10 רעיונות איך להפוך את החינוך בישראל לטוב יותר

ירון נוידרפר, מנכ"ל SFI: להשקיע באג"ח חברתיות

ישראל היא אחת המדינות עם הפערים הגדולים ביותר בין תלמידים עשירים לחלשים. ירון נוידרפר, מנכ"ל חברת האג"ח החברתיות SFI (Social Finance Israel), מאמין שאחת הדרכים היותר יעילות לסגור את הפערים האלה הן איגרות חוב חברתיות. הרעיון הוא שחברות יגייסו כסף למטרות חברתיות והמדינה תשלם להן לפי הצלחות. פרויקט אחד של החברה שכבר הצליח היה צמצום נשירת סטודנטים למחשבים באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית תל אביב יפו, שהסכימו לשלם לפי תוצאות. "צמצמנו את הנשירה ב־45% ונראה שהמשקיעים יקבלו את כל הכסף חזרה עם תשואה ויוכלו להשקיע בפרויקט החברתי הבא", אומר נוידרפר.

ירון נוידרפר צילום: איליה מלניקוב

השנה יתחיל פרויקט נוסף של העלאת אחוז המסיימים בהצלחה בגרות איכותית בעיירה הבדואית רהט. גויסו לפרויקט 15 מיליון שקל. התשלום ממשרד החינוך יהיה לפי מספר הבוגרים הנוספים.

נוידרפר סבור שאג"ח חברתיות יכולות להציע פתרון גם לבעיה של נשירת המורים בשנים הראשונות לעבודתם. הוא מספר שבעולם יש היום 190 אג"ח חברתיות ידועות. לדבריו, "אנו מייצרים הצלחה והממשלה יכולה לאמץ את השיטה גם במקומות אחרים".

ד"ר רינת רוזנברג קימה, הפקולטה לחינוך וטכנולוגיה בטכניון: רובוטים חברתיים יסייעו בהוראה

היום שבו רובוטים יחליפו את המורים עדיין רחוק, אומרת ד"ר רינת רוזנברג קימה מהפקולטה לחינוך, מדע וטכנולוגיה בטכניון. לעומת זאת ביפן, שנחשבת חלוצה בתחום, כבר התחילו לשלב רובוטים בסיוע ללימודי אנגלית. היתרון שלהם על פני מורים הוא שאין להם מבטא זר.

רוזנברג קימה היא חוקרת של רובוטים חברתיים, כאלה שנמצאים בתקשורת עם אנשים. ביפן מקובלים אנדרואידים - רובוטים דמויי אדם - אך רוזנברג קימה עובדת עם רובוטים שרק מזכירים באופן כללי צורת אנוש. בניסוי שערכה בעבר באוניברסיטת ת"א היא בדקה את האפשרות להשתמש ברובוט במקום עוזר הוראה בכיתה בשעת עבודה בקבוצות. לצורך זה המורה הקליטה שורה של תשובות לשאלות הצפויות מראש. התברר שלתלמידים נוח יותר לעתים לפנות לרובוט ולא למורה אנושי משום שהוא לא ביקורתי, לא שיפוטי ויש לו יותר סבלנות.

ד"ר רינת רוזנברג קימה צילום: נועם תור

רוזנברג קימה אומרת שרובוט יכול להיות פתרון למשימות שנחשבות לעבודה שחורה בהוראה, דוגמת תרגול ושינון, "למשל כשרוצים לתרגל את לוח הכפל". בניגוד לאפליקציה, הרובוט מדבר עם כל הקבוצה.

לטענתה, יידרש זמן רב עד שרובוטים יוכלו להבין את הסיטואציות החברתיות בכיתה ולעבוד כמורים. זו, לדבריה, משימה הרבה יותר מורכבת מאשר נהיגה אוטונומית. עם זאת היא מניחה שהם ישולבו במשימות פשוטות יותר במערכת החינוך עוד קודם. בינתיים היא חוקרת סוגיות אתיות כמו מי אחראי כשרובוט בבית ספר יגרום נזק, או איך שומרים על המידע הפרטי הרב על הילדים שייאגר אצל הרובוטים.

