DS3 קרוסבק: שיעור ביוקרה צרפתית

עבור מי שמעוניין ברכב כביש־שטח מיוחד, כזה שלא כולם יבינו ואולי קצת רצוי שלא יבינו, DS3 קרוסבק בצבע תכלת היא המכונית המושלמת. הנה מבוא קצר לייצור ושיווק רכבי כביש־שטח יוקרתיים, במיוחד הקטנים שבחבורה: בשלב ראשון יש להצטייד בפלטפורמה, כלומר שלדה, עדיף כזו שכבר פותחה ויוצרה וכבר הושקעו בה מיליארדי דולרים בעלויות פיתוח. מומלץ גם להצטייד במנוע זול, שפיתוחו כבר מומן.

את המרכב אפשר לעצב כך שיזכיר את רכבי היוקרה הבכירים של המותג, באופן שייצר זהות מותגית ויבהיר ללקוחות שהם נוהגים במכונית יוקרה. כדי לקשור הכל בסרט חגיגי מוסיפים בפנים כמה סממנים של הדגמים הבכירים, כמה נגיעות עור ועץ. על התוצאה הסופית גובים מחיר שגבוה לפחות ב־40% ממחיר הדגם העממי שעליו מבוססת מכונית היוקרה. כסף קל.

ds3 צילום: עמית שעל

הבעיה היא שלא תמיד זה עובד. מכיוון שהפלטפורמה מיועדת לרכב עממי, קל להבחין בפגמים שבה. המנועים שיועדו להסעת מכוניות יומיומיות לא תמיד מותאמים לרכבי יוקרה. ולפעמים זה פשוט עניין של אופי, של מנטליות. כך, יצרני הרכב הגרמניים, שמנפקים מכוניות עממיות עם תאי נוסעים קודרים, מביאים את אותה קדרות גם אל פנים הרכב של המכוניות היוקרתיות שלהם. ולא פעם קשה להבדיל בין הדגם העממי ליוקרתי, במיוחד במקרה של מכונית שמגיעה עם מבטא גרמני.

בהתחשב בכל הבעיות המקדימות הללו, DS3 קרוסבק מקונצרן PSA - קונצרן־האב של פיז'ו וסיטרואן - הוא רכב עם אישיות. הוא מיוחד כבר בשלב הראשון של המפגש עם העין. המכוניות הגרמניות משעממות, כוללות קווים ישרים ומשטחים עגלגלים שעוצבו בידי מעצבים קפוצי לסת. אלו מכוניות יקרות שנראות אותו דבר. לעומתן, DS3 קצת מכאיבה לעין, דורשת הסתגלות שלא מתאימה לכולם, ומאלצת את הצופה לעכל ולהבין את צורתה החיצונית והקימורים שלא כולם הגיוניים.

DS3 CROSSBOX מהצד

למה הכוונה? יש מכוניות שיש להן פגוש אחורי ויש מכוניות שהתחת שלהן כולל יצירת פלסטיק שמאכלסת שני צינורות פליטה, עולה לצדדים ומסתיים בשני כונסי אוויר לא הגיוניים שנוגעים־לא נוגעים בפנסים צרים במסגרת כרום. או הדלתות האחוריות של ה־DS3, דלתות לא הגיוניות, כמעט מטופשות, שלא היו משתלבות בשום מכונית שיוצרה ביפן או בגרמניה. הן כוללות גבנון מודגש במרכז הדלת, כזה שאמור היה להימשך אל הדלתות הקדמיות אבל נקטע באמצע בחדות, בדיוק במקום שבו העין מצפה שימשיך אל החרטום, המרשים בפני עצמו.

