דו"ח טכנולוגי
רוצים סטרימינג איכותי? אתם לא באמת צריכים חיבור רשת סופר-מהיר
מחקר חדש מגלה שלמרות מה שטוענות הספקיות, אין הבדל משמעותי בין חיבור של 50 מגה-ביט לשנייה ובין 100 או אפילו אלף, לפחות לא כשמדובר בהזרמת סרטים וסדרות; סוחרי נשק משומש מצאו טריק פשוט להפצת הסחורה שלהם בפייסבוק; ויוטיוב מבטלת את הצ'ט הפנימי שלה
חיבור לאינטרנט אינו שונה: מהירויות החיבור משתפרות בקביעות לאורך זמן, וספקיות כמו פרטנר וסלקום משקיעות היום מאמצים ארציים בפריסת סיב אופטי שיאפשר מהירויות גלישה גדולות עוד יותר. רוב הסיכויים שאתם לא גולשים במהירות המירבית שהספק שלכם מציע, ושאם תרימו טלפון נציגיו ישמחו לשדרג לכם את קצב הגלישה.
מי רוצה חיבור מהיר? כולם. אבל מי צריך? צילום: שאטרסטוק
אם תנסו לברר האם באמת דרושה לכך מהירות גלישה גדולה יותר, הספקיות ישמחו לספר לכם על השינויים בעולם התוכן והבידור. על ריבוי מכשירים בבית, על ספוטיפיי, נטפליקס, שירותי טלוויזיה מבוססי אינטרנט ושאר מוצרים מתקדמים ועתירי רוחב פס. אתם חייבים לשדרג, אתם לא רוצים שהאינטרנט בבית יזחל, נכון? כמעט אף אחד לא עוצר לשאול האם המשתמש הממוצע צריך רוחב פס גדול יותר, האם חיבור מהיר יותר מספק יתרונות גדולים יותר.
אבל עכשיו, מחקר מקיף שביצע הוול סטריט ג'ורנל בשיתוף אוניברסיטת פרינסטון ואוניברסיטת שיקגו מנסה לענות על השאלה הזו. המסקנה המרכזית: מרבית האנשים לא צריכים אינטרנט סופר-מהיר, לא מנצלים במלואו את רוחב הפס שזמין להם וכמעט שלא נהנים מיתרונות כמו איכות צפייה טובה יותר בשירותי סטרימינג.
במסגרת המחקר נבדקו הרגלי הגלישה והשימוש ברשת של 53 עיתונאים ברחבי ארה"ב, לאורך תקופה של חודשים. הנבדקים, הסתבר, היו צריכים רק שבריר מרוחב הפס שהיה זמין להם כדי לצפות בשירותי סטרימינג כמו נטפליקס, אמזון פריים וידאו או יוטיוב, אפילו כשהתבצעה צפייה במקביל בכמה מכשירים. איכות התמונה היתה זהה, והסרטונים לא התחילו להתנגן מהר יותר. בממוצע, משתמשים עם חיבור במהירות של 100 מגה-בייט בשנייה השתמשו רק ב-6% מנפח הגלישה שזמין להם.
זורם יופי גם במהירות איטית יחסית. נטפליקס צילום: שאטרסטוק
למשק בית ממוצע, אומרים החוקרים, יש רק הטבות שוליות מחיבור לאינטרנט שגדולה מ-100 מגה-ביט לשנייה, וגם אז יש צורך בה רק במעט מהיום. בישראל, אגב, במהירות הסטדנרטית בהצעות השיווקיות של ספקיות אינטנרט שונות, אם כי המעבר לסיב אופטי (שתומך במהירות של עד אלף מגה ביט-בשנייה) עתיד לשנות זאת ולהעביר את הדגש לשיווק חבילות גלישה בנפח מהיר יותר.
במקרה אחד שמביא הוול סטריט ג'ורנל מתועד נפח הגלישה של משק בית שהשתתף במחקר לאורך יממה. מרבית הזמן נעה התעבורה סביב 50 מגה-ביט לשנייה או פחות, ורק בהזדמנויות בודדות היא התקרבה ל-100 מגה (השיא היה 97 מגה בעת התחלת צפייה בסרט "כריסטופר רובין" בנטפליקס). בשום שלב לא התקרב משק הבית למהירות השיא שלו - 150 מגה-ביט לשנייה. נפח התעבורה הממוצע לאורך 35 דקות צפייה בשירותי סטרימינג על שבעה מכשירים שונים במקביל עמד על 8.1 מגה-ביט לשנייה בלבד.
"אנשים רבים לא יראו הבדל עצום בין מהירות של 50 מגה-ביט לשנייה ל-100 מגה-ביט או אפילו 1 גיגה-ביט לשנייה", אמר פרופ' ניק פמסטר מהמחלקה למדעי המחשב של אוניברסיטת שיקגו, מומחה לביצועי-רשת וחבר בצוות המחקר של הוול סטריט ג'ורנל.
אוקיי, אז אולי לא צריך מהירות גבוהה רוב הזמן, אבל היא יכולה להיות קריטית כשרוצים להתחיל לצפות מהר יותר בתוכן או כדי להזרים אותו באיכות גבוהה יותר. בפועל, לא זה המצב; נכון, בחיבור מהיר יותר תכנים ביוטיוב החלו להתנגן מהר יותר, אבל ההבדלים זניחים: בחיבור של עד 55 מגה-ביט לשנייה תחילה הניגון היתה איטית יותר ב-0.69 שניות מאשר בחיבור של יותר מ-200 מגה-ביט.
