן דודו תרומות למימון הגנתו. זו הרי תמצית המשילות - לא להיחסם בידי רגולטורים, יועצים משפטיים, ועדות היתרים ומועצות ציבוריות.

הדיון כשלעצמו ראוי. ישראל משתפרת בדירוג הרגולציה של ה־OECD שבו עלינו מהמקום הלפני אחרון למרכז הטבלה. אבל כאן נחשפנו לדרך שבה השיפור הרגולטורי מושג - בצרחות של ראש הממשלה על שר תקשורת נבוך, ובעניין שקרוב במיוחד ללבו. וכאן משתלבים סיפורי נתניהו כולם - הפליליים והציבוריים.

נתניהו בדרכו לקבלת סיקור חיובי ולחיסול סיקור שלילי - אישי ופוליטי, משפטי ואידיאולוגי — מוכן לעשות הכל. וזה כולל חציית קווים. בהם פליליים לכאורה המנויים בכתבי החשדות בכפוף לשימוע; בהם חקיקתיים כמו הניסיון לבטל את התאגיד שניצל בזכות נטע ברזילי; בהם קבלת מתנת מימון בחירות כישראל היום; בהם לחצים רגולטוריים כמו הניסיון לפזר ולבטל את מועצת הכבלים והלוויין כדי לאפשר לערוץ 20 לשדר חדשות.