האם אלת הבריאות תכריע את גורל האליפות בפרמיירליג?
אחרי עונה בה ליברפול וסיטי דחפו אחת את השנייה לקצה בפרמיירליג וארבע קבוצות פרמיירליג הגיעו לגמרים של טורניר אופ"א, זה לא מופרך לצפות שיהיו יותר פציעות לשחקנים משמעותיים; וייתכן שמה שיכריע את המירוץ לאליפות תהיה התשובה לשאלה: איזו קבוצה תתמודד טוב יותר עם פציעות והעדרויות?
בסוף העונה שעברה נונו אספיריטו סאנטו, המנג'ר של וולבהרמפטון וולבס, שיבח את הצוות הרפואי של הקבוצה מאחר שהשחקנים היו זמינים כ-99% מדקות העונה.
ליברפול נגד מנצ'סטר סיטי פרמיירליג צילום: איי אף פי
נונו אספיריטו מאמן וולברהמפטון וולבס צילום: רויטרס
קראו עוד בכלכליסט:
- פרמיירליג: מה העונה שעברה מלמדת אותנו על העונה שתהיה?
- פרנק למפארד חוזר לצ'לסי על גלי הרגש של רומן אברמוביץ'
- ארסנל על מדרון חלקלק לבינוניות
ליברפול נגד מנצ'סטר סיטי פרמיירליג צילום: איי אף פי
לא סתם השיא של ליברפול מחזיק מעמד כל כך הרבה זמן. באותה עונה ליברפול הודחה בסיבוב השני מגביע אופ"א (הפסד לברונדבי הדנית) והסגל שלה היה מלא בשחקנים צעירים יחסית שרץ בהרכב די קבוע. גם הדרישות הפיזיולוגיות מהשחקנים לא היו דומות לאלו של היום (מבחינת ספרינטים למשחק, פעולות במשחק וכו'). את העונה ההיא ליברפול סיימה במקום השלישי.
בן דנירי מאתר Premier Injuries הראה במספרים שהשחקנים של וולבס היו זמינים ל-98.2% מהדקות. "היו רק 6 העדרויות שגרמו לשחקן לאבד משחק אחד לפחות" לפי דנירי. "שתיים מאלו היו בגלל מחלה ואחת בגלל ששחקן נפצע במדי הנבחרת שלו". שחקני וולבס הפסידו בסך הכל 17 משחקים בגלל פציעות. זה רק 2% מהעדרויות בליגה. פחות מ-1.8% מהפציעות בפרמיירליג.
הנתונים הללו איפשרו לוולבס להיות עם הרכב יציב יותר וכיוצא מכך מגובש יותר והישגי יותר. וולבס היתה אחת מהפתעות העונה וסיימה במקום השביעי - עונה מצוינת עבור עולה חדשה לליגה.
"חברי הצוות הרפואי אדירים מאז ההתחלה שלי כאן" אמר סאנטו ל-Training Ground Guru. "זה עניין של השקעה ספציפית מקסימלית של כל אחד ואחד כדי להוציא את המיטב מהשחקנים. הקרדיט הולך גם לשחקנים. הם אלו שנותנים את הכל מעצמם והם אלו שלוקחים את מה שאומרים להם ומה שמייעצים להם ועושים זאת. זה עניין של אמונה וכבוד של הגוף שלך. זה עניין של לטפל בגוף שלך כמו שצריך. זה כלי העבודה שלך. זה עניין של כבוד עצמי. של מנוחה טובה, תזונה טובה ועבודה טוב. קבל את העצות של הצוות הרפואי והצוות המקצועי".
סאנטו אומר שאין לוולבס "סוד גדול". "אם השחקנים מוכנים לעשות מה שהצוות הרפואי והמקצועי עושים, לא יהיו להם בעיות רבות. אין סודות גדולים - אין כאן קסמים. אין דברים כאלה. זה עניין של מחוייבות. ואחרי זה, יש כאן עניין של מזל. היו 12 רגעים שבהם רופא עלה למגרש לעזור לשחקן שקיבל מכה בראש. למזלנו, לא היה משהו רציני. קצת חתכים, מכות יבשות. דברים כאלו".
