שיא של 4 שנים בנטילת משכנתאות ביוני
עפ"י בנק ישראל, ביוני נלקחו משכנתאות בהיקף של 6 מיליארד שקל, עלייה של 3% ממאי. גובה המשכנתא הממוצעת - כ-700 אלף שקל; בדו"ח הוועדה המוניטרית שפורסם היום נאמר כי "עוד מוקדם להעריך אם התחדשה המגמה של התייקרות הדירות"
בחודש יוני 2019 הציבור נטל משכנתאות בהיקף של 6 מיליארד שקל - הרמה הגבוהה ביותר מאז אוגוסט 2015 (אז ניטלו משכנתאות בהיקף של 6.2 מיליארד שקל). כך עולה מנתונים שמפרסם היום (ה') בנק ישראל. מדובר בעלייה של 3% לעומת חודש מאי (5.8 מיליארד שקל) ושל 15% לעומת יוני אשתקד (5.2 מיליארד שקל).
- אבי דויטש: "עליית מחירי הדירות אינה גזירה משמיים – ואפשר לעצור אותה"
- משרד השיכון טוען לטעות קשה בנתוני מכירת הדירות החדשות של הלמ"ס
- ירידה של כ-6% בהיקף המשכנתאות באפריל לעומת מרץ
בנתונים מנוכי עונתיות עמד היקף המשכנתאות על 5.6 מיליארד שקל, לעומת 5.4 מיליארד שקל בחודש שקדם לו ולעומת 4.8 מיליארד שקל ביוני אשתקד. גובה המשכנתא הממוצעת עמד על כ-692 אלף שקל, לעומת 704 אלף שקל בחודש מאי. גובה המשכנתא הממוצעת בקרב משקיעים עמד על 684 אלף שקל.
בתחילת החודש מסר הכלכלן הראשי במשרד האוצר, כי בחודשים האחרונים נרשמה עליה במכירת דירות חדשות, שכללה עלייה של 12% בחודש מאי, בהמשך לעליה חריגה במיוחד של 48% בחודש אפריל, כאשר אלו שופעו במיוחד מגידול משמעותי בהיקפי העסקאות של מחיר למשתכן. גם מדד מחירי הדיור של הלמ"ס מלמם על עלייה של 0.5% במחירי הדירות בחודשים אפריל מאי 2019, לעומת החודשיים שקדמו להם (מרץ-אפריל), ועל עלייה שנתית של 1.6% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
"עוד מוקדם להעריך אם התחדשה המגמה של התייקרות הדירות"
בתוך כך, בבנק ישראל לא מתרגשים ממגמת העלייה הנמשכת במחירי הדירות. על פי דו"ח הוועדה המוניטרית שפורסם היום, עוד מוקדם להעריך אם התחדשה מגמת ההתייקרות במחירי הדירות.
נתונים שהתפרסמו הצביעו על עלייה של מחירי הדירות ב-1% ב-12 החודשים האחרונים – לאחר ירידה שנתית של מעל 2% בחלק מחודשי המחצית הקודמת – וזאת במקביל לעלייה משמעותית של מספר העסקאות. למרות העלייה של מחירי הדירות הסכימו כאמור חברי הוועדה כי עוד מוקדם להעריך אם מתחדשת המגמה של עלייה במחירים או שבהמשך השנה תתחדש הירידה במחירים.
בהיקף המשכנתאות החדשות נמשכת מאז שלהי 2017 מגמת עלייה מתונה. זאת על רקע ירידה קלה של הריבית הריאלית על המשכנתאות, שהחלה בראשית 2019.
אשר לריבית במשק – בבנק ממשיכים לדבר על תוואי העלאת ריבית זהיר ואיטי. בהחלטות הריבית נותרה ה"הכוונה לגבי העתיד לפיה תוואי העלאת הריבית בעתיד יהיה הדרגתי וזהיר, באופן שיתמוך בתהליך שבסופו האינפלציה תתייצב בסביבת מרכז היעד, ובפעילות הכלכלית".
