ועידות ניו יורק 2022 ועידת ישראל-יוון לונדון 2023 ניו יורק 2024 כלכלה ירוקה כנס מיליון להייטק Power in Diversity הוועידה הלאומית לאנרגיה פינטק 2022 עתיד הרפואה ועידת הנדל"ן 2021 פינטק 2023 כנס המסים BDO TECH TLV שבוע הסטארטאפים 2023 HealthTech משפיעות על הכלכלה The next big thing כנס כלכלת הקנאביס ועידת האנרגיה 2022 פינטק דיסקונט פריפריה טק חדשנות באשראי שבוע הסטארטאפים 2024 Banking AI Mentor Class מקומי.קום 2024 פורום היוניקורנס 2022 ארכיון הוועידות The Hi-Tech Effect Meet&Tech ועידה לאומית לתשתיות אי-קומרס 2021 Agrifood Tech כנס הגיוון הכלכלית הלאומית 23 כנס יזמים ותעשיינים פורום היוניקורנס שבוע הסטארטאפים 22 כנס האיקומרס IPM SUMMIT Expanding Horizons FoodTech2023 שוק ההון 2024 AISRAEL 2024 כנס התחדשות עירונית Israeli Climate Awards המוח האוטיסטי איקומרס 2022 השקעות גלובליות כנס הענן והדאטה שוק ההון 22 TechTLV2022 Innovation Cocktail Work after Work הפורום הכלכלי ערבי כנס ביטחון המזון מיאמי 2024 ניו יורק 2021 כנס השירות 2022 גיימינג 2022 טוקיו 2023 כנס אחריות סביבתית כלכלת הנדל"ן כנס האנרגיה 2024 Roadshow Event כנס סייבר 2022 ClimateTech תחזיות 2024 מובילות את ישראל שבוע החדשנות 2022 גיימינג 2023 אקדמיה שעובדת כנס מוסדיים FOODTECH 2022 GeoInt360 שבוע החדשנות Tech@Work לוגיסטיטק Open Banking שש אחרי המלחמה כנס בילינסון לחדשנות טק עצמאות גיימינג 2024 PropTech ecommerce 360 Tech on the Beach ועידת החוסן הישראלי Tech TLV 2025 הייטק 2022 כנס המטרו 2023 ועידת האנרגיה 2021 צמיחה בעולמות האשראי RoadShow Event 23 כנס AI לונדון 2024 ביטחון אנרגטי תחזיות 2025 Let's Talk Cyber כנס כלכלת המחר הכלכלית הלאומית 22 נגישות בטוחה Early on the spot משלחת העסקים לפריז TechTLV2024 הכלכלית הלאומית 24 Future of Higher Education לונדון 2022 Work Tech השקעות בראי גלובלי כנס הצמיחה שוק ההון 2023 מפתחים בחזית 2023 +Startup בטיחות במקומות עבודה +Startup Let's Talk Fintech ליברליות אונליין ניהול פיננסי השקעות ופיננסים כנס החלל 2024

הוועידה הכלכלית

אהוד דנוך: "יש להקים מטה לניהול פרויקטים לאומיים"

מנכ"ל סולל בונה אמר את הדברים בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט". דנוך קרא לשר האוצר הבא "לא לגעת בתשתיות. מי שיקצץ בתשתיות יצטרך בסופו של דבר לקצץ יותר בבריאות, בחינוך וברווחה"

אביאור אבו 15:2102.09.19

 

 

"אחד הצעדים הראשונים שהממשלה החדשה תידרש לעשות הוא לטפל במהירות בגירעון התקציבי, שמתקרב לאזורים המסוכנים של 4% מהתוצר", כך אמר היום (ב') אהוד דנוך, מנכ"ל סולל בונה, חברת בת של שיכון ובינוי, בוועידה הכלכלית הלאומית של "כלכליסט" בשיתוף בנק לאומי.

 

לטענתו, "המקום הכי קל לקיצוץ הוא תחום התשתיות, שאין לו לובי או ועדים, אך זה לא מה שיפתור את בעיית הגירעון, אלא להיפך, משמעות הקיצוץ בתשתיות היא ירידה בתוצר". דנוך קרא לשר האוצר הבא: "אל תיגע בתשתיות. מי שיקצץ בתשתיות יצטרך בסופו של דבר לקצץ יותר בבריאות, בחינוך וברווחה".

 

אהוד דנוך אהוד דנוך צילום: עמית שעל

 

"אנו נמצאים בפתחו של תור הזהב של התשתיות בישראל", אמר דנוך, והסביר כי "בשלוש השנים הקרובות יוקצו כ-200 מיליארד שקל – סכום חסר תקדים ביחס לתקציב הכולל של מדינת ישראל, הגבוה בלמעלה מ-50% מהסכום הכולל שהוקצב לפיתוח תשתיות בשני העשורים שחלפו מאז שנת 2000".

 

"אנחנו מדברים על שורה של מגה פרויקטים לאומיים בהיקפים שלא נראו כאן" תיאר דנוך, "160 מיליארד שקל – לתחבורה; 40 מיליארד שקל – למשרד הביטחון, חשמל, אנרגיה, מים וגז; ועל צפי של 150 מיליארד שקל לפרויקט המטרו בתך-אביב".

 

דנוך הוסיף כי "צריך לזכור שכשאנחנו יוצאים למגה פרויקט אנחנו זקוקים למאות קבלני משנה שמעסיקים אלפי עובדים, רוכשים מיכון וחומרי גלם, צורכים חשמל ומים ולמעשה מעבירים חלק ניכר מתקציב הפרויקט החוצה, באופן שמסייע לצמיחה כלכלית רוחבית במשק, גם בענפים שלכאורה אינם קשורים לפרויקטי תשתית".

 

דנוך התייחס למשבר הסחר בין ארה"ב לסין וטען כי "לא כדאי להיחפז ולתלות את עתיד התשתיות בישראל בחברות זרות שעצם נוכחותן כאן עשויה להכניס את מדינת ישראל לעימותים מדיניים. על מנת להבטיח שליטה בצבירת הידע והניסיון בשוק המקומי יש לאפשר לחברות מקומיות להוביל את הפרויקטים ובמקרה הצורך להיעזר בשותף או בקבלן משנה זר בעל ידע וניסיון ספציפיים בתחום נדרש".

 

"אנחנו רואים בשנים האחרונות שינוי מדיניות שמאפשר ליותר ויותר חברות זרות לבצע מגה פרויקטים בישראל" אמר דנוך, "וזאת בזכות תנאי סף שמדירים חברות ישראליות מהתמודדות, וגם כתוצאה ממדיניות מחירים שמציעות מתמודדות מחו"ל, שאומרות במפורש שרווח מפעילות בישראל אינו מעניין אותן והן ימשיכו להתמודד במחירים זולים, כי מבחינתם הפעילות בישראל מקנה להם קרש קפיצה לשווקים אחרים בהם הן מעוניינות כמו מערב אירופה וארה"ב".

 

דנוך סיכם את דבריו ואמר כי "יש להקים גוף סטטוטורי ייעודי שיהיה אחראי לתאם, לבקר ולתעדף את כל הפרויקטים. הוא יטפל בחסמים ובצווארי בקבוק באופן דומה למה שעשה מטה הדיור הלאומי. כך, פרויקטים יחלו בזמן ויעמדו בלוחות הזמנים. אני מציע מכאן שמיד לאחר הרכבת הממשלה הבאה יוקם מטה לניהול פרוייקטים לאומיים עליו תוטל האחריות".
בטל שלח
    לכל התגובות
    x