טיפול שורש: הסלבז בעקבות עברם

בפרק הראשון של “טיול שורשים”, הסדרה הדוקומנטרית של התאגיד כאן־11, המשודרת מהערב, משחזר הזמר אברהם טל צילום מיום החתונה של הוריו. הוא מבקש מהוריו לעמוד ליד הדלת הגדולה של בניין העירייה, ממש כפי שעמדו לפני 50 שנה ומראה להם את הדימויים הצמודים זה לצד זה. “זה כל מסע השורשים בפריים אחד”, אומרת הלית לוי, הבמאית והעורכת של הסדרה בת ארבעת הפרקים. “שכבה על שכבה על שכבה”.

בכל פרק נוסעות דמויות מוכרות מעולם התרבות יחד עם בני משפחה למדינה שממנה באו. אברהם טל נוסע עם הוריו ואחותו למרסיי שבצרפת; הקומיקאית הדר לוי נוסעת עם אביה ואחיה למרקש במרוקו, הזמר מוקי עם אביו ובנו ללטביה והדוגמנית והשדרנית טהוניה רובל עם אמה ואחותה לאתיופיה. המסעות הם גם פנימיים, כמתבקש, גם אל היחסים של המשפחה וגם אל נבכי נפשם של היוצרים. זה עורר לפעמים התפרצויות רגשיות. “המקום הזה גמר אותי”, אומר מוקי בתחילת הפרק עליו, וגם הדר לוי מבטאת רגש דומה.

טהוניה ומשפחתה באתיופיה צילום: באדיבות כאן 11 התאגיד

הקושי לא נובע מהתעמתות עם פרטים לא נוחים בהיסטוריה המשפחתית, כפי שקרה בסדרה “מצא את שורשיך”, של ערוץ הציבורי האמריקאי PBS. “טיול שורשים”, שאינו פורמט מגויר, אלא “הדבר הכי ישראלי שיש”, כדבריה של לוי, אינו מנסה לנבור בעבר הרחוק מאוד.

“את הרעיון לסדרה יזם עמי גלאם וארז דן, היה מפיק בחו”ל”, מספרת לוי על הקשיים: “הפרק על אתיופיה לקח שנה להכין. פעמיים ביטלנו את הנסיעה בגלל בעיות ביטחוניות. לקח זמן עד שמצאנו אנשי קשר נכונים. לשמחתי יש ישראלים טובים שרוצים לעזור בכל מקום”.

מוקי ואבא שלו בלטביה צילום: באדיבות כאן 11 התאגיד

הרעיון ב”טיול שורשים”, מסבירה לוי, “הוא לקחת אדם מוכר שמוכן שיספרו את סיפור המשפחה שלו בפריים טיים. הרבה טאלנטים מגינים על הפרסונה הציבורית שלהם. הסדרה מבקשת מהם להכניס מצלמה ליחסי המשפחה, שזה תמיד מורכב. זה מציב אותם בפוזיציה מול ההורים”. במקרה של אברהם טל, למשל, הפרק צולם לפני הפרידה מזוגתו, והוריו מתייחסים לזה בדרך עקיפה בזמן הצילומים.

היתה למשתתפים זכות וטו?

“אני עובדת במרחב פתוח תוך שמירה על יחסי אמון. הם מכניסים אותי ללב, ליחסים עם ההורים. אולי לכן לאיש לא היו השגות או בקשות שנוריד דברים”.

הלית לוי במאית הסדרה צילום: אוראל כהן

הדר לוי היא היחידה שאומרת שטיול משפחתי יכול להיות מעצבן.

“נכון, אבל ראית אותה רבה עם ההורים שלה? לא. את אחיה היא עוקצת. זאת הדינמיקה ביניהם”.

לוי מסבירה שיש בסדרה שני נרטיבים: “הראשון הוא אישי, מה אנחנו, הדור השני או השלישי שנולד וגדל בישראל, יודע על השורשים שלו, ואיך אנחנו ממשיכים את הסיפור הזה. השני מחבר את כל הסדרה ומספר סיפור של פסיפס ישראלי: לטביה, מרוקו, אתיופיה וצרפת. זאת משפחה, שמחוברת לשבט שמחובר לעם — וזה הסיפור. בכל אחד מהמקרים הסיפור התכסה בהסתרות ובאי־ידיעה והמסע מקלף את זה”.

הדר לוי עם אחיה ואביה במרוקו צילום: באדיבות כאן 11 התאגיד

נשמע שמשרד הקליטה מימן אתכם.

“שום דבר. כן נעזרנו בשגרירויות ישראל”.

כל טיול התחיל בתחקיר של הגיבור והמשפחה שלו, מספרת לוי: “נברנו בארכיונים, חיפשנו אנשי קשר, אימתנו פרטים. זה לא פשוט. במקרה של הדר, למשל, לא נאספה היסטוריה משפחתית או עדתית. אבל מצאנו שם שני דודים של אביה, וממה שהם סיפרו הדר הבינה שמה שהיא חשבה שהוא פולקלור, הוא אמיתי”.

עוד דברים שנמצאו בטיולים?

“בטיול של מוקי מצאנו את תיק הק.ג.ב של אביו, עם הדר הגענו לכפר שבו סבתא שלה נולדה, ובמקרה של טהוניה היא סוף סוף הכירה את המקום שמגדיר את זהותה”.

לוי, שעובדת כרכזת נוער בבית השנטי, מכירה מקרוב את החשיפה שהסדרה מצריכה. סרט הדוקו “שמנה”, שעשתה על עצמה, הוקרן לפני שנתיים בפסטיבל חיפה, השתתף בפסטיבלים בעולם, שודר בערוץ 8 ועתיד להיות משודר בכאן 11. “זה דיאלוג פנימי עם הזהות שלי כאשה שמנה, מסע ריקליימינג של הזהות הזאת”, היא אומרת.

הסדרה גרמה לך לחשוב על טיול השורשים שאת היית עושה?

“אין לי עם מי לעשות טיול שורשים. שני ההורים שלי לא בחיים. השורשים הגרמניים־אוסטריים שלי פחות או יותר ידועים לי. אבל כמו אצל הרבה אשכנזים אין תיעוד של משפחתו של אבא שלי. הוא ברח בלי לקחת אתו כלום. אני אדם יוצר אז אני שואלת את עצמי שאלות על הישראליות שלי, על היהדות שלי, על המגדר שלי כל הזמן, בלי צורך בטיול”.