תא נוסעים שממחיש שאפשר להיות יצירתיים

זו לא בושה להיות מכונית שלא מתאימה לכולם, לפעמים זה עדיף. DS3 היא דוגמה מובהקת לכך. תא הנוסעים שלה ממחיש כמה אפשר להיות יצירתיים, גם אם יש מי שלא יבינו זאת. וזה בסדר, לא כל ישראלי יבין למה בדלתות משולבת תפירה בצורת יהלום, למה פתחי האוורור כוללים הדגשות קטנטנות בגימור יהלום או למה כפתורי יהלום שולטים במערכת השמע שמשתלבים בשלמות עם פתחי המיזוג. לא כל אחד צריך מערכת שמע שמסוגלת להרטיט את המושב.

לוח המחוונים ב־DS3 הוא המעניין ביותר שאפשר למצוא ברכב כביש־שטח. שני פתחי אוורור גדולים בצורת מעוין משתלבים בלוח בצורת האות W, שמצופה בריפוד בהיר. מופת של ערבוביה בין מוטיבים עיצוביים ופונקציות שמשתלבים למשהו שיצרן גרמני או יפני לא היה מעז לעשות.

DS3 CROSSBOX מבפנים צילום: עמית שעל

תנוחת הישיבה מצוינת, רק חבל שחלקו התחתון של לוח המחוונים לוקח אותנו לאחור ומזכיר שיש כאן שורשים עממיים של סיטרואן פשוטה. גם המושב האחורי מוגבל. תא המטען מאפשר להכניס מזוודה אחת או זוג אופניים אך לא הרבה יותר מכך.

DS3 מעניק רף כניסה ויזואלי ותחושתי גבוה בחלק החיצוני ובתא הנוסעים, שקשה לעמוד בו. במיוחד בהתחשב בכך שכמו רוב רכבי הכביש־שטח היוקרתיים, גם הוא מבוסס על מכלולים עממיים: מנוע 1.2 ליטר (אם כי שונה מזה שמותקן בדגמי סיטרואן), תיבה אוטומטית ושלדה של קונצרן PSA. במישור הזה DS3 לא מאכזבת: המנוע מפיק 155 כוחות סוס, די והותר כדי להביא אותה למהירויות מכובדות ולביצועים משביעי רצון. אך יש מכוניות שמצפים שלא רק ייסעו, אלא קצת רוצים שהן ירחפו.

תיבת הילוכים אוטומטית שלא תמיד משתפת פעולה

כשהרכב מתאמץ, רעש המנוע דומיננטי ומזכיר רעש לא נחוץ של סיטרואן של פעם. בעת עמידה במקום יש רעידות קלילות, כאלו שאפשר לקבל במכונית עממית יותר, ולמען האמת גם לסלוח. קצת חבל שהתיבה האוטומטית לא תמיד משתפת פעולה בשמחה ודורשת הורדות הילוכים תכופות באמצעות הידיות.

איכות הנסיעה עצמה מצוינת. DS3 בולעת הכל בלי להתלונן, אך בהתחשב במורשת ובמשאבים של קונצרן־האב אפשר היה לצפות לאיכות נסיעה גבוהה יותר, לחוויית נסיעה יותר זורמת ולמשהו שיסעיר את הנהג והנוסעים ולא רק יביא אותם ממקום למקום. פיאט 500 קטנטנה וזולה יודעת לרגש את הנהג כבר בגרסאות הבסיסיות ביותר, הודות לשילוב חיצוני שובה לב ונסיעה שמזכירה את סבתה המיתולוגית. אין סיבה ש־DS3, שגם עולה פי שלושה, לא תדע לעשות את זה.

DS3 היא רכב שחלק גדול מהנהגים לא יבינו. בעולם שבו "יוקרה" הפכה למוצר חמקמק שנע בין הצורך להיות זמין לכל אבל גם מספיק אקסקלוסיבי כדי להישאר ייחודי, רבים מהקונים הפוטנציאליים יתקשו להבין את הייחודיות ויעדיפו לרוץ לסוכנות

הרכב הגרמני הקרובה, כדי לרכוש מכונית עם לוח מחוונים קודר, כפתורים מרובעים והצעת מחיר סמכותית. זו כבר לא יוקרה, זה מיינסטרים עם יומרות.