כדורגל נשים בישראל: השקעה עכשיו - או שנשקע
בעוד כחודש ידון בג"ץ בעתירה להשוואת תקציבי קבוצות הנשים והגברים; אמה הייז, מאמנת קבוצת כדורגל הנשים של צ'לסי שהגיעה לישראל, אומרת כי "אם לא תתנו לנשים הזדמנות - אתם תישארו מאחור"
בג"ץ ידון ב-23 בספטמבר בעתירה שהגישו קבוצות ליגת העל לנשים וארגון שחקני הכדורגל, להשוואת ההקצבות של המדינה בין קבוצות נשים וגברים.
- כדורגל נשים: לא נותנים לכסף לדבר
- הסיבה לעליונות האמריקאית בספורט נשים: השקעה, כמות, איכות מסורת ויריבות שאין להן את זה
- כדורגל הנשים שובר שיאים. הגברים חוששים?
ארגון השחקנים הגיש, באמצעות עו"ד אופיר רונן, את תשובתו לבג"ץ ובה פרט את האפליה בכל הקשור להקצבות המדינה. לפי המספרים של האיגוד, התקציב השנתי הממוצע המוענק על ידי משרד הספורט, דרך המועצה להסדר הימורים, לקבוצת כדורגל בליגת העל לנשים עומד על כ-227 אלף שקל. זאת לעומת 5.4 מיליון שקל המוענק על ידי משרד הספורט לקבוצה המשחק בליגת העל לכדורגל גברים (פי 20).
התקציב השנתי הממוצע המוענק על ידי המדינה לקבוצת כדורגל בליגה השנייה לנשים עומד על 52 אלף שקל, לעומת 1.3 מיליון שקל לקבוצה המשחקת בליגה השנייה בכדורגל גברים (פי 24). התקציב השנתי הממוצע המוענק על ידי המדינה לקבוצה בליגה השלישית לכדורגל נשים הוא אפס שקלים לעומת 67 אלף שקל לקבוצה בליגה השלישית בכדורגל גברים.
בעתירה מזכיר עו"ד רונן את "בג"ץ רמת השרון", אשר בו נקבע כבר לפני 20 שנה כי מוסדות ציבור אינם יכולים להפלות קבוצות נשים במתן תקציבים וכי הם חייבים להיות שווים. ניתן לומר בביטחון מלא שהחלטת בג"ץ לא ממש עמדה במבחן המציאות. הרבה מאוד כסף ציבורי מושקע בספורט גברים מקצועני. מעט מאוד כסף ציבורי וממשלתי מושקע בספורט מקצועני בנשים. ורואים את זה בצורה הברורה ביותר בענף הכדורגל.
ובכן, נראה שהמדינה צריכה להחליט אם היא רוצה וצריכה להשקיע בספורט מקצועני ואם היא אכן מגיעה להחלטה הזו, אז היא צריכה להשקיע סכומים גם בכדורגל מקצועני לנשים. ואם המדינה מחליטה לא להשקיע בכדורגל נשים מקצועני ולהמשיך להשקיע בכדורגל מקצועני גברי, אז הרי מדובר באפליה נוראית שמתחילה בשורשי המשחק וממשיכה - בניגוד לחוק ובניגוד להחלטת בג"ץ - גם במקצוענות.
האם המדינה צריכה להשקיע בכדורגל נשים - בשורשי המשחק ובכדורגל המקצועני? הטיעונים רבים לכאן או לכאן, אבל מה שבטוח זה שהכדורגל הישראלי צריך להשקיע בכדורגל נשים. והסיבה העיקרית לכך היא ש"השנה היא 2019 וזה הדבר הנכון לעשות". מי שחושב כך ואומר זאת הוא ברוס באק, יו"ר צ'לסי, שהגיע לישראל יחד עם קבוצת הנשים של המועדון, כחלק משיתוף הפעולה עם ההתאחדות הישראלית.
מערכת היחסים של הכדורגל האנגלי עם כדורגל נשים היא מסובכת. כדורגל הנשים בבריטניה היה לא חוקי עד שנות השבעים, ועד שנות האלפיים המוקדמות ההתאחדות לכדורגל במדינה לא עשתה דבר כדי לקדם אותו. ואולם עם השנים הוא התפתח והתמקצע באנגליה בכלל ובצ'לסי בפרט. זה קרה הרבה בזכות החלטה ציבורית להשקיע יותר בספורט נשים לקראת אולימפיאדת לונדון 2012, אבל גם בזכות אינדיבידואלים ששינו אסטרטגיות של מועדונים שלמים.
אמה הייז צילום: גטי אימג'ס
מי ששינתה את הגישה של צ'לסי לכדורגל הנשים היא אמה הייז. לפי באק, מאמנת קבוצת הנשים היסודית והכריזמטית הצליחה "להדביק" את המועדון בהתלהבות למשחק הנשי מאז שהצטרפה אליו ב-2012. ההצלחות של קבוצת הנשים - זכיות בתארים מקומיים ואירופאים - גרמו למועדון לשנות גישה כלפי משחק הנשים.
