סוף לסאגה: הריסת מרכז ירקונים בפתח תקווה תחל בעוד חודש

ניצחון למדינה במאבק להריסת מתחם הקניות ירקונים שנבנה בשטחים חקלאיים מצפון לפתח תקווה.

בשבוע שעבר דחה בית המשפט המחוזי מרכז בלוד את עתירת בעלי המתחם - עמוס לוזון, חברת הכשרת הישוב ושותפים נוספים - שבה דרשו לבטל החלטה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה כך שההכרזה על השטח שעליו בנוי הקניון כחקלאי תבוטל. פסק הדין של השופט מנחם פינקלשטיין חותם את הפרשה הנמשכת כבר 20 שנה, ובעוד כחודש אמור לצאת לפועל צו ההריסה נגד המתחם.

יצוין כי אם עתירתם היתה מתקבלת, לוועדה המקומית פתח תקווה היתה הסמכות להלבין את הבנייה על ידי אישור שימוש חורג.

לוזון ושותפיו עתרו נגד החלטה של המועצה הארצית מיולי 2017 שלא לבטל את ההכרזה על השטח כחקלאי. הדיון במועצה הארצית לתכנון ובנייה התקיים בעקבות בקשה שהגיש לוזון ב-2015.

מתחם ירקונים צילום: אריאל בשור

השופט מנחם פינקלשטיין צילום: ויקיפדיה

ביוני 2017 נערך דיון ראשון בעניין ובו אמר יו"ר המועצה באותה עת אביגדור יצחקי כי הוא תומך בבקשה של לוזון לבטל את ההכרזה על הקרקע כחקלאית. הדיון הזה גרר מכתב חריף של המשנה ליועמ"ש עו"ד ארז קמיניץ שנשלח לחברי המועצה ובו ביקש מהם לא לתת יד "להפרה בוטה ומפורשת של שלטון החוק". המאבק של קמיניץ נשא פרי, ביולי 2017 המועצה הארצית דחתה את הבקשה של לוזון, וכעת בית המשפט דחה גם את הערעור.

בין היתר טענו בעלי הקניון כי ההחלטה של המועצה הארצית לא נשענה על שיקולים תכנוניים אלא נבעה משיקול שאינו ענייני - לא לעודד עבריינות בנייה. השופט פינקלשטיין דחה את טענתם ואמר כי "ניתן לשקול כאמור שיקולים נוספים פרט לצורך בשמירה על קרקע חקלאית ושטחים פתוחים, כך שבעצם שקילת השיקול הנוסף אין פסול. אכן, השיקול בדבר אי עידוד עבריינות הבנייה לא היה זניח או שולי, אך יחד עם זאת – החלטת המועצה הארצית עומדת איתנה גם בלעדיו. סבור אני כי ההמלצות וההחלטה מבוססות משפטית וסבירות".

קנס של 15 מיליון שקל

הקרקע הוכרזה כחקלאית בשנת 1968, פירוש הדבר כי רק ועדה מחוזית לתכנון ובנייה מוסמכת לאפשר שימוש שאינו חקלאי.

עמוס לוזן. אחד מבעלי מתחם ירקונים צילום: אוראל כהן

אבל בשנת 1998 הוקם במקום מרכז ירקונים, שהוא מבנה מסחרי גדול בשטח של כ-11,000 מ"ר, בהיתרי בנייה שהוצאו שלא כדין.

בדצמבר 2006 המדינה הגישה כתב אישום על שימוש החורג במקרקעין, והבנייה הבלתי חוקית שנבנתה במתחם. ביולי 2012 הגיעו לוזון ושותפיו להסדר טיעון עם המדינה, שעל פיו הודו והורשעו בעובדות ובעבירות המיוחסות להם. בהסדר הטיעון נקבע במפורש כי כל שטח המבנה ייהרס אם לא יתקבלו היתרים כדין בעתיד.

בינואר 2014 נגזר דינם של הנאשמים. בספטמבר 2014 בית משפט המחוזי דחה את ערעור היזמים ואף מתח ביקורת על כך שהקניון ממשיך לפעול.

בגזר הדין הוטל עליהם קנס חסר תקדים בהיקפו הכספי בסך של 15 מיליון שקל ובנוסף הוצא צו הריסה למבנה וכן צו הפסקת שימוש שיכנס לתוקף ביולי 2015. צו זה נדחה כמה פעמים עד אשר בינואר 2019 נסגר סוף סוף מתחם ירקונים.

כביש גישה לתחנת הרכבת

ב-1999 חתמו היזמים עם הסכם עם רכבת ישראל לפיו המתחם סיפק לתחנת סגולה תשתיות מים, חשמל, וחניון ללא תשלום וכן אפשר את סלילת כביש הגישה לתחנה על הקרקע שבבעלות היזמים.

עם הפסקת פעילות מתחם ירקונים הודיעו בעלי המתחם לרכבת כי היא לא תוכל לעשות עוד שימוש בחנין ובכביש הגישה. עיריית פתח תקווה

הכשירה בתוך כמה יממות דרך זמנית בשטחים המקיפים את המתחם כדי לאפשר גישה לתחנה. במקביל פועלת העיריית לתכנון מחדש של השטח, ואילו הרכבת מקדמת תוכנית להכשרת כביש גישה לתחנה.

עו"ד גלעד שמעון ממשרד עוה"ד צבי שוב ,המומחה בדיני תכנון ובנייה: "מצב הדברים התכנוני המשתקף מפסק הדין בעניין הפאואר סנטר, מצייר תמונה עגומה למדי, של מתחם חשוב, השרוי מזה שנים ארוכות בחוסר וודאות תכנוני, ומשווע להסדרה ולתכנון מפורט, שיאפשר סוף כל סוף את פיתוחו. העובדה שלאחר שנים כה ארוכות, סיום הליכי תכנון במקום כלל לא נראה באופק, יוצרת מצב לא ראוי, וגוררת עמה גם תופעות שליליות של קיפאון והזנחה, שלצד יצירת 'פילים לבנים' כדוגמת מתחם הפאואר סנטר שנסגר לאחרונה ועומד כיום בשיממונו, פוגעת קשות גם ביתר בעלי הקרקעות באזור, שניזוקים גם הם באופן קשה מחוסר הודאות ומהעדר אופק תכנוני. יש לקוות שהמסמך התכנוני שאושר לאחרונה ע"י מוסדות התכנון, ייתן דחיפה משמעותית לכיוון הסדרתו התכנונית של אזור זה, כבר בשנים הקרובות."