ביהמ"ש: כיל פעלה ללא רישיון הפקת מים, חייבת לקבל אחד כתנאי להמשך פעילותה
השופט רון סוקול מבית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי פעילות מפעלי ים המלח בדרום, הכוללת שאיבת מים מצפון ים המלח לחלק הדרומי שלו, מהווה "הפקת מים" לפי חוק המים - וככזו דורשת אישור מתאים אותו עליה לקבל תוך חצי שנה; השופט מתח ביקורת על רשות המים, שלדבריו הזניחה את הנושא במשך שנים
ביהמ"ש המחוזי בחיפה מחייב את מפעלי ים המלח להוציא לאלתר רישיון להפקת מים כתנאי להמשך פעילות. בפסיקה של השופט רון סוקול נקבע שפעילות מפעלי ים המלח בדרום, הכוללת שאיבת מים מצפון ים המלח לחלק הדרומי שלו, מהווה "הפקת מים" לפי חוק המים, ומאחר ואין בידי החברה רישיון שכזה היא חייבת להשיג אותו תוך שישה חודשים מהיום.
קראו עוד בכלכליסט:
- הסתיימה הבוררות על מפעלי ים המלח: כיל שילמה למדינה עוד 250 מיליון שקל
- רשות המסים צפויה לדרוש עוד מס מכיל
- הדנ"א המקולקל של כיל לא יתקן את עצמו
עידן עופר ומפעלי ים המלח צילום: Chris Ratcliffe; בלומברג הפסיקה של השופט סוקול הגיע בעקבות ערר שהגישה אדם טבע ודין, במסגרת תביעה שניסתה לברר האם ים המלח מהווה מקור מים כהגדרתו בחוק המים. מפעלי ים המלח טענו שלא, אולם כאמור, ביהמ"ש קבע שכן - ואף מתח ביקורת על רשות המים שהזניחה, לכאורה, את הנושא, לאחר שבמשך שנים רבות כלל לא התעניינה בפעולות הנעשות על ידי חברת ים המלח.
במסגרת העתירה שהוגשה על ידי עו"ד לי-היא גולדנברג, ראש תחום כלכלה, סביבה ומשאבי טבע בארגון אדם טבע ודין, נטען ששאיבת המים הבלתי מרוסנת לכאורה מים המלח גוררת השלכות חמורות על כלל הסביבה. "ירידת המפלס באגן הצפוני של ים המלח - תופעה נראית לעין - פוגעת בתשתיות ויוצרת בולענים המסכנים את הציבור, מצמצמת את שטח הים, פוגעת בערכי טבע ומסכנת ישובים בסביבתו", אמרה גולדנברג, והוסיפה כי "מפעלי ים המלח, בפעילות התעשייתית שלהם, פוגעים פגיעה חמורה בים במלח - 'אוצר טבע' לאומי ששייך לציבור. מטרת ההליך שלנו היא למנוע את המשך הפגיעה. החישובים שלנו מראים כי מפעלי ים המלח אחראים ל-30% מירידת המפלס בכל שנה, כשהם שואבים מים ללא כל פיקוח, ולכן אנחנו שמחים שבית המשפט קיבל את עמדתנו".
"המשך הזרמת המים על ידי חברת ים המלח מהאגן הצפוני לאגן הדרומי ולבריכות האידוי, מחייב קבלת רישיונות הפקה על פי חוק המים", טען השופט סוקול, וסיכם את דבריו בכך ש"הצורך בשמירה על מקורות המים של המדינה אינו מצטמצם רק למים שפירים. גם מקורות מים שאינם שפירים הם בעלי חשיבות ציבורית, חשיבות לשמירה על הסביבה, על ערכי הטבע. גם השמירה על ים המלח כמקור מים היא בעלת חשיבות ציבורית רבה. אם לא יישמר ים המלח כמקור מים תפגע הסביבה, יפגעו אינטרסים תיירותיים ותעשייתים, יפגעו השטחים הסובבים את ים המלח, יפגע המאזן האקולוגי באזור וכדומה. ההגנה על משאבי המים חיונית גם אם מדובר במים שאינם שפירים ושכיום על בסיס טכנולוגיות הידועות לא ניתן להכשירם לשתיה".
כיל סרבה להתייחס לידיעה.
