דו"ח טכנולוגי
הצד האפל של הענן: בעיית הפסולת של מהפכת הדאטה
הזינוק בשירותי ענן מוביל לתחלופה מואצת של התשתיות עצמן, מה שיוצר זבל אלקטרוני בכמויות עצומות; פייסבוק מפתחת מתקן צ'ט חדש, שעשוי להתחבר לטלוויזיות; סיסקו מכרה לממשלת ארה"ב טכנולוגיית ניטור וידאו פגומה ביותר; והטרלה בין יוטיוברים ניצלה באכזריות חסרי בית
וההשקעות בתשתיות ענן גדלות בעקביות. ב-2017, למשל, הן הגיעו ל-142 מיליארד דולר בסך הכול, צמיחה שנתית של 7.6%. השחקניות הגדולות, וגם הפחות גדולות, כבר מאוד מיומנות בלבנות דאטה סנטרים (חוות שרתים), לאכלס אותם בציוד הכי משוכלל, לעדכן אותם עם התוכנה המתקדמת ביותר ולתפעל אותם ביעילות ובאמינות מרבית. כל כך יעיל, למעשה, שכאשר כבר סובל מרכז שכזה מתקלה היא נושא לכותרות בולטות באתרי טכנולוגיה וחדשות בכל העולם.
דאטה סנטרים כיום הם לא איזה חדר גדול עם שרתים וציוד נוסף, אפילו לא קומה שלמה בבניין. זה קומפלקס ענקי ומורכב. גוגל, למשל, תיארה את מרכזי המחשוב שלה כ"ערים קטנות מלאות בשרתים, כוננים, נתבים ורכיבים אחרים".
אבל הצד השני של התהליך, סוף מחזור החיים של החומרה הזאת, עדיין זקוק לעבודה רצינית. לשרתי ענן יש אורך חיים ממוצע של שלוש שנים, בסיומן צריך להיפטר מהם לטובת חדשים שיהיו מתקדמים, יציבים ומהירים יותר. ועם אלפים רבים של דאטה סנטרים בכל העולם, וכמויות אדירות של חומרה שיש להחליף על בסיס קבועה, נוצרת בעיית פסולת אדירה שהחברות השונות עדיין מנסות להבין איך להתמודד איתה.
הבעיה מורכבת בגלל כמה משתנים. ראשית, מבנה החומרה. זה לא בקבוק פלסטיק שאפשר לזרוק לפח המחזור, אלא מוצר מורכב שכולל רכיבים שונים מחומרים שונים. יש מעבדים ומאווררים, שצריך לפרק ואפשר למכור מחדש בשוק המשני. ואז יש רכיבים עשויים אלומיניום, נחושת ופלדה. אלו יכולים להיות יקרי ערך, אבל יש להפריד, למיין ואז למצוא מישהו שיסכים לרכוש אותם (סין היא לרוב מועמדת מצוינת).
ואז מגיעים לבעיות שקשורות לעולם הסייבר. השרתים אולי הגיעו לסוף חייהם, אך המידע שמאוחסן עליהם עדיין שם, ולא פעם מדובר במידע רגיש במיוחד שמונע מחברות טכנולוגיה פשוט לזרוק אותם לאשפה כלאחר יד. יש חברות שדורשות לפרק את השרתים באתר, תחת עינם הפקוחה של עובדים שמצלמים את התהליך. אחרות שולחות שומרים חמושים להגן על החומרה בדרכה לאתר הגרוטאות. יש חברות שאף דורשות שכל הציוד יגרס ויותך, גם אם יש רכיבים שאפשר להציל לשימוש חוזר.
אבל הגישה הזו מתחילה להשתנות, והשחקניות הגדולות מבינות שצריך לעבור למודל בר-קיימא להפעלת שירותי ענן, כזה שיכלות גם את סוף החיים של מוצרי החומרה. גוגל פועלת כדי להגביר את המחזור והמכירה של רכיבים ישנים ושואפת לצמצם למינימום את זריקתם לאשפה. גם מיקרוסופט מגבירה את המאמצים למחזר, לחדש ולמכור רכיבי תשתית ענן באופן מאובטח.
אליסטר פילד, מנכ"ל Sims Metal Management, אחת מחברות המחזור הגדולות בארה"ב לפי נפח, מעריך שבאמצע העשור הבא כבר ימוחזרו שני מיליון טונות של ציוד מחשוב מיושן בשנה. "כיום נעשים מבדקים כדי לבחון איך לנהל את התהליך", הוא אמר לוול סטריט ג'ורנל. "איך דואגים שכל צעד יהיה מאובטח מבחינת המידע? ובאילו חלקים בתהליך הלקוח רוצה להיות מעורב?"