"קבוצת כדורגל הנשים שלנו היתה חלק מעמותת הצדקה של המועדון", מסביר באק. "אבל הזזנו אותה מהעמותה ועכשיו היא חלק מהצד הטכני של המועדון. הקבוצה מקבלת גישה שווה לכל המתקנים והתשתיות של המועדון. השחקניות מקצועניות ועכשיו הן חלק מלא מהצד המקצועי שלנו. למה? כי זה הדבר הנכון לעשות. אנחנו כחברה צריכים להבין שזה הדבר הנכון לעשות. נשים צעירות צריכות גישה לכדורגל ולפעילות ספורטיבית, וספורטאיות מקצועניות צריכות לקבל גישה למתקנים טובים ולתנאים שווים".
ובאק - שאחראי על הניהול של צ'לסי מאז 2004, כשנה לאחר שרומן אברמוביץ' רכש את המועדון - רואה במו עיני גם את היתרונות הכלכליים והשיווקיים להשקעה של צ'לסי בכדורגל הנשים (ההערכות הן שהמועדון מפסיד כמיליון ליש"ט בשנה מההשקעה בכדורגל נשים). "אנחנו רואים יותר ויותר ספונסרים שמתעניינים בכדורגל נשים. ואנחנו יכולים להגיד בוודאות שמאז שיש קבוצת נשים, אנחנו רואים עניין גובר של נשים בקבוצת הגברים - שזה העסק העיקרי שלנו. לפני 15 שנה בערך 5% מהאוהדים במגרש שלנו היו נשים. כיום זה 15%-17% ואנחנו רואים שיותר ויותר נשים מתעניינות בספורט גברים ולא מן הנמנע שזה גם בזכות קבוצת הנשים. אבל שוב, אנחנו רואים שזה הדבר הנכון לעשות השנה, ולצד הדבר הנכון הזה אנחנו גם רואים שמגיעות הזדמנויות מסחריות ושיווקיות".
גם טוטנהאם, ליברפול וטוטנהאם נכנסו לכדורגל הנשים בשנים האחרונות ונראה שהמונדיאל בקיץ רק יגביר את העניין ואת הכסף במשחק. "זה מאוד פשוט" אומרת הייז. "כדורגל הנשים הולך להיות ענף הספורט השני הכי גדול אחרי כדורגל הגברים. ואם לא תתנו לנו - לנשים - הזדמנות, אתם תישארו מאחור. בכדורגל וגם בעניינים כלכליים. הענף רק יגדל. אי אפשר להחזיר את זה לאחור".
נבחרת הנשים של ארה"ב צילום: גטי אימג'ס
הייז מצביעה על כך ש"ללא בעלים כמו רומן ויו"ר כמו ברוס שהיו מוכנים להשקיע בנו הרבה בלי החזר מיידי, לא היתה הצלחה". היא המליצה לכדורגל הישראלי "להכין אסטרטגיה לשורשי המשחק וגם לנסות לארח אירוע שיעניק השראה, חשיפה וחלומות לדורות הבאים של שחקניות".
שיתוף הפעולה של צ'לסי עם ההתאחדות לכדורגל אולי יתגבר - וילי רוטנשטיינר, המנהל המקצועי של ההתאחדות, בהחלט רוצה את זה - אבל שת"פ מקצועי עם העלית של כדורגל הנשים כנראה שלא ישנה את המצב העגום של ענף כדורגל הנשים בישראל. מעט קבוצות, מעט מועדונים, כדורגל גברים שדי מתנכר לכדורגל הנשים והשקעת הכסף שיש בפרויקטים די כושלים שנועדו להשיג איזשהו פתרון לטווח קצר לקראת אירוח בינלאומי של טורניר.
העובדה היא שבקרוב אף מועדון גברים בישראל לא יעשה "את הדבר הנכון" וישקיע בכדורגל נשים ויקים קבוצת נשים. האמת, אפילו יש איזשהי בעיה חוקית שעמותת כדורגל גברים תהיה גם עמותת כדורגל נשים, מאחר שבפעם האחרונה שהעבירו כסף ציבורי למועדוני גברים כדי שיגיע לכדורגל נשים, כסף רב נלקח לטובת הגברים. כמו כן, דמויות בולטות בכדורגל הגברים - בעלים של קבוצות - רואים כל השקעה בכדורגל נשים כבזבוז כסף מוחלט (זאת למרות שגם קבוצת הגברים שלהם מפסידה מיליונים מדי שנה).
כדורגל הנשים בישראל נמצא כיום בשפל אדיר. הקבוצות לא ממש קבלות את ההקצבות שמגיע להן. השחקניות המקצועניות ללא חוזים וללא תנאים והכדורגל מתעלם כמעט לחלוטין מהאפשרויות החברתיות והכלכליות שיש בהשקעה בכדורגל נשים. זאת למרות שהעניין בכדורגל נשים בישראל הוא ככל הנראה בשיא - הרבה בזכות המונדיאל האחרון. המשחק בין צ'לסי לנבחרת ישראל שיתקיים ביום שלישי באצטדיון המושבה הוא סולד אאוט ואפילו ישנן מספר כדורגלניות ישראליות שהן ממש "סלבריטאיות". ואולם, הכדורגל בכללותו, די מתעלם מההתפתחויות הללו.
הכדורגל הישראלי - כלומר ההתאחדות, הבעלים, האוהדים, התקשורת ובכלל - צריך להבין שהזמן להשקיע בכדורגל הנשים בישראל הוא עכשיו. ואם לא, אז כפי שהייז אמרה, אנחנו נישאר מאחור.
