מאחורי הקלעים של חקירת רשות ניירות ערך בפרשת כיטוב פארמה

כיטוב פארמה היא חברה דואלית הנסחרת גם בבורסת תל אביב וגם בנאסד"ק, ועברה בשנים האחרונות טלטלה דואלית גדולה שהישג ועננה שימשו בה בערבוביה. נגד החברה ובכיריה נפתחה חקירה פלילית בישראל בידי רשות ניירות ערך, ובמקביל החברה הצליחה להשיג אישור של ה־FDA, מינהל המזון והתרופות האמריקאי, לתרופה שפיתחה. גם גאווה ישראלית וגם בושה.  

ממש לאחרונה הודיעה רשות ניירות ערך שהיא מוותרת על החקירה הפלילית ומסיימת את ההליך בהסדר אכיפה מנהלי ובקנס של 1.5 מיליון שקל. "לראשונה", נאמר בהודעת הרשות, "ובאופן תקדימי, יו"ר רשות ניירות ערך ענת גואטה עשתה שימוש בסמכותה כדי לכרות הסדר אכיפה מנהלי במהלך חקירה פלילית".

מנכ"ל כיטוב פארמה יצחק ישראל. קנס של 200 אלף שקל צילום: דרור רייך

הרשות מסבירה את הנדיבות שבה המירה את הפלילי במנהלי כך: "הוועדה (ועדת האכיפה — מ”ג) סברה שגם אם ניתן היה לסיים את החקירה הפלילית ולהגיש כתב אישום, הרי שעסקת הטיעון שהיתה נכרתת לא היתה חמורה בהרבה מהסדר האכיפה".

למעשה אומרת הרשות: החקירה נפתחה בחשדות שהתפוגגו בהדרגה עד שנותרנו עם שארית קטנה, שגם אם היתה מסתיימת בהליך פלילי, היינו מסיימים אותה בהסדר טיעון שהיה דומה להסדר האכיפה המנהלי שסוכם.

כדי לחסוך זמן, אומרת הרשות, מוטב היה לסיים כך. הרשות מציגה זאת כהסדר שנועד לשרת את מדיניות היעילות, האצת ההליכים ושיפור הטיפול., אך בפועל ייתכן שדברים התרחשו באופן שונה.

הפרות מכוונות או טעות

החקירה הפלילית נגד חברת הפארמה הקטנה, שמעסיקה 13 עובדים בלבד, נפתחה בתחילת 2016, ונסבה על כשלים שהרשות מצאה בדיווחי החברה בשנה הקודמת. כיטוב דיווחה על התחלת הניסוי הקליני שלב שלוש (השלב האחרון לפני אישור התרופה) בתרופה שפיתחה, ולאחר מכן דיווחה על החלטות שהתקבלו בדירקטוריון בהתאם להסכם עם ה־FDA. בדיווח נמסר כי לאחר בדיקת 150 מטופלים ייחשפו נתוני הבדיקה בפני ועדה חיצונית שתנתח את התוצאות; בספטמבר 2015 דיווחה החברה על מינוי חברי הוועדה ועל פעילותה; בדצמבר 2015, דווח שהיעד העיקרי של הניסוי הושג במלואו. אלא שהרשות טענה כי בהתנהלות הוועדה חלו כשלים וכי שניים מהדו”חות לוקים בהפרות בגין פרטים מטעים.

החקירה נתקלה בקשיים: המייסד והיו"ר האמריקאי ג’ון וואימק, ששוהה בארה"ב, סירב להיחקר וטען להפרות של הדין האמריקאי בידי הרשות הישראלית; בקשות לחיקורי דין ולהמצאת מסמכים מארה"ב נתקלו במשוכות. הרשות תלתה בהיותה של החברה דואלית את קשייה להתקדם במסלול הפלילי. החברה טענה שהרשות העמיסה את המרמה הפלילית, שממנה נסוגה, על טעות דיווח שאינה מהותית ואינה מחייבת דיווח.

במקביל, רשות התרופות האמריקאית הכירה בתרופת הדגל של כיטוב, Consensi, המיועדת לטיפול בכאב והפחתת לחץ דם בדלקת פרקים. נראה שההצלחה בארה”ב מיתנה את הלהט הפלילי, ורשות ניירות ערך ציינה סיבה נוספת להסדר: "בפועל לא נגרם נזק ממשי לציבור המשקיעים". “לא נגרם נזק” הוא לשון המעטה של המאה בנסיבות אלה של אישור התרופה.

כל צד נוטל את לקחיו מהסיפור הזה. בחברה מלקקים את הפצעים. עם פתיחת החקירה הפלילית ירדה מנייתה של כיטוב ב־70%, בהמשך איבדה החברה עסקת הפצה בעשרות מיליוני דולרים, וזאת בנוסף לנזקי תדמית ומוניטין.

כיוון שכך, לכיטוב פארמה השתלם לסיים את הסיפור בהסדר שהסיר ממנה את העננה הפלילית, שקיומה היה מקשה מאוד בניהול עסקים במרחב הבינלאומי, בהתקשרויות ובתמחור המוצר. זאת במיוחד בפרט שפניה נשואות אל פרויקט שאפתני: פיתוח תרופה לטיפול בסרטן.

הדרך האמריקאית

בחברה משוכנעים שפעלו ללא דופי, בוודאי ללא דופי פלילי מלכתחילה, ועל כן הם ממליצים לרשות לאמץ את הפרקטיקה האמריקאית: במקום להודיע מיד בתקשורת על פתיחת חקירה פלילית, מוטב לשלוח לחברה שאלון דיסקרטי, ולקבל הסברים שאולי יניחו את הדעת.

רשות ניירות ערך סיימה את הפרשה כשהיא גאה בגמישותה להתאים את הטיפול לנסיבות המשתנות. הרשות מדגישה את התקדים: “קשירת הסדר אכיפה במהלך חקירה פלילית שלא הגיעה לכדי מיצוי. זאת בשונה ממקרים קודמים שבהם נכרת הסדר אכיפה מנהלי לאחר בירור מנהלי או לאחר שהחקירה הפלילית הסתימה והתיק נסגר על ידי הפרקליטות".

ועדת האכיפה המנהלית בראשות ברכה אופיר תום אישרה את ההסדר שבו הוטלו גם עיצומים כספיים על נושאי המשרה: 200 אלף שקל על מנכ”ל החברה, יצחק ישראל שיוצג בידי עו”ד צבי גבאי, 100 אלף שקל הוטלו על יו”ר הדירקטוריון פול ווימאק שיוצג בידי עו”ד נוית נגב. וכן עיצומים בהיקף של 80 אלף שקל הוטלו על סמנכ”ל הכספים שמחה ראק שיוצג בידי עו”ד פנינה שפר.