כמות הדירות למגורים הגבוהה ביותר: בירושלים

בישראל היו כ-2.6 מיליון דירות למגורים נכון לשנת 2018, רובן בערים ובמועצות מקומיות (כ-2.4 מיליון דירות), והשאר במועצות אזוריות (כ-222 אלף דירות). כך עולה מנתוני מספר הדירות בישראל, שמפרסמת הבוקר לראשונה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס).

רחוב קינג ג'ורג', ירושלים צילום: אלכס קולומויסקי

עוד נמצא, כי בשנים 2012 עד 2018 נרשמה עליה של כ-12% במספר הדירות החדשות שנבנו בערים ובמועצות המקומיות, עם בנייתן של כ-255.7 אלף דירות. העיר החדשה חריש היתה היישוב שבו נרשמה העליה המשמעותית ביותר במספר הדירות שנבנו בתקופה זו - עם תוספת של כ-2,700 דירות (פי 10), ואחריה באר יעקב, עם תוספת של כ-2,900 דירות (פי 1.7). לעומת זאת, היישובים שבהם נרשמה תוספת הדירות הקטנה ביותר היו כוכב יאיר ומעלה אפריים, בהם נבנו דירות בודדות בלבד בשנים אלו.

הערים צומחות לגובה

הנתונים מלמדים גם על הצמיחה לגובה של הערים בישראל, כאשר בכל היישובים הגדולים נמצאו מבנים עם 50 דירות ומעלה (כלומר סביב 9 קומות ומעלה). האחוז הגבוה ביותר של מבנים אלו נמצאו ביישובי רצועת החוף, בהובלת אשדוד (4.8%), בת ים (3.5%) ונתניה (2.9%).

בתל אביב-יפו עמד השיעור של מבנים עם 50 דירות ומעלה על 2%, לאחר זינוק משמעותי מ-290 מבנים כאלו בשנת 2012 ל-372 בשנת 2018. ערים נוספות בהן נרשמו שיעורים גבוהים של מבנים עם 50 דירות ומעלה היו חולון עם 1.9%, ופתח תקווה ובאר שבע עם 1.7%.

הערים שבהן נמצאו השיעורים הגדולים ביותר של מבנים נמוכים צמודי קרקע, בני 1-2 דירות, היו באר שבע ואשקלון עם כ-70% בכל אחת, ואחריהן ראשון לציון וכפר סבא עם כ-53% מהמבנים. מנגד, הערים עם הכי מעט מבנים נמוכים הן בת ים (3.3%) ובני ברק (9.2%).

הנתונים נלקחו ממרשם הדירות והמבנים המתעדכן אחת לשנה ומתבסס על נתוני הארנונה של 257 הרשויות המקומיות בישראל. הם אינם כוללים דירות שאינן מדווחות וכן דירות בישובים שיתופיים כמו קיבוצים ומושבים שיתופיים, שמשלמים ארנונה משותפת.