אלו דברים שמזכירים מאוד הסברים בהופנהיים לשמירה על בריאות השחקנים: "זה לא עניין של גאדג'ט מתוחכם שיוריד את הפציעות ב-50%. זה בעיקר עניין של עבודה בסיסית נכונה. לשאול את השחקן איך הוא מרגיש כל בוקר, לראות שהוא מתאמן כמו שצריך, לראות אם יש עליו לחץ פיזי גדול מדי ולעצור לנוח כשצריך". בחטאפה דווקא כן משתמשים ב"היי-טק" כדי לדעת מתי שחקנים צריכים לנוח. בקבוצה שכרו את שירותי Zone7 הישראלית - פלטפורמה שמתבססת על אינטלגנציה מלאכותית ומסייעת לחזות במדויק את הסיכוי לפציעה של שחקנים. התחזיות הללו מנעו פציעות רבות - אבל גם במקרה של חטאפה היציבה וההישגית בשנה האחרונה, ההימנעות מפציעות נשענת על "הדברים הפשוטים" שעושים טוב: מנוחה מתי שצריך, למשל. תזונה מותאמת אישית, אימונים מותאמים אישית וכו'.
נונו אספיריטו מאמן וולברהמפטון וולבס צילום: רויטרס
"הרעיון הוא תמיד לשפר את השחקן"
בכל מקרה, בסופו של דבר, סאנטו גם צריך לקבל הרבה קרדיט על האימונים המדוייקים ומותאמים לקבוצה שלו. סאנטו, אחד מהמאמנים הפורטוגלים-ספרדים הרבים שאימצו את שיטת ה-tactical periodisation, מתודת אימון שבאה מגישה לניהול ולאימון שמאמצים. "הרעיון הוא תמיד לשפר את השחקן" הסביר סאנטו. "אני חושב שאנחנו עושים את זה בסדר. לא כל השחקנים מיד מגיעים לרמה הכי גבוהה שלהם אבל רבים משתפרים עם הזמן, האמון והביטחון."
איך וולבס תצליח להתמודד עם הלחץ של ליגת אירופה? זו כבר שאלה שעשויה להכריע את גורלה של הקבוצה בליגה. בעבר קבוצות כמו וולבס בליגות בכירות - אובראצ'יביריות עם סגל קטן - קרסו בגלל הלחץ הנוסף מטורנירי אופ"א. ויאריאל, סמפדוריה, בורדו וקבוצות אחרות אף קרסו לליגה השנייה בעקבות השתתפותן בתחרויות של אופ"א. הסגל, שדולל מכישרון בגלל העונה הטובה (מה שלא קרה לוולבס), פשוט לא הסתגל למשחקים הנוספים בתחילת העונה.
ובאופן כללי, העניין הבריאותי עשוי להכריע גורלות בפרמיירליג וגם בליגת האלופות העונה. יורגן קלופ ופפ גווארדיולה כבר התלוננו שלשחקנים שלהן לא היה מספיק זמן לנוח ולאחרונה פורסם ב-British Journal of Sports שקבוצות ללא פגרת חורף משמעותית סובלות, בממוצע, מ-303 העדרויות ליום של שחקנים פצועים במשך שנה מאשר קבוצות שכן נהנות מפגרה משמעותית באמצע העונה.
אחרי עונה בה ליברפול וסיטי דחפו אחת את השנייה לקצה היכולת בפרמיירליג וארבע קבוצות פרמיירליג הגיעו לגמרים של טורניר אופ"א, זה לא מופרך לצפות שיהיו יותר פציעות לשחקנים משמעותיים בקבוצות המתחרות על הכתר של הפרמיירליג. וייתכן שמה שיכריע את המירוץ לאליפות תהיה השאלה: איזו קבוצה תתמודד טוב יותר עם הפציעות והעדרויות?