מרים ליבוביץ' אשרף, מנהלת מסלול "ענבר": מסלול חילוני לנערות

השנה ייפתח לראשונה בישראל מסלול "ענבר" – מסלול לימודים חילוני המיועד לנערות בלבד. בינתיים תיפתח במתכונת זו כיתה אחת בשכבה ז' בבית הספר רעות בירושלים, אבל הכוונה היא לצמוח לחטיבת ביניים ותיכון.

מנהלת המסלול, מרים ליבוביץ' אשרף, משוכנעת כי הדבר יעניק לתלמידות שוויון הזדמנויות משמעותי יותר. לדבריה, צריך להגיע למצב שכל ילדה בישראל תקבל אפשרות ללמוד בבית ספר לבנות בלבד - ולא מטעמי דת. "זו הפרדה לא מדירה שמיועדת לייצר שוויון", היא טוענת.

מרים ליבוביץ' אשרף צילום: קרן מזור

מחקרים מראים שיחס הצוות בבתי הספר סובל מהטיה מגדרית, מסבירה ליבוביץ' אשרף, ומוסיפה כי בתי ספר נפרדים לבנות מקבלים תאוצה במערב. "הבוגרות שלהם פעילות יותר פוליטית וחברתית", היא אומרת.

בבית הספר יהיה דגש על מדעים, טכנולוגיה והנדסה. כולן ילמדו רובוטיקה ויפגשו מודלים לחיקוי, כולל בכירות בהייטק. אחת המטרות היא לדחוף את התלמידות לקחת סיכונים, וכן להתכונן למצבים של כישלון. "הן יגיעו יותר מוכנות ל־8200 כי הן יקבלו ביטחון ותחושת מסוגלות".

ענבל חמיידס, מנהלת תחרות P.I.E Challenge: מיינדפולנס בבתי הספר

ענבל חמיידס עומדת בראש תחרות P.I.E Challenge שגרמה לשבעה סטארט־אפים ישראליים לפתח תוכנות חלוציות בעולם לחינוך מותאם אישית, אבל היא עצמה עובדת גם כמורה למיינדפולנס בחינוך היסודי וחושבת שצריך לשלב את התחום בכל מערכת החינוך. מיינדפולנס היא תורת קשב עצמי הדוגלת בהתרכזות רבה ככל האפשר בהווה. היא מבוססת על תיאוריות מן המזרח אבל איננה דתית.

ענבל חמיידס צילום: EYAL MARILUS איל מרילוס

לדברי חמיידס, "אנחנו על סף המהפכה של כניסת המיינדפולנס. בעולם כל כך לחוץ, זה מעלה את הקשב והריכוז של התלמידים וגם מפחית חרדה ודיכאון ומפחית אלימות בבתי הספר. הביקוש לשיעורים הולך וגדל. בתי הספר מבקשים יותר שעות, אבל אין מספיק מורים. ממה שאני יודעת זה כבר פועל בכל סוגי בתי הספר ולא רק לעשירים. מיינדפולנס כבר מזמן לא משויך לבודהיזם".

לדבריה, המיינדפולנס עזר לה מאוד בניהול הפאי צ'אלנג'. "יש רגשות של פחד וחרדה, וכעס ואגו וכל הזמן הייתי נזכרת במטרה הגדולה: שתהיה פרסונליזציה בחינוך. המיינדפולנס עזר לי להתנתק מהאגו ולהישאר מפוקסת".

דניאל בן נמר, מראשי מיזם "רווח נקי": חינוך פיננסי מגיל בית ספר

אם יש נושא שקשה מאוד להבין למה הוא לא מקצוע חובה בכל בתי הספר, זה חינוך פיננסי. בניגוד לכל כך הרבה ידע וכישורים שנלמדים בבתי הספר, אין ספק שהתלמידים באמת יזדקקו לדעת איך לנהל חיים כלכליים. דניאל בן נמר עומד בראש מיזם המחאה חברתית "רווח נקי" שפועל להטמעת החינוך הפיננסי בבתי הספר, כלומר שיעורים בניהול תקציב ומשק בית, צרכנות נבונה, התנהלות מול בנקים וחברות אשראי, הלוואות וחסכונות.

