עדיני תובע את הגשמה - אך בעבר משרדו סיפק לה חו"ד הפוכה

האם זה לגיטימי שמשרד עורכי דין, שחתם על חוות דעת משפטית עבור גוף עסקי, יתבע את אותו גוף באופן הסותר את חוות הדעת שכתב? זה מה שמסתמן בסכסוך בין קרן הגשמה של אבי כץ וחנן שמש לעו"ד רונן עדיני, שהגיש ביוני כתב תביעה נגד הגשמה בשם 72 משקיעים התובעים 20 מיליון שקל.

לידי "כלכליסט" הגיע מכתב ששלח בא כוח הגשמה, עו"ד גלעד וקסלמן, שותף במשרד הרצוג פוקס נאמן, ובו הוא דורש מעדיני לחדול מייצוג התובעים.

במסגרת התביעה טוענים משקיעים שהשקיעו בפרויקט נדל"ן של הקרן בלונדון שהגשמה הטעתה אותם כשהציעה להם להשתתף בפרויקט הכולל רכישה, הריסה והקמה מחדש של בניין בשכונת המפסטד היוקרתית, אך לשיטתם 'שכחה' לספר להם שמדובר בנכס לשימור שאי אפשר להרוס אותו.

"עדיני נחשף למידע סודי"

המכתב ששלח וקסלמן מציג את עדיני כמי שבינואר 2016 העניק חוות דעת להגשמה באמצעות משרדו עדיני ברגר גבאי — שעליה חתום השותף בעבר צבי גבאי — בדבר השאלה אם דיני ניירות ערך חלים על פעילות הקרן במסגרת מודל CoFund, המאפשר השקעה ברף של 5,000 דולר, שעל בסיסו גייסה הגשמה משקיעים בפרויקט בלונדון.

לפי המכתב של וקסלמן, שאליו צורפה חוות הדעת, המסקנה ממנה היא שדיני ני"ע אינם חלים על פעילות זו, ובהתאם "הקרן פטורה מפרסום תשקיף".

"קרן הגשמה הופתעה לגלות שהגשת כתב תביעה, העוסק באותו עניין שבו ניתנה לה חוות דעת מטעם משרדך, וכולל טענות הסותרות לחלוטין ובאופן חזיתי את האמור בחוות הדעת", נכתב במכתב של הגשמה. "כלומר, פעולות שעל פי חוות הדעת היו מותרות לחלוטין על פי דיני ני"ע נהפכו לפסולות ובלתי חוקיות בכתב התביעה", נכתב.

ואמנם, בכתב התביעה טוענים הנתבעים, באמצעות עדיני, כי הגיוס לפרויקט בלונדון בוצע ללא פרסום תשקיף בניגוד לדיני ני"ע.

מימין: נשיא ומייסד קרן הגשמה אבי כץ ועו"ד רונן עדיני צילום: עמית שעל

בהגשמה מדגישים כי חוות הדעת ניתנה לגבי דיני ני"ע, וכי בהכנתה נחשף משרדו של עדיני למידע סודי ורגיש. הגשמה מאשימה את עדיני בשימוש במידע סודי זה במסגרת הכנת התביעה, ודורשת ממנו לסגת מייצוג הנתבעים ולפרסם באתר האינטרנט של המשרד את חוות הדעת בתוספת הבהרה כי המשרד עומד על נכונות הקביעות בחוות הדעת.

אחת הטענות נגד הגשמה בכתב התביעה היא על הפרה כביכול של חוק ני"ע, בכך שביצעה כביכול הצעה ומכירה של ני"ע לציבור ללא תשקיף. בסעיף 165 לכתב התביעה נכתב כי: "מכל המקובץ עולה כי יחידות ההשתתפות שמכרה הגשמה הן, ללא ספק, בגדר 'ניירות ערך'".

אך לטענת הגשמה, טענות אלה סותרות את חוות הדעת המשפטית שהיא קיבלה ב־2016, בדיוק באותו עניין מעדיני עצמו. לפי חוות הדעת, הצעת ומכירת יחידות ההשתתפות של קבוצת ההשקעה השלישית (של משקיעי CoFund1) אינה מחייבת פרסום תשקיף לפי חוק ני"ע.

בפתח חוות הדעת כותב משרדו של עדיני: "לעניות דעתנו קיים ספק רב לגבי תחולת דיני ני"ע לפעילותה של קרן הגשמה, ואם נכון וראוי לראות ביחידות השתתפות של קרן המשקיעה בנדל"ן עבור קבוצה קטנה של משקיעים עימם ניתן לנהל משא ומתן, לתת ביטחונות וכיו"ב כניירות ערך.

"אנו סבורים כי דיני החוזים מספקים הגנה נאותה ומספקת למשקיעים, והחלת דיני ני"ע על השקעות בנדל"ן אינה מתחייבת בדין הקיים ואינה נחוצה בדין הרצוי, ולכאורה אף 'מתירה' את הסרת ההגנה על אותם 35 משקיעים. חרף זאת, למען הזהירות ולאור עמדותיה של רשות ני"ע, נבחן את פעולת הקרן מתוך ההנחה כי דיני ני"ע חלים (אף כי אנו סבורים כי זו אינה הגישה המשפטית הנכונה)".

