קירות מתקלפים
מזגנים, תריסי פלסטיק והזנחה שמסתירים פניני אדריכלות בת"א
כשאנחנו מטיילים בערי אירופה קשה שלא להתפעל מהבניינים המתוחזקים היטב. ומה קורה אצלנו? מזגנים בחזיתות, מרפסות מאולתרות, תריסי פלסטיק שבורים ובעיקר - הזנחה. אם רק נקלף את השכבות ההיסטוריות נגלה שפע של פנינים אדריכליות, שיש בהם כדי לתת צוהר להיסטוריה של מדינה אחרת, ששקעה בין מגדלים. השבוע - ברנר 10 בתל אביב
השבוע- ברנר 10 בתל אביב
הבניין ברחוב ברנר 10 הוא בניין מרשים המזכיר קצת אחוזה אורבנית קטנה עם החזית הרחבה והמרשימה וגובה הקומות. הבניין תוכנן ונבנה עלֿ ידי המהנדס אלכסנדר אוליצקי בשנת 1924. הוא נבנה באחת, ולא כאוסף טלאים בשלבים שונים, וכאן חשיבותו בכך שלא השתנה כמעט בכלל ולכן מייצג נאמנה את התקופה בה נבנה ואת סגנון הבנייה שלו.
הסגנון האקלקטי אופייני לאדריכלות התקופה וכפי ששמו מורה, שילב אסכולות עיצוביות שונות. עם זאת נהוג לייחס לו נטיות נאו-קלאסיות מובהקות, ועל כן ניתן לראות את הקשתות המרשימות, העמודים הרומיים והעיטורים היוונים בחזיתות הבתים. הסגנון, שנפוץ ברבים מהבניינים ההיסטוריים החשובים בתל אביב, מסמל במידה מסוימת מדינה בהקמה, המחפשת אחר סגנון עיצובי מובהק (לצערנו היא מצאה כזה בדמות בנייני רכבת). בתיק התיעוד של המבנה ניתן להתרשם מפרזול המעקות, מהרצפות המעוטרות ומציורי קיר משגעים באמת.
אלכסנדר אוליצקי, נולד בשנת 1898 באוקרינה של ימינו, ולמד הנדסה בטכניון באודסה, הוא היה פעיל ציוני ולאחר עליית הבולשביזם ברח לישראל. בארץ תכנן ובנה מספר מרשים של בניינים בסגנון דומה. בשנת 1940 בבדיקות לקראת גיוס לצבא הבריטי במלחמה בנאצים, התגלה גידול במוחו, הוא מת חודשיים לאחר מכן.
כרונולוגיה של הזנחה מכוונת
הבניין בברנר 10 עבר ידיים רבות, הוא נבנה עבור ב.א גולדשנייט, ונמכר לראשונה כעבור ארבע שנים בלבד, וכך שוב ושוב החליף ידיים עד שבשנת 1945 הבניין נמכר לדוד ויצפלד שהחזיק בו מרבית שנותיו.
ויצפלד חלם, כך ע"פ העדויות שנאספו מדיירים וקרובי משפחה, להקים על שטח הבניין בית מלון. מתוך מסמכי ארכיון העירייה ניכר כי מרבית שנותיו ניסה מר ויצפלד להיאבק בדיירים ששכרו את הדירות ובחוק להגנת הדייר בו נעזרו כדי להישאר בדירותיהם. כבר בשנת 46' מתועד מזכר בו הוא מלין על כך שהבניין "ישן, מוזנח ויש להרוס אותו". ומזכרים כאלו נשלחו כמעט מידי שנה. ייתכן שכמה מהשוכרים של היום זקוקים לבעל דירה עם חוש אסתטי רגיש כשל מר ויצפלד.
ב-1976, כשהבניין לא מאוכלס כלל, כתב ויצפלד לעירייה "הבניין לא ראוי יותר להשכרה ולמגורים", בשנה זו רכשה קופ"ח "מכבי" את המבנה כולו. מכבי השתמשה במבנה המרשים הזה לאחסון חומר ארכיוני ובשנת 95' הוא הפך למחסן גרוטאות ציוד רפואי של קופת החולים.
כיום, המבנה עומד נטוש ואטום ומוגדר בסכנת קריסה. עם זאת, קיימות תוכניות לשימור הבניין עצמו כולל שימור העצים הותיקים בתחומו והן נידונות בוועדות התכנון.