בינה מלאכותית לשירות רשם הפטנטים
בחינת שני קרבות ענק באשר לרישום סימני מסחר מלמדת שהצורך בהחדרת בינה מלאכותית לעולם שירותי הממשלה האזרחיים הוא בגדר חובה
לאחרונה נחשפנו לשני קרבות ענק באשר לרישום סימני מסחר - ברוקס נגד חברת ספידו ומלאנוקס טכנולוגיות מול שארפ. בכל קרב נדרש אופיר אלון - רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר - להחליט במעין משפט שלמה, האם סימן המסחר שייך לחברה אחת בלבד, או שמא ניתן לחצות את הסימן מבלי להרוג אותו (או את החברות המחזיקות בו). במקרים רבים הצד המפסיד אינו מוותר, וניגש לערכאות גבוהות יותר, עד כדי בית המשפט העליון, לקביעה סופית בנושא. תהליך שלעיתים לוקח שנים רבות וכאב ראש לכל הצדדים.
בשבוע שעבר, בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את ערעורה של חברת נעלי הריצה והלבשת הספורט ברוקס (Brooks) נגד חברת ספידו (Speedo) על האיסור לרשום את סימנה המסחרי בצורת "וי" בישראל בשל "חשש לדמיון מטעה לסימנה של חברת ספידו". התוצאה: אם תמכור בישראל מוצרי ביגוד ללא הכיתוב ברוקס אלא רק עם הלוגו (סימן "וי") היא עלולה להיתבע על ידי ספידו.
במקביל, בתחילת החודש, התייצבה מלאנוקס (Mellanox) טכנולוגיות מול שארפ (SHARP) באשר לטכנולוגיה המחזיקה - בשני המקרים - את המילה SHARP - אך בעלת עיצוב שונה לחלוטין. שארפ ביקשה מרשם הפטנטים וסימני המסחר למנוע ממלאנוקס לרשום את סימנה, מחשש להטעיית ציבור הצרכנים ויצירת בלבול בין החברות. הרשם אלון קיבל את עמדתה של מלאנוקס וקבע שאין חשש להטעיה בין הסימנים, ולכן אין מניעה עקרונית מרישום מקביל של שניהם בפנקס סימני המסחר בישראל.
מחלוקות שמגיעות לפתחי בתי המשפט
תפקידו העיקרי של רשות הפטנטים הוא לאפשר הגנה משפטית על קניין רוחני תעשייתי בישראל, באמצעות רישום פטנטים, מדגמים, סימני מסחר וכינויי מקור. מתן הזכות מותנה בבחינת הבקשה לרישום; בחינה שייעודה להבטיח כי ההגנה הבלעדית שמקנה הרישום תוענק למבקש, בלא לפגוע בזכויות החוקיות של אחרים.
צילום: shutterstock
כיום, תהליך זה נעשה באופן ידני ואיטי, האורך כ-9 חודשים לסימן, באמצעות עשרות בוחני סימני מסחר אנושיים, הנדרשים לבצע חיפוש מאסיבי במאגר של כ-130 אלף תמונות, תוך קבלת החלטה האם יש דמיון "שיש בו כדי להטעות" בין סימן המסחר שהוגש לבדיקה ובין הסימנים שאושרו בעבר.
תהליך זה, שיש בו מרכיב סובייקטיבי משמעותי מאוד, פתוח באורח קבע למחלוקות המגיעות לפתחי בתי המשפט, שאף הם נדרשים לקבלת החלטה קשה, כמו במקרים שהוזכרו. המחיר של תהליך מסורבל זה רחב מאוד, עד כדי כך שקשה לכמת את עלותו לחברה. בהינתן הטכנולוגיות החדשות בעולם הבינה המלאכותית חייב פתרון - ומהר.
בינה מלאכותית בשירותי הממשלה האזרחיים
לפני כשנתיים העלה רשם הפטנטים את אתגר ההשוואה בין סימני המסחר כשאלה פתוחה לתחרות "סטודנטים מובילים חדשנות במגזר הציבורי" המתקיימת מדי שנה בחסות אוניברסיטת בן גוריון, Google ומשרד המשפטים. הבעיה הקשה הובילה אותנו - עידן מוסרי, מתן רוסנובסקי ואנוכי, המייסדים השותפים - באופן טבעי כמדעני מחשב צעירים וחוקרים בקמ"ג ובוא"א, המחפשים אתגרים בזמננו הפנוי, לתקוף את הסוגייה עם בינה מלאכותית, ולאחר מחקר ופיתוח הקמנו את TradeMarker - כלי בינה מלאכותית לבחינת סימני מסחר.
כשבחנו את תיקי Brooks-Speedo ו-Mellanox-SHARP ונגזרותיהם באמצעות TradeMarker הצלחנו לתת ציון מדויק לרמת הדמיון, ולחזות בקלות את תוצאות הדיונים קשים. במקרה של המחלוקת על סימן ה"וי", מצאנו דמיון מיידי וברמת סמך גבוהה מאוד (86%) לדמיון החזותי (הנבדק באמצעות למידה עמוקה) בין סימן הוי ש-Brooks תובעת עליו חזקה לבין סימן ה"וי" של Speedo.
להבדיל, במקרה של SHARP, על אף שכמובן יש דמיון מלא בין המילים עצמן, הדמיון החזותי בשילוב הדמיון הסמנטי (הנבדק באמצעות למידת מכונה) לא מותיר צל של ספק כי בין שני סימנים אלו אין כל דמיון - 40% סמך, וזאת עוד בשקלול כלל הפרמטרים. כל אספקט בנפרד מוליד אחוזים בודדים של סמך לדמיון, אם בכלל.
אנו מאמינים שהצורך בהחדרת בינה מלאכותית לעולם שירותי הממשלה האזרחיים הוא בגדר חובה, וטובה שעה אחת קודם.
הכותב הוא מייסד-שותף ב-TradeMarker, דוקטורנט למדעי המחשב באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומנהל המעבדה למחשוב מדעי בקרייה למחקר גרעיני - נגב
