$
בארץ

ניתוח כלכליסט

המשבר הכלכלי בלבנון ירסן את תגובת נסראללה

מזכ"ל חיזבאללה הבטיח שארגונו יגיב על התקיפה בביירות. אולם הוא לא ימהר להוביל לעימות חזיתי מול ישראל כשלבנון סובלת מחוב אדיר וארגונו נמצא בלחץ כלכלי כבד בשל הסנקציות האמריקאיות

דורון פסקין 06:4527.08.19

בנאומו התקיף ביום ראשון בעקבות התקיפה הישראלית דרומית לדמשק ובדאחיה של ביירות, לא הותיר מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה מקום לספק. הוא הבטיח כי ארגונו יגיב ואף התחייב כי התגובה תגיע משטח לבנון, ולא סוריה, רמז לכך שארגונו מקבל החלטות באופן עצמאי ללא הכתבתן מטהרן. על כוונת הארגון להוציא לפועל פעולת תגמול יכולה להעיד גם התבטאותו של נשיא לבנון המקרוב לחיזבאללה מישל עאון כי התקיפות הישראליות הן בגדר "הכרזת מלחמה".

 

סביר שנסראללה, המייחס חשיבות רבה לדימויו הציבורי כמנהיג שעומד במילתו, כבר הורה לאנשיו להכין את התגובה נגד ישראל. אבל משימתו של נסראללה אינה פשוטה. ההתנהלות חיזבאללה בשנים האחרונות ובייחוד מאז שקיעתו בבוץ הסורי מלמדת כי הוא כמו הפטרון בטהרן אינו מעוניין כרגע במלחמה כוללת עם ישראל. נסראללה נכווה כבר פעם אחת בעבר כשלאחר מלחמת לבנון השנייה שפרצה ב־2006 והביאה ללבנון נזק אדיר, הודה כי אם היה יודע שאלה יהיו התוצאות, לא היה יוצא למבצע חטיפת החיילים. עימות מחודש עם ישראל צפוי להנחית מכה אנושה על הכלכלה הלבנונית.

 

 מימין למעלה: ראש ממשלת לבנון סעד אל־חרירי, מפגן תמיכה בחיזבאללה השבוע וחסן נסראללה בנאומו שלשום מימין למעלה: ראש ממשלת לבנון סעד אל־חרירי, מפגן תמיכה בחיזבאללה השבוע וחסן נסראללה בנאומו שלשום צילומים: אי פי, אי אף פי, אי פי אי

 

 

מדינת חיזבאללה

 

לבנון ניצבת מול משבר פוליטי וכלכלי עמוק זה שנים, ותפקודה כמדינה נתון בסימן שאלה. המאבקים הפוליטיים הפנימיים שבאופן כללי נחלקים בין תומכי הציר האיראני־סורי לבין מתנגדיו משתקים את המדינה. כך, למשל, מוקדם יותר החודש התכנסה ממשלת לבנון לישיבה ראשונה אחרי הפסקה של 40 יום, וזאת לאחר נתק בין מרכיביה על רקע תקרית ירי בין שני פלגים דרוזיים, אחד מתומכי חיזבאללה ואחד ממתנגדיו. עד מהרה הדיון לגבי הדרך שבה יועמדו לדין האחראים על הירי הפך למאבק פוליטי חריף על סמכויותיו של ראש הממשלה סעד אל־חרירי לעומת סמכויותיו של הנשיא עאון, הנהנה מתמיכת חיזבאללה. הוואקום השלטוני שנוצר בלבנון בשנים האחרונות אפשר לחיזבאללה להפוך את לבנון כמעט לחלוטין למדינה שיעית שנאמנה ל"וויליאת אלפקיה" (שלטון איש הדת), כלומר המנהיג העליון באיראן עלי ח'מינאי, ולא לחוקה הלבנונית. חיזבאללה אינו מכבד את ריבונות לבנון וחוקיה ולראיה סירובו המוחלט להתפרק מנשקו ולהתמזג בצבא הלבנוני. בפועל זהו סוד גלוי שלבנון מנוהלת ביטחונית על ידי חיזבאללה. אבל מאז מלחמת לבנון השנייה וכחלק מלקחיה חיזבאללה גיבש תפיסה שונה שתכליתה לא רק מיצובו ככוח הצבאי החזק במדינה אלא הרחבת השפעתו לשאר התחומים.

