חסרי תוכנית: מה קרה למנהיגות של באיירן מינכן?
איך זה שבאיירן מינכן, פעם מודל לחיקוי בכל הקשור לניהול ואסטרטגיה לטווח הארוך, נמצאת במקום שבו סוכן ממליץ לשחקנו לא להצטרף לקבוצה בגלל המנהיגות שלה?
לפני מספר שבועות דווח במגזין דר שפיגל, שסוכן כדורגלנים מוביל המליץ ללקוחו - כדורגלן מוביל - לא להגיע לבאיירן מינכן הקיץ. הסיבה לא היתה כספית - המועדון משלם שכר גבוה - אלא בעיקר מנהיגותית. הסוכן אמר ללקוחו שבאיירן והמנהלים שלה התקשו להראות לו אסטרטגיה קוהרנטית לעתיד. הסוכן התלונן שגם לא היתה להם תוכנית מסודרת למשא ומתן. השבוע גילינו שהשחקן שדווח עליו היה רודרי, הקשר האחורי של אתלטיקו מדריד שהקיץ הצטרף לפפ גווארדיולה במנצ'סטר סיטי. סיטי ובאיירן הציעו לשחקן את אותו השכר, אבל סיטי ניצחה במירוץ מאחר שהציגה לסוכנו אסטרטגיה ניהולית ומקצועית ברורה וקוהרנטית.
קראו עוד בכלכליסט:
- הנשיא היהודי שבנה את באיירן מינכן
- רצו תקציבים מאוזנים והגיעו לחוסר איזון משווע
- באיירן וליברפול מציגות: "הדרבי" של גרמניה
מימין: חסן סליהמיצ'יץ', המנהל הספורטיבי של באיירן מינכן וניקו קובאץ'. פשרה שאף אחד לא ממש אוהב צילום: גטי אימג'ס
איך זה שבאיירן מינכן, פעם מודל לחיקוי בכל הקשור לניהול ואסטרטגיה לטווח הארוך, נמצאת במקום שבו סוכן ממליץ לשחקנו לא להצטרף לקבוצה בגלל המנהיגות שלה?
ובכן, זו סיטואציה שמתבשלת לאט וכבר הרבה זמן. לפי דיווחים רבים, יש קרב שליטה על עתיד המועדון בין היו"ר, קרל היינץ רומינגה (במועדון בתפקיד ניהולי מאז 1991) לנשיא אולי הנס (במועדון בתפקיד ניהולי מאז 1979) - שניים שבמשך שנים הובילו יחדיו את המועדון הבאוורי להצלחות רבות על המגרש וגם מחוצה לו.
איך התחיל המאבק הזה? ב-2016 מתיאס זאמר, המנהל הספורטיבי של הקבוצה, נאלץ לעזוב בגלל בעיות בריאות. השניים לא ממש הצליחו להסכים על יורש לזאמר - המנהל הספורטיבי המוצלח (והעצמאי) ביותר של המועדון במאה הנוכחית. מאז יש לחץ לגבי עתיד ומורשת אישית וגם לא מעט טינה שמתבשלים על אש קטנה במועדון הבאוורי. אבל הקבוצה שזאמר בנה הספיקה להשגת הצלחות על המגרש - בעיקר בזירה המקומית - עד העונה האחרונה, בעצם.
פשרה בצורת חסן סליהמיצ'יץ' כמנהל מקצועי הגיעה רק אחרי שאוליבר קאהן, מקס אברל ופיליפ לאהם דחו את ההצעות של רומינגה והנס. כל אחד דחה את ההצעה מסיבות שלו אבל ידוע, למשל, שלאהם לא הסכים לעבוד בלי הסמכויות שרומינגה והנס סירבו להעביר לו. לפי דיווחים מבאיירן, סליהמיצ'יץ' - "הפשרה" - הוא כיום המנהל הספורטיבי אבל בעיקר סוג של מתווך בין הנס לרומינגה.
סליהמיצ'יץ' גם לא עשה לעצמו חסד לאחר שנכשל פעם אחר פעם בניסיונות שלו להביא מטרות ראשיות. הפארסה עם קאלום הודסון-אודוי (שהרגישה כמו ניסיון לחקות את ההצלחה של בורוסיה דורטמונד עם ג'יידון סאנצ'ו) הסתיימה כאשר האנגלי נפצע. הדרמה עם לירוי סאנה גם כן הסתיימה כאשר סאנה נפצע. כרגע, לאחר שהחתימו את איבן פריסיץ' בן ה-30 בהשאלה (ההשאלה העשירית בלבד בהיסטוריה של המועדון) בבאיירן מתברברים לגבי השאלתם של קוטיניו מברצלונה או חאמס רודריגס וגארת' בייל מריאל מדריד - שגם אינם פתרון לטווח הארוך. סליהמיצ'יץ', כביכול, קיבל את המנדט לניהול הספורטיבי של המועדון, אבל הוא אף פעם לא קיבל את המנדט המלא, ויכולת התמרון שלו קטנה מאוד - במיוחד אחרי הטעויות והכישלונות הפומביים.
