כחלון נושם לרווחה: ביהמ"ש העליון אישר את הריצה המשותפת של כולנו עם הליכוד
השופטת אסתר חיות הדגישה כי החלטה של סיעה להתמזג עם סיעה אחרת היא החלטה ה"נטועה כולה בשדה הפוליטי ואותה, לא ראה המחוקק להגביל". כחלון ונתניהו סיכמו על שילובם של 4 ח"כים של כולנו ברשימה המשותפת
בית המשפט העליון בהרכב של השופטים אסתר חיות, עוזי פוגלמן, ודפנה ברק ארז דחה את הערעור שהגיש ח"כ אריאל קלנר נגד אישור הסכם הריצה המשותפת של מפלגות כולנו והליכוד. בכך הוסרו המכשולים מהריצה המשותפת של מפלגות כולנו והליכוד. כחלון ורה"מ בנימין נתניהו סיכמו על שילובם של 4 ח"כים של כולנו ברשימת הליכוד.
- כחלון מתמזג עם הליכוד: ביהמ"ש דחה העתירה למניעת שריון הח"כים של כולנו
- גם ממשלת מעבר יכולה לעצור את כדור השלג של הגירעון
- האם החקירה תהפוך לדו"ח? מבחן הגירעון של מבקר המדינה
מלבד השר כחלון בליכוד מעוניינים לשלב את השרים אלי כהן, יפעת שאשא ביטון ואת ח"כ טלי פלוסקוב, שהיתה ראש עיריית ערד מטעם ישראל ביתנו. פלוסקוב אמורה להיכנס במקומו של ח"כ רועי פולקמן, שלגביו אומרים בליכוד כי הוא "סדין אדום עבור נתניהו". רשימת הליכוד-כולנו תוגש לוועדת הבחירות המרכזית ביום חמישי הקרוב.
ח"כ קלנר טען בערעור, שההסכם בין הליכוד לבין כולנו בלתי חוקי המנוגד לסעיף 57א לחוק הבחירות לכנסת, האוסר על מפלגה להתחייב על שיריון חבר כנסת או קבוצת חברי כנסת ברשימת מפלגה, אלא אם ההתחייבות ניתנה בתוך תקופת 90 הימים שלפני הבחירות. לטענתו מאחר שההסכם בין הליכוד לכולנו נעשה קודם לכן הוא אינו חוקי ובטל.
בית המשפט הכריע לראשונה בפרשנות של סעיף 57א הנ"ל, וקיבל את הפרשנות של מפלגת כולנו שיוצגה על ידי עו"ד אלון גלרט, ינקי פפר וליאור רייכרט ממשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל וכן ע"י עו"ד סהר פינטו ושל הליכוד שיוצג ע"י עו"ד הלוי.
עוה"ד אבי הלוי ומלכה רדוזקביץ ייצגו את מפלגת הליכוד, רוה"מ נתניהו, ביה"ד של הליכוד, מרכז ומזכירות הליכוד.
פסק הדין מבהיר שהסעיף אינו מטיל מגבלה על סיעה שלמה ואינו אוסר על הסכם להתמודדות משותפת של סיעות גם אם הוסכם על כך לפני פיזור הכנסת. בית המשפט הבהיר שהאיסור בסעיף 57א שנחקק בעקבות "התרגיל המסריח" ב-1990, עוסק רק בחברי כנסת המבקשים לקבל שיריון ברשימת מפלגה אחרת לכנסת בניגוד לעמדת סיעתם הנוכחית.
השופטת אסתר חיות הדגישה כי החלטה של סיעה להתמזג עם סיעה אחרת היא החלטה ה"נטועה כולה בשדה הפוליטי ואותה, לא ראה המחוקק להגביל". השופטת דפנה ברק-ארז הוסיפה כי "העותר ביקש להוליך את בית המשפט למחוזות שהחקיקה הותירה בבירור מחוץ לתחום המשפט והשפיטה – התחקות אחר הטעמים שעמדו ביסוד הכרעות פוליטיות של חברי כנסת וסיעותיהם – לפרוש, להתפלג, להתמזג ועוד כהנה וכהנה".