דירה למכירה בפ"ת צילום: דוד הכהן
עליית הריבית - רק בסוף הרבעון השלישי
על פי תחזית חטיבת המחקר, ריבית בנק ישראל צפויה לעלות ל-0.5% לקראת סוף הרבעון השלישי של 2019 ולהמשיך לעלות בהדרגה עד 1% בסוף 2020 (עדכון של 0.25 נקודת אחוז כלפי מטה לשנת 2020 ביחס לתחזית שנערכה בינואר 2019).
מאז פרסום התחזית חלו שתי התפתחויות בפרמטרים יחסית משמעותיים המשפיעים עליה: מדד יוני הפתיע כלפי מטה, וחלה עלייה קלה בהסתברות המיוחסת בשווקים להרחבה מוניטרית קרובה בארה"ב - שני פרמטרים שכמובן מחלישים הסיכוי להעלאת ריבית קרובה.
ביחס לסביבת האינפלציה מציינים בדו"ח כי שיעור האינפלציה השנתי היה מעט מעל הגבול התחתון של היעד במהלך כל התקופה הנסקרת (מדדי ינואר עד מאי), בדומה לשיעורה במרבית החודשים במחצית שלפניה; כך גם הציפיות לאינפלציה לשנה על פי רוב המקורות. הציפיות לאינפלציה לטווחים הבינוניים והארוכים נשארו מעוגנות בתוך תחום היעד. בהתייחסם לסביבת האינפלציה ציינו חברי הוועדה כי במשך תקופה ניכרת לא חל בה שינוי משמעותי. עוד סממן שמעיד על כך שאין צפי להעלאת ריבית קרובה.
במהלך המחצית הנסקרת התחזק השקל משמעותית מול המטבעות העיקריים, וזאת לאחר שהוא פוחת ברבעון הרביעי של 2018. מתחילת 2019 התחזק השקל מול שער החליפין האפקטיבי, הדולר והאירו; ויוסף ב-5.4% במונחי שער החליפין הנומינלי. חברי הוועדה ציינו כי הייסוף הוא הגורם העיקרי המעכב את המשך עלייתה של האינפלציה לכיוון מרכז היעד.
צמיחה של כ-3%
תחזית חטיבת המחקר לא השתנתה מהותית בתקופה הנסקרת. לפי התחזית שגיבשה חטיבת המחקר ופורסמה עם החלטת הריבית ב-8 ביולי 2019, התוצר צפוי לצמוח ב-2019 ו-2020 ב-3.1% ו-3.5%, בהתאמה – עדכון של 0.3 נקודת אחוז כלפי מטה לשנת 2019 (לעומת התחזית שנערכה בינואר 2019). האינפלציה הצפויה ב-2019 היא 1.6% (עדכון של 0.3 נקודת אחוז כלפי מעלה לעומת תחזית ינואר) ו-1.6% ב-2020 (עדכון של 0.2 נקודת אחוז כלפי מטה לעומת תחזית ינואר).
ביחס לפעילות הריאלית במשק נאמר בדו"ח כי הפעילות מתכנסת לצמיחה בקצב נמוך מעט מהקצב הפוטנציאלי, כ-3%. במהלך המחצית הנסקרת נידונה על ידי הועדה אי-הוודאות הניכרת בתחום הוצאות הממשלה, בין היתר, לנוכח הבחירות הכלליות שנערכו במהלכה: זו נבעה מההשלכות האפשריות של המו"מ הקואליציוני, מהצעדים שהממשלה העתידית עשויה לנקוט כדי להתמודד עם הגירעון המבני, ומהשפעות אפשריות של אלה על הפעילות הכלכלית ועל תוואי האינפלציה. אי-הוודאות הפיסקלית צפויה – להערכת הוועדה – להימשך עוד זמן מה.