טענה שנייה שעולה מכתב התביעה, עוסקת בסוגיה אם בהצעה לעד 35 משקיעים, הפטורה לפי חוק מפרסום תשקיף, יש למנות את כל המשקיעים בשלוש הקבוצות שהשקיעו בפרויקט - שותפות הזהב, שותפות פלטינום ושותפות CoFund, שהן סיווגים שונים של משקיעי הגשמה.

בסעיף 164 לכתב התביעה כותב עדיני: "יובהר כי יחידות ההשתתפות שמכרה הגשמה למשקיעים עונות גם על הדרישה להנפקת סדרה של תעודות. ויתרה מכך, אף אם היה מדובר במספר סדרות, הרי שגם אז יש למנות את המשקיעים בכל הסדרות יחד, לצורך סעיף 15א(א)(1), הפוטר מחובת פרסום תשקיף במקרה של הצעה לעד 35 משקיעים".

בסעיפים 166–168 לתביעה נכתב כך: "יחידות ההשתתפות של שלוש השותפויות מהוות סדרה אחת. החלוקה המלאכותית שביצעה הגשמה אינה משנה את העובדה שבין סוגי יחידות ההשתתפות קיימים הבדלים מינוריים בלבד... לכן ברור כי החלוקה לשלוש קטגוריות היא מלאכותית ונועדה רק לנסות להתגבר על ההוראות הברורות של חוק ני"ע בכל הנוגע להצעה ומכירה של ני"ע ליותר מ־35 ניצעים".

אבל גם חוות הדעת שהעניק המשרד להגשמה מתייחסת לשאלה אם יש למנות את המשקיעים ביחד או בנפרד, לצורך הבדיקה אם מדובר בהצעה לעד 35 משקיעים, הפטורה מתשקיף: "אנו סבורים כי אין למנות יחדיו את המשקיעים בכל שותפות־פרויקט ואת המשקיעים בקרן.

הקרן משקיעה, בשיעורים שונים, בארבעה פרויקטים נדל"ניים, שההשקעה בהם מתבצעת באמצעות שותפויות־פרויקטים שונים. זאת כאשר כל אחת מאותן שותפויות-פרויקטים הגבילה את מספר המשקיעים בה ללא יותר מ־35 לכל מסלול השקעה, ולפיכך הן פטורות לכאורה מחובת פרסום תשקיף".

בכתב התביעה טוען גם עדיני כי פרסומי הגשמה למשקיעיה הרשומים שלה מהווים "הצעה לציבור" המחייבת פרסום תשקיף. בסעיף 170 לתביעה נכתב כי "פניותיה של הגשמה לאלפי/מאות המשקיעים הרשומים במאגר המשקיעים הן ללא ספק בגדר הצעה לציבור". ובסעיף 171: "הגשמה ביצעה הצעה לציבור של ניירות ערך, ללא תשקיף".

אבל בחוות הדעת שהעניק המשרד של עדיני להגשמה נכתב בסעיף 10.3: "לאור המידע שנמסר לנו על ידי הקרן, לדעתנו, פרסומי הקרן אינם טעונים פרסום תשקיף לחוק ני"ע. זאת מאחר שהפרסומים אינם כוללים מידע מפורט בנוגע לתנאי ני"ע ומחירם, הם אינם כוללים פנייה לציבור להציע הצעות לרכוש את ניירות הערך במחיר ובתנאים שיוגדרו על ידי המשקיעים הפוטנציאליים, ומוגדר בהם ההליך במסגרתו ייבחרו המציעים".

עדיני: "זו לא חוות דעת שלי"

עדיני מסר בתגובה: "מדובר בקשקוש מוחלט. זו אינה חוות הדעת שלי, איני חתום עליה, לא ידעתי על קיומה ולא הייתי מעורב בהכנתה. ממילא לא נחשפתי לחומרים שהעבירה הגשמה לעו"ד צבי גבאי, ככל שהועברו. הגשמה לא הייתה מעולם לקוחה שלי ולא שילמה לי כסף, ואם היא שילמה לגבאי, אני לא נהניתי מכך. לא הייתי שותף להכנסותיו של עו"ד גבאי, אני ועו"ד גבאי חלקנו רק בהוצאות המשרד. לגוף הדברים, אני כמובן חושב שהגשמה הייתה חייבת לפרסם תשקיף, ולכן אם חווה"ד אומרת אחרת, דעתי כאמור שונה.

"ברור כי הגשמה מצויה במצוקה קשה עקב התביעה, ובלית ברירה היא נאחזת בקש. הנסיון לתקוף אישית את עוה"ד ולפסול אותו, מאפיין מי שאין לו הגנה טובה אחרת כנגד התביעה".

יצוין כי על חוות הדעת שהוגשה להגשמה מתנוסס שמו של עדיני במסגרת לוגו משותף. בנוסף, בהצעת שכר הטרחה של גבאי להגשמה נכתב: "משרד עדיני ברג גבאי הוא פלטפורמה שבאמצעותה בחרו שלושת השותפים המייסדים לשתף פעולה, על מנת לספק ללקוחותיהם את השירות המשפטי האיכותי והמסור ביותר. נסיונם העשיר של בכל תחומי המשפט העסקי והמסחרי מאפשר להם לספק ללקוחות את המעטפת המשפטית המלאה לפעילותם העסקית תחת קורת גג אחת".