יש גם היבט צרכני חשוב בסוגיית פסולת תשתיות הענן: קל לחשוב שאם פעולות רבות עוברות למרכז מרוחק ויעיל, ציוד המחשוב שבבית יצריך פחות שדרוג - מה שיצמצם את הפסולת האלקטרונית. בפועל, זה עובד אחרת: "למרות שמגמות מחשוב בענן יכולות להוביל לפחות מכשירים, כי ניתן לגשת לכל השירותים ממכשיר אחד, יותר מחשוב בענן משמעו יותר דאטה סנטרים ויותר פסולת מחשב", נכתב בדו"ח שפרסמו ב-2017 אוניברסיטת האו"ם, ארגון הטלקום הבינלאומי ואיגוד הפסולת המוצקה הבינלאומי. הדו"ח ציין עוד שב-2016, רק 20% מפסולת המחשב בעולם מוחזרה כראוי.
לפי הוול סטריט ג'ונרל הבעיה צפויה להחריף בתקופה הקרובה, כשהציוד מגל השדרוג הגדול האחרון של הדאטה סנטרים יגיע לסוף חייו. בתור צרכנים אין לנו הרבה מה לעשות בהקשר זה, אולי רק לפנות לחברות בבקשה שימחזרו ציוד ולזכור שכל פעולה שאנחנו עושים היא בעלת השלכות על הסביבה.
אבל ללקוחות המשלמים של ספקיות שירותי הענן יש לא מעט יכולת לשנות את המצב. קיים מבחר נאה של שירותי ענן מוצלחים, עם שלוש שחקניות גדולות ועוד מגוון חברות קטנות יותר (או לפחות קטנות יחסית לגוגל, אמזון ומיקרוסופט). סטארט-אפים שנזקקים לשירותי ענן יכולים וצריכים להכניס את סוגיית המחזור והתפעול בר-הקיימא לרשימת הדרישות מהשירות שבו הם בוחרים, ולתעדף שירותים עם תוכניות מסודרות בתחום. עובדי החברות יכולים לבקש מהבכירים לשים דגש עם סוגיה זו בבחירת שירות הענן שבו הם משתמשים. וזה נכון גם לסטארט-אפים גדולים ומוכרים, אבל גם לחברות צעירות שרק מתחילות את דרכן. שינוי יכול להגיע ממהלך אחד גדול, או מאוסף של מהלכים קטנים שמצטברים למגמה משמעותית.
קצרצרים
1. פייסבוק פנתה לנטפליקס, דיסני, הולו, אמזון, HBO וחברות מדיה אחרות בבקשה לצרף את שירותי הסטרימינג שלהן למכשיר חדש מתוצרתה שיאפשר לבצע שיחות וידאו דרך הטלוויזיה, או משהו בסגנון. לפי דיווחים, פייסבוק מתכננת להשיק את המכשיר בסתיו, והוא יעשה שימוש בטכנולוגיה דומה לזו שמשולבת ברמקול החכם של החברה, Portal. המכשיר החדש עתיד לכלול שלט רחוק, מה שמצביע על מכשיר גדול יותר, כנראה סטרימר מתקדם.
2. האקרים רעים אוהבים מידע רפואי: בחצי הראשון של 2019 נחשפו תיקים רפואיים של 32 מיליון מטופלים, לעומת 15 מיליון בלבד בכל 2018. 60% מהדליפות היו תוצאה של פעולות האקינג, כאשר רק באחת מהן נגנבו 19 מיליון תיקים. המעבר לשירותי רפואה דיגיטליים משמעו שיותר מידע רפואי אישי ורגיש זמין ברשת ובשירותים שונים, וחוסר אבטחה מספק רק יוביל לזינוק בדליפות ובגניבות המידע. וזה רע, רע מאוד.
4. סיסקו הגיעה לעסקת טיעון עם רשויות בארה"ב והסכימה לשלם 8.6 מיליון דולר בפרשה שבה מכרה טכנולוגיית מעקב וידאו ביודעה שהיא סובלת מפגעי אבטחה משמעותיים. כל כך משמעותיים, למעשה, שלדברי הממשל לטכנולוגיה "לא היה ערך". אין ספק שקנס בגובה 0.07% מהכנסות סיסקו ברבעון השני של השנה ילמד אותה לקח מאוד קשה.
5. הטרולים המעיקים של הרשת מוצאים כל הזמן דרכים חדשות להתעלל באויביהם, אמיתים ומדומיינים כאחד. לאחרונה, כמה חסרי חיים החליט למרר את חייו של היוטיובר פול דנינו, והגדירו את כתובתו בגוגל maps כמקלט לדרי רחוב, כולל תמונות של מקום לינה ואזור סעודה נרחב ובתוספת עשרות ביקורות. מדובר בהתעללות דוחה במיוחד, שכן מעבר לאי-הנוחות שנגרמה לדנינו שנאלץ להשיב ריקם פניהם של עשרות דרי רחוב, הטרולים ניצלו את אותם דרי רחוב והשתמשו בהם ככלי במתיחה הדבילית שלהם. המנוולים השתמשו באחת הקבוצות החלשות בחברה, אנשים שגם ככה בקושי שורדים את היום, ועושים זאת בסבל רב, על מנת לשעשע את עצמם. נאחל לכולם מאסר ממושך, עדיף לצד ג'פרי אפסטיין.