219 יישובים נשארו בחוץ: שר התקשורת אישר את הקלות הפריסה ל-HOT

שר התקשורת דוד אמסלם אישר את ההקלות לחברת HOT, שפורסמו בסוף חודש מאי האחרון ועוררו ביקורת ציבורית. לפי המלצות הוועדה לבחינת החובה המוטלת על בזק ו-HOT לפריסת תשתיות תקשורת קווית בכל רחבי המדינה, HOT תידרש לשווק בשלב ראשון את שירותיה ב-219 היישובים בהם היא לא פרוסה, ברמת איכות שתהווה "תחליף ראוי לשירות הקווי" - כלומר, בקצבים של עד 12–30 מגה־בייט. לשם השוואה, החברה מספקת היום כבר 500 מגה-בייט.

האסדרה על חברת הכבלים HOT חלה עליה מאז נובמבר 2003, וקובעת כי מוטלת עליה חובת האוניברסליות בנוגע להקמת תשתית קווית. בנובמבר 2011 מינה שר התקשורת דאז משה כחלון, ועדה מייעצת לעניין החובה שלא קוימה. 

מנכ"לית HOT טל גרנות גולדשטיין צילום: רפי דלויה

ביוני 2014 המליצה הוועדה לדחות את בקשתה של HOT להחריג 237 אזורים מחובת הפריסה, והמלצות אלה אומצו במלואן. לאורך השנים ומאז 2014 שרי התקשורת החליטו על דחיות ביישום ההחלטה מכמה סיבות, בין היתר בגלל התפתחות טכנולוגית המאפשרת ל־HOT לספק את שירותי הטלוויזיה בטכנולוגיית אינטרנט ולא רק בכבלים, והתפתחות רפורמת השוק הסיטונאי במגזר האינטרנט והטלפוניה שהגיעו לרמת תחרות סבירה.

במאי 2019 נציגי קבוצת HOT הופיעו בפני משרד התקשורת והציגו תוצאות מוצלחות לניסוי טכנולוגי שערכו לאספקת שירותיהם באמצעות רשת סלולרית, כסיבה נוספת למתן ההקלות. הועדה ציינה בשימוע את עלויות השלמת הפריסה של HOT באמצעים השונים: חפירת תשתית קווית באדמה תעלה כ-860 מיליון שקל; שימוש במערכת הקיימת של בזק תעלה כ-300 מיליון שקל; שימוש בטכנולגיית 'גלים מילמטריים' תעלה כ-250 מיליון שקל; והקמת רשת סלולר תעלה כ-25 מיליון שקל בלבד. על כן, מדובר בהקלה בשווי 835 מיליון שקל עבור חברת הכבלים.

במכתב ששלחה בתחילת החודש חברת בזק למשרד התקשורת, היא טוענת להטיה בתיאור המצב העובדתי, בכך שברשימת היישובים נעדרי תשתית HOT לא מצוין שהושמטו יישובי יהודה ושומרון שבהם רק בזק פרוסה. לטענת החברה, הוספתם לחישוב היתה משנה באופן דרמטי את שיעור הכיסוי המיוחס ל־HOT, מ־92% ל־77% בלבד. לעומת HOT, בזק פרוסה ב-100% מהמדינה, ואת המכתב היא שלחה בדרישה לשוויון: אם HOT מקבלת הקלות בפריסה – גם אנו רוצים הקלות בפרוייקט הסיבים האופטיים שלנו.

שר התקשורת דוד אמסלם צילום: אלכס קולומויסקי

בנימוקיה להעניק ל־HOT הקלות בפריסת תשתית, ציינה הוועדה כי מסקירה בינלאומית עולה שהמטרה העיקרית של חובת האוניברסליות באיחוד האירופי היא לספק רשת ביטחון המבטיחה כי גם האוכלוסיות המוחלשות, ואלו המתגוררות באזורי פריפריה, יהיו נגישות לשירותי תקשורת בסיסיים – שכאמור לא כוללים מהירות גבוהה. כמו כן, מבין המדינות שנבחנו עלה שישראל היא המדינה היחידה שבה הוטלה חובת אוניברסליות ברמה כלל־ארצית על מפעילים נוספים מעבר למפעיל הוותיק. הממוצע באיחוד האירופי, אגב, עומד על 80% פריסה כללית, ו־45% פריסה באזורים כפריים.

הוועדה ציינה שחלופה זו, הנקראת 'ניטרליות טכנולוגית', תקטין את היקף הסבסוד הצולב של עלויות הפריסה בין אזורים נעדרי תשתית HOT לבין שאר אזורי הארץ, ותמנע אפשרות של עליית מחירים למנויי החברה בכל הארץ. הוועדה למעשה מתכוונת כי לקוחות המתגוררים באזורים שבהם ההחזר על ההשקעה בפריסה גבוה יותר, יסבסדו את הלקוחות המתגוררים באזורים שבהם ההחזר על ההשקעה בפריסה נמוך יותר – כמו יישובי הפריפריה שאינם משתלמים ל־HOT כיום.

הוועדה ציינה בנוסף כי חלופה זו מיטיבה עם כלל הציבור ממספר סיבות: האחת, היא תאפשר ל-HOT להשקיע בתשתיות תקשורת מתקדמות במגזר הנייח (סיבים אופטיים) ובמגזר הנייד (דור 5); השנייה היא ששימוש ברשת הסלולרית הקיימת הינו פשוט יחסית ליישום מהיר ולרישות היישובים הנותרים חסרי התשתית. כך גם יתאפשר להימנע מהליכי הטמנה וחפירה שעלולים לגרום לציבור אי־נוחות.