בן נמר מספר שה־OECD והבנק העולמי הבינו כמה הנושא חשוב אחרי שבועת רכישת הדירות היתה אחד הגורמים למשבר העולמי ב־2008: "זה הוביל את הבנק העולמי להגדיר את החינוך הפיננסי כאחת מארבע המיומנויות החשובות ביותר במאה ה־21".

דניאל בן נמר צילום: עמר אברהמר

בישראל, הוא מציין, חובות משקי הבית גדלו בעשור האחרון ריאלית פי 1.5. "חינוך פיננסי עוזר להבין את המשמעות של חוב, מתי כדאי לקחת הלוואה ומתי לא", הוא אומר. "אנשים עלולים לעשות טעויות גדולות בגלל המורכבות. לקוחות לא יודעים כמה כדאי להם להתווכח על דמי הניהול בביטוח ובפנסיה וכמה כדאי להתמקח עם הבנק". הוא מציין שהמחסום העיקרי של אנשים מעיסוק בנושאים כספיים זה פחד וחוסר הבנה, שחינוך פיננסי יכול לפתור אותם.

היום לדבריו, 20% מבתי הספר התיכוניים מלמדים חינוך פיננסי. אלא שמדובר ב־30 שעות לשנה בלבד. הוא סבור שצריך להרחיב את התוכנית לכל המערכת ולהגדיל את מספר השעות: "זה צריך להיות ארבע שעות בשבוע". לדבריו, מדובר בעלות של 80 מיליון שקל לשנה. "אפשר במקום זה להוריד שעות של מקצועות לבגרות, אבל זה לא תפקידנו להציע אילו".

שי צור, חטיבת המחקר של בנק ישראל: תכנות לכל תלמיד

לפני שבועיים פרסם בנק ישראל מחקר על הסיבות לפריון העבודה הנמוך בישראל והדרכים לשפר אותו. את פרק החינוך במחקר כתב החוקר שי צור. אחת הבעיות שבהן נתקל צור היא פערים בנושא התקשוב (השימוש במחשבים למטרות הוראה) בין ישראל לבין מרבית המדינות המפותחות.

צור מתבסס על סקר TALIS 2018 של ה־OECD שבדק עמדות של מורים ומנהלים בבתי הספר. 40% מהמנהלים בישראל דיווחו על חיסרון של טכנולוגיה דיגיטלית משמעותית שיכולה לשפר את ההוראה, לעומת 25% בלבד ב־OECD. יותר מ־50% מהמורים בישראל ציינו את תקשוב בתי הספר כנושא שחשוב להשקיע בו, לעומת 35% מהמורים במדינות המפותחות. 29% מהמורים בישראל דיווחו שהם זקוקים להכשרה בשימוש בתקשוב, לעומת 18% במדינות המפותחות.

שי צור צילום: באדיבות דוברות בנק ישראל

"בהשקעה קטנה יחסית אפשר לעשות שינוי גדול", אומר צור בשיחה עם "כלכליסט". לדבריו, יש להעמיק את השימוש במחשבים בבתי הספר ואף להפוך את התכנות למקצוע בסיסי — לא רק עבור הבוחרים במסלול מדעי המחשב.

"המורים רואים את זה כמשהו חשוב שיכול לעזור. יש נכונות, אך יש בעיה של תשתיות ומסוגלות", הוא אומר.

בנוסף, שימוש בתקשוב יכול לסייע להתגבר על המחסור במורים איכותיים. "אם מורים ייתנו לחלק מהתלמידים ללמוד בעזרת המחשב, הם יוכלו להתפנות להוראה פרטנית, ויהיה צורך בפחות עוזרי הוראה". צור מזהה שיפור במצב בישראל לעומת 2013, אך טוען כי "תוכנית התקשוב הלאומית לא מספיקה".

