צחוק מעבודה בשירות המדינה

סיפור הדחתה של מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור אושר ונחתם אתמול (ב') בידי נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ. פלמור ממילא התכוונה לעזוב אחרי הבחירות, היא כבר למעלה מחמש שנים בתפקיד, שירתה שתי שרות משפטים, ומיצתה. היא לא הסיפור. הסיפור הוא תהליך הסרתה, שינומק בשורות הבאות כ"צחוק מהעבודה".

אמי פלמור צילום: אוראל כהן

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה קובעת, ככלל, שאין להחליף מנכ"ל בתקופת בחירות בידי שר במינוי זמני בממשלת מעבר. להלן, השר אמיר אוחנה. ולמרות זאת, ההנחיה מציבה שני תנאים שכן מאפשרים החלפה. הראשון: "במקרה שבו השתכנע נציב שירות המדינה כי אין מנוס מהחלפת המנכ"ל לשם תפקודו התקין של המשרד", והשני: "במקרה שבו קיים צורך כאמור בהחלפת המנכ"ל, על השר למנות, ככלל, עובד מדינה בכיר כממלא מקום המנכ"ל".

והנה, הנציב דילג מעל שתי המשוכות בקלילות כזו כאילו לא היו קיימות כלל. ראשית, משוכת ה"אין מנוס". הפירוש של אין מנוס הוא אין ברירה. כלומר, אין כל אפשרות אחרת. מעניין כיצד השתבשו תפקודו של המשרד ושיתוף הפעולה עם השר שזה עתה נכנס לכדי "אין מנוס" מסילוקה של פלמור.

מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה צילום: עמית שאבי

ושנית, משוכת עובד המדינה הבכיר. על כך כותב הנציב לשר: "לא הצלחת לאתר עובדי מדינה בכירים, בהם יש לך אמון מלא או רמת האמון הנדרשת בינך ובינם, המניחה את דעתך. זאת, הן מתוך משרד המשפטים, הן מכלל שירות המדינה". כדי למנות את מקורבו סיפר השר לנציב שבכל השירות הציבורי אין אפילו אחד שיתאים. הנציב קונה ומאמץ גם את השקר הזה.

שני שקרים גסים - אין מנוס מההחלפה, ואין מחליף זמני ראוי בכל שירות המדינה - מבססים החלטה רשמית של נציב שירות המדינה. עכשיו צריך רק שיבוא מבקר המדינה מתניהו אנגלמן וישבח את התהליך.

ושוב, הסיפור הוא לא פלמור, וגם לא אוחנה שהגיע לתפקיד כדי ללכוד את עיני הבוס, וליצור לעצמו מקדמה על מתחרים אחרים לתפקיד שר המשפטים בממשלה שתקום. הסיפור הוא גם לא במשילות או הזכות למינוי אישי של מנכ"ל. הסיפור הוא השקר המוסכם על שר המשפטים ושני שומרי הסף – היועץ המשפטי לממשלה ונציב שירות המדינה. מוטב כבר לבטל את הנחיית היועץ מאשר לעשות ממנה צחוק, ולרמוס אותה בנימוקים שקריים שלא מחזיקים מים, בטח לא עתירה לבג"ץ.