חילוקי הדעות בין הנס לרומינגה קיימים גם סביב ניקו קובאץ' - המאמן. הנס בעדו, רומינגה חושב שצריך מאמן אחר (עם שם גדול יותר). כמו במקרה של סליהמיצ'יץ', גם במקרה של קובאץ', המאמן הגיע רק אחרי שאחרים - בכירים יותר שהיו מביאים ליותר הסכמה בין הניצים - דחו את המועדון. תומאס טוכל, למשל.
כאמור, הבלאגן בהנהלה הבכירה נזל לפעילות בשוק העברות של קיץ 2019. בניגוד לשנים עברו, באיירן מינכן לא הצליחה לסגור ענייני מעברים מוקדם בקיץ. כאמור לירוי סאנה, המטרה מספר 1 שלהם לקיץ, נפצע. והתוכנית לטווח הארוך נפגעה. נראה שעד סוף חלון העברות הקייצי של 2019 יבלו בבאיירן בניסיונות להשיג חלקי החלפה במקום חלקים שיסייעו בבנייה מחדש של סגל מזדקן. רוברט לבנדובסקי היטיב לתאר את ההרגשה בדבריו בשבוע שעבר - עוד לפני פציעתו של סאנה: "אני חושב שאנחנו (באיירן) צריכים שחקנים חדשים. איבדנו שלושה שחקנים בהתקפה: פרנק ריברי, אריאן רובן וחאמס רודריגס ולא הבאנו אף אחד מוכח באזור הזה. אנחנו צריכים עוד שחקן כנף - אפילו אם לירוי סאנה מגיע. אולי אפילו מספר 6 וחלוצים. אם אתה רוצה לשחק עונה שלמה עם 13-14 שחקנים מנוסים, זה הולך להיות קשה. יש לנו 60-50 משחקים בעונה אחת".
כמו תמיד כשמדברים על המועדון שכונה בעבר FC הוליווד, דברים מודלפים מההנהלה לעיתונות - כדי לשרת צד מסוים במאבקי הכוח והאגו. למשל, ידוע שהדלפות על עתידו של הנס לא הגיעו מצידו של הנשיא (למרות שהוא ככל הנראה לא יעמוד לבחירות הבאות ובעצם יפרוש אחרי שנים בתפקיד). בדיווח עוקצני במיוחד ב-Frankfurter Rundschau דווח שחברי ההנהלה הבכירה של באיירן - יאן-כריסטיאן דרזן, המנהל הפיננסי, אנדראס יונג ויורג וואקר - כולם צעירים יחסית ואחראים על הפיננסים, השיווק והאסטרטגיה הבינלאומית - אמרו להנס שהם לא מאמינים שהוא "מעודכן" במציאות המודרנית ושהוא "צריך לעזוב כדי להבטיח את עתידה של באיירן מינכן כקבוצת הכדורגל הגרמנית הגדולה ביותר".
מימין: אולי הנס וקארל היינץ רומיניגה. על זמן שאול צילום: רויטרס
אם זה אכן קרה או יקרה אנחנו לא יודעים, אבל ברור שרמת האמון בארגון שואפת לאפס. מצידו, רומינגה הודיע שהוא מתכנן לעזוב את המועדון ב-2021 וכבר יש לו מחליף - אוליבר קאהן, שאמור להתחיל את החפיפה שלו במועדון בינואר 2020, אחרי שיסיים את לימודיו באוסטריה (לומד "ניהול אסטרטגי בכדורגל"). ישנן תוכניות לטווח הארוך לעתיד המועדון. ואולם, גם באלו יש כמה בעיות שקשורות בחילוקי הדעות בין רומיניגה להנס. למשל, רומינגה הכריז שהקבוצה תסתמך יותר ויותר על תוצרי האקדמיה שלה בגלל ש"סכומי ההעברות הם משוגעים". הנס דווקא דיבר על כך שהוא "לא רוצה" לרכוש שחקן ב-100 מיליון יורו אבל שבאיירן יכולה לרכוש שחקנים במאות מיליוני יורו אם זה הכרחי.
מה שברור זה שהמועדון צריך בנייה מחדש לסגל, מאמן שיש סביבו קונצנזוס ואסטרטגית רכש קוהרנטית. אלו דברים שבעבר היו לבאיירן מינכן וכיום פשוט אין. אולי זה לא ישנה ובאיירן מינכן תזכה באליפות שמינית ברצף - כי הפערים הכלכליים והמקצועיים משאר הליגה כל כך גדולים. אבל המשבר הניהולי-מנהיגותי בבאיירן הוא בהחלט לא סימן טוב לבאות.