ד"ר שירלי אברג'יל, הפקולטה לחינוך וטכנולוגיה בטכניון: חדר בריחה כמבחן מיומנות

השיח על החינוך העתידי מרבה לעסוק בצורך להכשיר תלמידים למיומנויות המאה ה־21, כמו עבודת צוות, חשיבה יצירתית ופתרון בעיות. השאלה היא איך ניתן לבחון ולהעריך תלמידים במיומנויות אלו.

בפקולטה לחינוך, מדע וטכנולוגיה בטכניון עומדים לבנות בתקופה הקרובה חדר בריחה לבעיות בכימיה. הניסוי שתערוך ד"ר שירלי אברג'יל יבדוק את האפשרות להשתמש בו ככלי להערכה ומתן ציונים למיומנויות שקשה למדוד.

שירלי אברג'יל צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

לדבריה, חדרי בריחה משמשים היום בבתי ספר ככלי חינוכי לעורר עניין בתלמידים אבל לא להערכה. חדר הבריחה של הטכניון ייבנה כמו חדר בריחה מסחרי עם טכנולוגיה ואפקטים, והוא גם יאפשר תיעוד של ביצוע המשימות. בחדר הבריחה יקבלו התלמידים בעיות בכימיה: "יהיו חידות רגילות וניסויים שיש לבצע".

כך המורים יוכלו להעריך את השימוש במיומנויות וגם לתת משוב. "עד היום העריכו תלמידים באמצעות מבחן וציון. חדר בריחה הוא מסגרת שמנצלת את כישורי המאה ה־21, והוא יכול להוות דרך הערכה חלופית", היא אומרת. "החדר יכול, למשל, להחליף מבחן מסכם".

יואל רוטשילד סמנכ"ל רשת אורט למחקר ופיתוח: לימוד דרך החוזקות

סמנכ"ל רשת אורט למו"פ יואל רוטשילד סבור שמערכות חינוך נוטות מדי להבליט את החולשות של התלמיד ואיפה הוא נכשל. אורט הנהיגה בבתי הספר שלה מיפוי של החוזקות של התלמידים ברמת הפרט, הכיתה ובית הספר. היא מציעה להם פעילויות בתחומי החוזק שלהם ודרכן הרשת מעבירה תכנים ומיומנויות שבהם התלמידים טובים פחות.

"יש לא מעט תלמידים שקשה להם בכיתה רגילה וטובים מאוד בספורט. אני יכול לחבר אותם לנושא של ספורטאים בעולם כדי שילמדו אנגלית, פיזיקה ומתמטיקה של הספורט או ביולוגיה של גוף האדם", מסביר רוטשילד. "באמנות אני יכול לדבר על צבעים כלומר מדע וטכנולוגיה".

יואל רוטשילד צילום: אוראל כהן

רוטשילד מסכים שיש גבול כלכלי ליכולת לתת מענה לחוזקות של כל תלמיד, אבל בעזרת המיפוי יוצרים קבוצות בית ספריות עם תחומי התעניינות דומים. לדבריו, המחקר של הרשת מגלה שיפור באקלים הבית ספרי ובשביעות הרצון של המורים והתלמידים. אין עדיין תוצאות ברורות לגבי הישגים, "אבל אנחנו מאמינים שכאשר הרווחה החינוכית משתפרת, גם ההישגים החינוכיים משתפרים ועימם גם שביעות הרצון של התלמידים".

חגית אליאס, מנכ"לית מומנטום: מכונאות רכב בעידן הממוחשב

כלי הרכב הופכים יותר ויותר ממוחשבים, ויבואני הרכב והמוסכים נזקקים לטכנאים ומכונאים שמסוגלים להפעיל מחשבים ברמה גבוהה ולקרוא אנגלית מקצועית. אלא שמכונאות רכב סובלת עדיין מדימוי ירוד ובהרבה מקרים ההכשרה המקצועית אינה רלבנטית. מנכ"לית חברת מומנטום של יבואני הרכב חגית אליאס מנסה לשנות את זה, וגם לגייס את 2,500 העובדים שחסרים לענף.

