המהפכה בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי לחייבים בעלי דירות מגורים: גזירה או ברכה?

שינוי מהפכני בחוק הוא ביטול תחולת חוק הגנת הדייר על דירת המגורים של החייב וביטול המוסד "נכס תפוס".

על פניו, לכאורה, יגידו חכמים כי ההגנה על דירת המגורים בחוק החדש היא חלשה יותר נוכח האמור.

ההפך הוא הנכון, המחוקק מעניק הגנה חזקה יותר לדירת המגורים.

ראשית, מרבית הזכויות של בעלי הדירות בישראל אינן רשומות בטאבו ובלאו הכי המצב המשפטי שהיה קיים לא היה רלוונטי לגביהם.

סעיף 229 בחוק החדש קובע כי חוק הגנת הדייר לא חל יחד עם זאת הוא מקים, הלכה למעשה, הגנה חזקה יותר.  

עו"ד לירום סנדה צילום: יח"צ

ראשית המחוקק קובע כי טרם מימוש דירת המגורים של חייב שומה על בית המשפט לקבוע דיון במעמד כלל הצדדים לרבות נושי החייב. הסעיף מורה כי בית המשפט כי לא יורה על מכירת דירת המגורים ועליו לבחון מספר פרמטרים (ככל והפרמטרים מתקיימים ניתן יהיה להורות על מכירה):

• התועלת שתצמח לנושי החייב גוברת על הנזק שיגרם לחייב בשים לב לגילו בני משפחתו נסיבותיהם האישיות ומצבם הבריאותי.

• לא קיים אמצעי פחות דרסטי ממכירת הדירה

• יש להעמיד לחייב ומשפחתו מקום מגורים סביר באזור מגוריהם התואם את צורכיהם.

נקודת המוצא בעניין התקופה של העמדת מגורים (דיור חלוף) היא לתקופה של 4 שנים – זוהי תקופת המינימום.

הסעיף מקנה לבית המשפט סמכות להאריך את התקופה של סידור חלוף מעבר ל-4 שנים וזאת בהתאם לנסיבות של כל מקרה ומקרה. כך בין היתר גילו של החייב ובני משפחתו, מספר הילדים הקטינים, מצב רפואי ועוד.

החלק החשוב ביותר והשינוי המהפכני שישמור לכם על דירת המגורים הוא הסמכות שניתנה לבית המשפט לתת לחייב דיור חלוף לכל החיים. משמעות הדבר כי לא תהיה שום תועלת במכירה של הדירה ומשכך היא לא תימכר לעולם.

עינינו הרואות איפוא כי המחוקק ראה לנגד עיניו את החשיבות של דירת המגורים וביקש להעניק הגנה חזקה יותר מאשר פקודת פשיטת הרגל וזאת חרף ביטול חוק הגנת הדייר ואין ספק שבמקרים מסוימים ולעניות דעתי ברוב המקרים מדובר אכן בברכה שתציל לאלפי אזרחים במדינת ישראל את דירת המגורים.

הכותב הוא בעל משרד עורכי דין לירום סנדה