אסור לפגוע בתיאבון התאגידים הזרים

הטרנד היום בקרב יזמים בשלים ומנוסים – second timers – הוא לגייס "כסף חכם", כלומר כזה שבא "מבית טוב", ויפתח שווקים חדשים, יאפשר הטמעה של הטכנולוגיה בגוף בינלאומי, יקצר טווחים ליזמים, ויאפשר להם להגיע מהר יותר ורחוק יותר. בצורה כזו, הסטארט־אפ מקבל דרך הגיוס לא רק הון, כלומר חמצן, אלא גם הזנה – אוכל ושתייה – שיאפשרו לו צמיחה מואצת.

לצפייה בתוכנית הוועידה הכלכלית הלאומית ולהרשמה - לחץ כאן

סתגלנות מעוררת השתאות

בתחילת 2019 נפגשתי עם יזם מצליח של סטארט־אפ, המציע פתרון SAAS מהפכני לגופים פיננסיים. הוא בדיוק סיים גיוס סבב B מוצלח בהובלת קונגלומרט סיני. חודשיים אחר כך פגשתי אותו שוב. הוא נראה מוטרד. משהו השתנה בדינמיקה עם הלקוחות האמריקאים שלו. בהתחלה הוא חשב שזה עניין מקומי או מקרי, אבל כשהדלתות החלו נטרקות בפניו בזו אחר זו בחיוך אמריקאי מנומס אך תקיף, הוא הבין שמדובר בשינוי מגמה. בסתגלנות מעוררת השתאות, החברה חישבה מסלול מחדש, והפוקוס עבר מהשוק האמריקאי לאירופי. הסיפור הזה נגמר טוב בינתיים, אבל בנסיבות אחרות, סבב הגיוס יכול היה לסתום את הגולל על המיזם.

רשות המסים צילום: אוראל כהן

אבל הסיפור כאן אינו הכסף הסיני או מלחמת סחר – יזמים היום נדרשים לגבש אסטרטגיה ולגייס כסף שישרת את האג'נדה של המיזם הצומח דרך המשקיע: פתיחת דלתות, הטמעת הטכנולוגיה בגוף גדול, שימוש בדאטה והוכחת היתכנות. בהקשר זה עולה בצורה ניכרת הדומיננטיות של קרנות הון סיכון תאגידיות (Corporate VCs), בעלות משקיע בודד (single member VC), ומרכזי החדשנות שמקימים תאגידי ענק זרים, שמקיימים פעילות ניטור והשקעה בישראל. בניגוד לקרנות הון סיכון רגילות, האג'נדה של קרנות אלה אינה רק להשיא את הרווחים על ההשקעה ברמת הפורטפוליו, אלא גם לזהות בשלבים מוקדמים טכנולוגיות מהפכניות, שיוטמעו לאחר מכן בעסקי התאגיד, יזרימו חדשנות לארגונים הגדולים וידחפו אותו קדימה. ואכן, מלבד פעילות מתבקשת של תאגיד־העל האמריקאיים, אנו עדים להתעניינות הולכת וגוברת ממזרח, מכיוון יפן ודרום קוריאה, וממערב – מצד התעשיות הגדולות באירופה – גרמניה, צרפת והמדינות הנורדיות.

מקשיחה עמדות

רשויות המדינה השונות מתבוננות על מגמות ההשקעה ומגיבות לכך: רשות החדשנות מעודדת ומקדמת פניהם של משלחות תאגידי־על. מנגד, רשות המסים מקשיחה עמדות מול ה־Corporate VCs, ותובעת מהם מס (בניגוד לקרנות של משקיעים זרים, שככלל, מקבלות פטור ממס במסגרת הסדר – "רולינג" מיוחד). לרשות המסים נימוקים מקצועיים לאבחנה שהיא מיישמת בין קרנות מסורתיות לתאגידיות, אבל בשורה התחתונה חסרה אחידות במיסוי אקזיטים עתידיים בין משקיעים פיננסיים בקרנות מסורתיות לבין קרנות תאגידיות, והדבר מעורר לא פעם תסכול ועלול לפגוע בתיאבון של גופים זרים לפתוח מרכזי חדשנות וקרנות תאגידיות.

ניכר כי ברמה הבירוקרטית, עדיין מוערמים קשיים על גופים זרים המבקשים להקים פעילות איתור השקעות. האם לא הגיע הזמן להסיר חסמים ולאמץ את עמדת רשות החדשנות, שלפיה אירוע ה־cash out ברמת מדינתית יתרחש בעת הוצאת הידע מישראל – ולא שעה שמשקיע זר מממש את השקעותיו על דרך של מכירת מניות?

הכותבת היא שותפה ב־KPMG, ראש מערך הטכנולוגיה וראש מערך המיסוי הבינלאומי