"תוכניות הלימוד של בתי הספר המקצועיים לא מתאימות והרבה מורים לא יודעים ללמד טכנולוגיה חדשה", אומרת אליאס. "בניגוד לעבר, כיום מרכזי שירות הם סביבה נקיה מאוד. מכונאים מתאימים יוכלו להתקדם לתפקיד מנהל צוות ומנהל מוסך ולהרוויח משכורות גבוהות יחסית".

אחד הפתרונות שמומנטום מקדמת הוא מגמות לימוד חדשות בתחבורה אוטונומית ובינה מלאכותית בתיכונים מקצועיים. בשנה שעברה הן פעלו במסגרת פיילוט בשני תיכונים, ובשנה הקרובה יפעלו בשישה. במגמות החדשות התלמידים לומדים 5 יחידות מחשבים ו־5 יחידות אלקטרוניקה. המורים הוכשרו בטכניון.

חגית אליאס צילום: אוראל כהן

"אנחנו מכוונים את התלמידים אל כל הרצף: מתחזוקת הרכב ועד פיתוח טכנולוגיות. הגדרנו מראש שזה לא יהיה אחד לאחד למוסך". אליאס מסכימה שחלק מהבוגרים יעדיפו להיות מהנדסים ולעבוד בחברות כמו מובילאיי, אבל אומרת כי "זה מהלך תדמיתי שעוזר למתג מחדש את ענף הרכב".

פתרון שני, שיופעל השנה, הוא שדרוג מגמות מכונאות הרכב הקיימות בבתי הספר, שמעתה ייקראו אוטוטק. במגמות האלה יתאפשר מעתה מסלול מתקדם של הנדסה לתלמידים ברמה של 4-3 יחידות מתמטיקה ו־5-4 יחידות אנגלית. בעתיד מתוכנן גם מסלול של תכנות לתלמידים ברמה של 5 יחידות מתמטיקה ואנגלית.

רוני לידור, נשיא מכללת וינגייט: שיעורי חינוך גופני מדי יום

היום התלמידים מקבלים שעתיים חינוך גופני בשבוע. נשיא המכללה האקדמית וינגייט רוני לידור אומר שצריך לעבור לשעה ביום. זה, לדבריו, הפתרון לכך ש"הפכנו לחברה ישבנית עצלה". לדבריו, "אפשר לוותר על מקצועות מסוימים ולהכניס את הפעילות הגופנית".

פרופ' רוני לידור, נשיא מכללת וינגייט צילום: עמית שעל

לידור מסביר ש"חלק גדול מהאוכלוסייה מאוד לא פעיל גופנית, ואם רוצים לשנות את זה, צריך להתחיל בגיל צעיר". הוא מציע לשלב בכל שיעור פינות של חינוך לתזונה נכונה, היגיינה אישית ואורח חיים בריא, למשל כמות שעות שינה. לדבריו, "זה יכול לחסוך תרופות וטיפולים רפואיים בעתיד". יש ראיות, הוא אומר, "שפעילות גופנית תורמת לשיפור הקשב ולשיפור תהליכי קבלת ההחלטות".

הוא מספר שבאוסטרליה היה בעבר שיעור חינוך גופני יומי אך הוא קוצץ מסיבות תקציביות. יש מדינות נוספות שיש בהן בין 3 ל־4 שיעורים לשבוע. לדבריו, כדי ליישם את המהפכה שהוא מבקש, יהיה צריך לחזק את התשתיות ולהכשיר יותר מורים. הוא מציין שאין ירידה ברמת המורים החדשים לחינוך גופני, כמו שיש אצל כלל המורים. הוא מסביר, ש"זה מקצוע מאוד נישתי שמי שאוהב אותו מגיע אליו. זה לא פשרה".