 

שינוי הכיוון של חיזבאללה נבע גם מביקורת הולכת וגוברת כלפיו לא רק מצד יריביו הפוליטיים המסורתיים אלא מתוך גורמים חשובים בעדה השיעית. זו הסיבה שהארגון החל לשים יותר דגש בשיח שאותו הוא מנהל עם הציבור בלבנון על נושאים פנימיים, ובדגש על הגברת המעורבות בתחומי הכלכלה. לא מפתיע שבממשלה הנוכחית התעקש חיזבאללה לקבל תיק כלכלי חשוב – תיק הבריאות – המאפשר לו שליטה על בתי החולים ושוק התרופות במדינה.

 

גם הבנקים עשויים להיפגע

 

בחודשים האחרונים הגביר הממשל האמריקאי את הלחץ על חיזבאללה באמצעות שורה של סנקציות על מוסדותיו ועל אישים בכירים בארגון. מטרת האמריקאים היא לייבש את מקורות ההכנסה של הארגון השיעי, אך בשל האחיזה שלו במוסדות השלטון סנקציות אלה מאיימות למוטט כליל את כלכלת לבנון הנמצאת גם כך במשבר. קיים חשש כי הבנקים הלבנוניים ייפגעו כתוצאה מהסנקציות. בנוסף, חיזבאללה הוא המעסיק מספר שתיים במדינה (אחרי הממשלה), וכבר עתה ישנם דיווחים על כך שאלפי מועסקיו קיבלו בחודשים האחרונים משכורות מקוזזות או פוטרו. סגירת ברזי ההכנסות של חיזבאללה יוצרת קשיי נזילות למאות חברות לבנוניות שנהגו להתפרנס ממגוון פעילויותיו של הארגון השיעי.

 

השיתוק הפוליטי במדינה הביא לכך שתקציב המדינה לשנת 2019 נכנס לתוקף רק בשלהי יולי, בערך המועד שבו צריכים להתחיל הדיונים לתקציב של שנת 2020. מדובר בתקציב צנע שנועד לשדר לקהילת העסקים הבינלאומית כי לבנון אינה הולכת לפשיטת רגל נוכח החוב האדיר שממנו היא סובלת, כ־85 מיליארד דולר או למעלה מ־150% מהתוצר המקומי הגולמי. ללא רפורמות וסיוע מגופים בינלאומיים נראה כי ללבנון אין סיכוי גדול לצאת מהמשבר. עיון במרכיבי התקציב מגלה כי כ־50% מהתקציב מופנים לכיסוי חובות. עוד כשליש מהתקציב מופנה לתשלום משכורות ופנסיות של עובדי המגזר הציבורי ו־10% נוספים מופנים לסיוע עבור תשתיות האנרגיה הרעועות. כך, התקציב לפיתוח הוא שולי.

 

מה שמחזיק את כלכלת לבנון עם הראש מעל המים הוא מדיניות הבנק המרכזי, שעדיין שומר על עצמאותו למרות הלחצים מצד חיזבאללה. עתודות המט"ח של הבנק המרכזי מוערכות ב־19 מיליארד דולר, נתון המאשש את טענת אל־חרירי ואנשיו שללבנון יש עוד מרחב תמרון כלכלי, תמרון שייעלם במקרה של עימות מול ישראל.

 

הכותב הוא מנהל חברת קונקורד המזה"ת www.concordmena.com

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x