המפץ הקטן: גרזן חדש במבצע

רצה הגורל ובשבוע שעבר גם המפתחים של פורטנייט וגם אלו של המתחרה שלו, Apex Legends, מצאו עצמם פחות או יותר באותה תסבוכת. אבל הפעם, לשם שינוי, הם לא היו צריכים להתמודד עם הורים שזועמים על טיב התוכן או שחקנים שמתמרמרים על באג כזה או אחר. מה שהרגיז את שחקני Apex Legends היה גרזן, או במקרה של פורטנייט - כלב. כן, כלב. שיושב בתוך תיק גב.

אחד המרכיבים המהותיים ביותר באופן שבו גם פורטנייט, גם Apex וגם אינספור משחקים אחרים משמרים את השחקנים שלהם, הוא באמצעות אספקה שוטפת של עדכונים קטנים. בחלק גדול מהמקרים אלה עדכונים קוסמטיים לדמויות: אותו כלב, רועה גרמני חמוד וחייכן בשם גונאר, לא עושה שום דבר במשחק מלבד לשבת בתיק שנושאת על גבה דמות השחקן. אם אתם לא מבינים מה העניין הגדול בסתם עוד קישוט לדמות, ולמה שמישהו ישלם כסף אמיתי בשבילו (גונאר עלה 1,000 Bucks־V - המטבע שבו נעשות כל הרכישות בפורטנייט - השווים ל־9.99 דולר) אין מה לעשות, אתם פשוט מבוגרים מדי.

הגרזן החדש של Apex Legends. השחקנים סרבו לקנות אותו

רכישות פנים־משחקיות כאלה, מה שנקרא בעגה המקצועית מיקרו־טרנזקציות, הן נושא שנוי במחלוקת. כלומר, עבור המפתחים הוא לא שנוי במחלוקת אלא יותר ברכה משמים; אבל עבור שחקנים, בעיקר המבוגרים והמצקצקים שבהם, הוא מתקבל איפשהו בין מטרד לבין תופעה מוקצה ממש.

בקצרה, מדובר באפשרות לרכוש תוספות, שיפורים וקישוטים עבור הדמות שלך, לאחר שקנית את המשחק או הורדת אותו חינם, כמו במקרה של פורטנייט ו-Apex. כלומר, מראש כל המודל הכלכלי של המשחקים הללו התבסס על מיקרו־טרנזקציות. למעשה כמעט כל משחק אונליין כיום משתמש במיקרו־טרנזקציות כמודל רווח ראשי או משני, כאשר המודל המקובל במיינסטרים של התעשייה הוא שיפורים קוסמטיים בלבד: אתה רוצה לקשט את הדמות שלך? שיהיה לך בכיף, אבל לא ניתן לך יתרון תחרותי על פני אלו שלא מעוניינים או לא מסוגלים לקנות את דרכם לניצחון.

גונאר לבית פורטנייט. מי ישלם עליו 9.90 דולר?

אז מה הכעיס את שחקני פורטנייט ו־Apex? בפורטנייט גונאר היה "דומה מדי" לכלב אחר בתוך תיק גב שהופץ בחבילה קודמת (גם היא בתשלום), וב־Apex: שכדי לפתוח את החפץ היוקרתי ביותר בחבילת התכנים החדשה שהופצה בשבוע שעבר, השחקנים למעשה נדרשו לרכוש את כל שאר החפצים שהוצעו בה, ולהשקיע סכום אסטרונומי של 170 דולר (לשם השוואה בסכום כסף כזה אפשר לרכוש כשלושה משחקים חדשים במחיר מלא) בשביל להגיע לנשק הנחשק שבסך הכל מספק מראה חדש לנשק ישן הפתוח לכל השחקנים. בשני המקרים המפתחות מיהרו להתנצל ולפצות את ציבור השחקנים.

זו התפתחות מסקרנת בתולדות המיקרו־טרנזקציות. כשהתופעה הזאת הופיעה לראשונה, היא סומנה מיד כמשהו "לילדים" או ל"פראיירים". אבל אין ברירה אלא להודות שכן, היא משמעותית לשחקני אונליין כבדים שמעוניינים לבדל את הדמויות שלהם, ובטח לשחקנים שעושים סטרימינג אונליין. אבל אם מישהו חיפש הוכחה לכך שגם שחקנים שקונים את השיפורים הקוסמטיים הם לא קהל שבוי, הנהי: זה קהל חכם, שבקיא מאוד בתולדות המשחק והעדכונים שלו, ולא יפתח את הארנק שלו עבור כל קישוט נוצץ (גם אם הוא יפה מאוד – ואין מה לומר, הגרזן של Apex יפהפה ממש). יותר מכך, הם גם יודעים להתאחד ולמחות נגד חמדנות של מפתחים. אין מה לעשות, מיקרו־טרנזצקיות לא הולכות לשום מקום – אבל ציבור הגיימרים שמצקצק עליהן יכול להתעודד בכך שגם קהל הצרכנים שלהן, כך מסתבר,

לא פראייר.