אמזון פריים וידאו
ובאשר לאיכות: בחיבור במהירות של 250 מגה-ביט ויותר, התוכן בנטפליקס נוגן באיכות HD מלאה (1080p) רק 36% מהזמן, לעומת 27% בחיבור של 100 עד 249 מגה-ביט, 21% בחיבור של 55 עד 99 מגה-ביט ו-16% בחיבור של פחות מ-55 מגה-ביט. ובאמזון, בכל המהירויות מתחת ל-250 מגה-ביט זכו הצופים לאיכות HD מלאה רק 29% מהזמן (ו-39% ברף העליון ביותר). כן, הסדרות והסרטים יהיו איכותיים יותר, אבל לא בהפרש משמעותי לאורך זמן.
המחקר מגלה גם שבניגוד למצופה, שירותי סטרימינג דורשים מעט מאוד רוחב פס. נפח הגלישה הממוצע בנטפליקס עמד על 3.5 מגה-ביט לשנייה לאורך הצפייה בתוכן, בלי קשר למהירות החיבור. בתחילת הצפייה נרשם לרוב זינוק קצר של בין 15 ל-30 מגה-ביט. באמזון הממוצע עמד על 6.1 מגה-ביט אבל הזינוק המירבי נעצר בסביבות ה-20, וביוטיוב נרשם ממוצע של 1 מגה-ביט וזינוק של פחות מ-10 מגה-ביט לשנייה. שירותי סטרימינג אולי מזרימים תוכן עשיר, אבל מסתבר שהם גם הצליחו לייעל את הזרמת התוכן כך שהמעמסה על רוחב הפס אינה משמעותית במיוחד.
שירותי הסטרימינג התייעלו. יוטיוב צילום: Your EDM
אין בתוצאות המחקר כדי להגיד שכולנו צריכים לחזור לימי ה-ISDN ולחתוך את מהירות החיבור שלנו לרשת, וגם אין להסיק מהן שבעתיד לא יהיה צורך בגלישה מהירה יותר (למעשה, עלייה פוטנציאלית בשימוש במוצרי בית חכם וכניסה אפשרית של מוצר מציאות מדומה או מציאות מועשרת צפויים לחייב משתמשים לחיבור מהיר יותר). אבל אפשר להפסיק לתהות האם אנחנו גולשים מהר מספיק, לא להתפתות להצעות של ספקיות אינטרנט לשדרוג מהירות הגלישה, ואפילו לעצור ולחשוב האם אנחנו באמת צריכים את החבילה הנוכחית שלנו או שאנחנו יכולים להסתפק בחבילה אטית יותר. אנחנו, למשל, מחוברים לרשת במהירות של 40 מגה-בייט לשנייה ולא נתקלים בבעיות גם כאשר אנחנו צופים בנטפליקס ביותר ממכשיר אחד בו-זמנית.
חיבור לרשת הוא אמנם מוצר יסוד, אבל מהירות החיבור היא מוצר צריכה לכל דבר. וכמו בכל מוצר צריכה, אנחנו צריכים לבדוק ולשאול את עצמנו האם אנחנו באמת צריכים אותו, או שמא ההצעות המפתות והפרסומות המלוטשות שוב סנוורו אותנו וגרמו לנו לפתוח את הארנק בשביל משהו שאנחנו לא באמת צריכים.
קצרצרים
1. חברת סטארשיפ, שמפתחת רובוט משלוחים אוטונומי קטן, גייסה 40 מיליון דולר והודיעה שתחנוך פיילוט נרחב: במסגרתו, יגיעו אלפי רובוטים שלה לקמפוסי אוניברסיטאות אמריקאיות בשנה הקרובה. מעניין אם למדה מניסיונה העגום של חברת Kiwi, שמפתחת רובוט כמעט זהה; המוצר שלה התלקח ספונטנית בקמפוס ברקלי בדצמבר האחרון, במה שתואר כתקלת סוללה שמקורה בטעות אנוש. אותה תקרית העלתה ביקורת כלפי חברות טכנולוגיה שממהרות לפרוס פיתוחים מבלי לוודא ענייני בטיחות, ופשוט לוקחות את כספי המשקיעים ורצות קדימה. נקווה שתקרית קיווי לא תחזור על עצמה, כדי שאלפי רובוטים לא יהפכו להמוני שריפות.
הרובוט הבוער של קיווי צילום: youtube
2. פלטפורמת הקניות של פייסבוק הפכה לכלי נוח להפצה של נשק יד שנייה; תנאי השימוש בה אוסרים מכירות של רובים, אקדחים ודומיהם, והמוכרים עוקפים זאת בקלות. הם פשוט מציגים מארזים לנשק - ארגזי נשיאה ממוגנים למיניהם - במחיר מנופח. לכל רובה יש מארז שנועד עבורו, ומעיד כך על הנשק שנמצא בו ונמכר עמו. הרשת החברתית אסרה על סחר בנשק עוד ב-2016, אך נראה שאם לא תתחיל לאכוף זאת, ימשיכו רובים להחליף ידיים בעזרתה.
3. יוטיוב החליטה לבטל את תכונת ההודעות האישיות שבשירותיה המקוונים, כך שהתקשרות בין גולשים תתבסס על תגובות לקליפים בלבד. החלטה טובה; כך לא תצטרך לנטר מקרי בריונות רשת ואיומים שרצים דרך פלטפורמת ההודעות, ויהיה קצת יותר קל למצוא ולהגביל את המאיימים. בנוסף, לא כל שירות מקוון חייב תיבת הודעות או צ'ט.
