צעד נוסף להקמת שוק איגוח בישראל: רשות ני"ע פרסמה מסמך להערות הציבור
היוזמה כפופה לחקיקה, אך ברשות ניירות ערך כבר בונים את התשתית ונערכים לסיכונים: "למדנו מניסיונם של שוקי הון מפותחים בעולם וביצענו את ההתאמות הרלוונטיות לשוק בישראל"
יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה פועלת לקדם במהירות את אחת מיוזמות הדגל שלה – היערכות להקמת שוק איגוח ציבורי בישראל, טרם הקמתה של כנסת ישראל לאחר הבחירות הקרובות.
- ענת גואטה נגד משה ברקת: לא תצטרף לחיסול חברות הייעוץ
- כיפופי ידיים בין ברקת לגואטה: הורה לחברות הביטוח להעביר לידיו מידע שדרשה
- רשות ניירות ערך דורשת הבהרות מבזק: כמה שווה פלאפון?
רשות ני"ע פרסמה היום (ג') מסמך להערות הציבור בנושא. עסקת איגוח היא עסקה שבה מונפקות תעודות התחייבות שפירעונן מובטח על ידי תזרים מזומנים צפוי ומוגדר, הנובע מתיק אשראי הכולל נכסים מגבים. במילים פשוטות עסקת איגוח מאגדת יחד תיקי הלוואות וחוב ומאפשרת חשיפה לתיק מפוזר יחסית של אשראי.
בחזונה, רוצה גואטה לראות את הבנקים לוקחים חלק בתחום האיגוח ולאגח תיקי משכנתאות ואת חברות כרטיסי האשראי מאגחות תיקי אשראי צרכני, במטרה לחשוף את הציבור להלוואות נושאות ריבית בפיזור גבוה.
מדובר בעסקה שאמורה לשרת את שני הצדדים – הבנק וחברת כרטיסי האשראי, שישחררו הון דרך עסקת האיגוח (שהיא שוות ערך למכירת תיק אשראי) לצורך מתן הלוואות חדשות, ואילו הציבור ייהנה מתיק אשראי מפוזר שבעצם הרכיב עבורו שחקן מתוחכם.
לצד היתרונות של המוצר, אסור לשכוח שפעילות איגוח הייתה אחת הרעות החולות בשוק האמריקאי שהובילה בין היתר למשבר 2008. לכן, היא דורשת פיקוח הדוק ומעקב כדי למנוע מצב שהבנקים ושחקני שוק אחרים ימכרו את האשראי הפחות טוב שלהם לציבור.
עסקאות איגוח קיימות בארה"ב ובאירופה בהיקפים משמעותיים, אך בישראל הנושא נתקע בגלל משבר 2008 ומאז הייתה רתיעה מלהציף אותו מחדש. עסקאות איגוח מאפשרות להביא לפיזור יעיל יותר של הסיכונים בשווקים הפיננסיים, ובכך לספק מקורות מימון נוספים לכלכלה הישראלית מחד ולהעניק גיוון והרחבה של הזדמנויות ההשקעה והחיסכון לציבור, מאידך.
המסמך שפרסמה כעת הרשות נועד להגביר את ההכרות וההבנה של שחקני השוק עם המאפיינים המרכזיים של עסקאות איגוח, המעוררים שאלות בראיית המשקיעים. כמו כן, הרשות מציגה את מאפייניהן של עסקאות איגוח פשוטות יחסית.
הרשות מבהירה כי למדה מניסיונם של שוקי הון מפותחים בעולם וביצעה את ההתאמות הרלוונטיות לשוק בישראל. בהתאם, חלק מהמאפיינים המתוארים במסמך נשענים על מסגרת הרגולציה האירופית הנוגעת לאיגוחים "פשוטים, שקופים וסטנדרטיים" (STS). בנוסף, חלק מהמאפיינים נשענים על תובנות מהרגולציה האמריקאית הרלוונטית. באופן זה, סבורה הרשות כי ניתן יהיה לתמחר את ניירות הערך שיונפקו במסגרת העסקה, וכי במידה רבה יינתן מענה לכשלים שהתגלו בשוק האיגוח במשבר שהתרחש בשלהי העשור הקודם.