מירוץ של עו"ד מיכל רוזנבוים למשרת מבקרת המדינה, מספרים בסביבתה, נולד בזמן פגישה שקיימה עם אחד מלקוחותיה, ראש מועצה מאחת ההתנחלויות, מגזר פוליטי שרוזנבוים מחוברת אליו. במהלך אותה פגישה הופיע באחד מאתרי החדשות דיווח שלפיו ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שואף למנות מבקר מדינה שאינו שופט בדימוס. "לא מעניין אותך התפקיד?", שאל ראש המועצה.

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

רוזנבוים נדלקה. היא החלה להרים טלפונים למקורבים ומכרים שמשתייכים למיליֶה המושכים בחוטים — להתייעץ, לבחון סיכויים ולבקש שימליצו עליה בפני האוזניים הנכונות. אחר כך יזמה פגישה עם מיודעה הוותיק יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות, ואז הסתובבה בכנסת ופגשה אנשי ליכוד וח"כים ממפלגות אחרות. "היא עבדה על זה יפה מאוד, בנחישות, נפגשה עם כולם", אומר גורם פוליטי שהיה בסוד העניינים. מקורביה, בהם דמויות חזקות בש"ס ובציבור החרדי, הפעילו לטובתה לובי שזיכה אותה בכינוי התקשורתי "המועמדת של החרדים". כך היא סילקה אבן אחרי אבן, עד שלבסוף נפגשה גם עם נתניהו.

צילומים: אלעד מלכה, עמית שעל, אלעד גרשגורן, ענר גרין, דורון סהר, ינאי יחיאל, שוקי לרר, דנה קופל

על כובד הראש שבו נשקלה מועמדותה אפשר ללמוד מהעובדה שנתניהו ורוזנבוים נפגשו שלוש פעמים בתוך יומיים. רוזנבוים היתה אחת משתי הדמויות שנתניהו שקל את מועמדותן ברצינות. רק בפגישה השלישית ביניהם בישר לרוזנבוים שהעדיף על פניה את מתניהו אנגלמן, שאכן נבחר לבסוף לתפקיד. רוזנבוים נותרה בחוץ, מאוכזבת מאוד, "אחרי שהיתה בטוחה ב־100% שהתפקיד שלה", אומר אדם ממקורביה.

למחרת החלו הספקולציות: היו שטענו שציוץ של אלדד יניב, שטען ש"רוזנבוים היא חברה", עורר את התנגדותו של יאיר נתניהו (רוזנבוים טענה שהציוץ היה "ניסיון נואל של יניב להשיג לעצמו כותרות ולפגוע בנתניהו על גבי"). אחרים הזכירו שגדעון סער, יריב של נתניהו בליכוד, הוא חבר של בעלה לשעבר של רוזנבוים והיה בן בית בביתם.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, מכנס מסיבת עיתונאים מיד לאחר ההצבעה על פיזור הכנסת. מקורביו גייסו חוות דעת מרוזנבוים, בניסיון לבטל את המהלך צילום: אלכס קולומויסקי

כך או אחרת, עצם העלאת שמה כמועמדת והחשיפה התקשורתית שקיבלה עשו עבורה את העבודה. "24 השעות שבהן מיכל הסתמנה כמועמדת הקואליציה לתפקיד הן דבר שאי אפשר לאמוד בכסף", מאבחן גורם שעבד עמה בעבר. "ברגע ששמה עלה היא כבר קטפה את התהילה: ממישהי שהיתה מוכרת רק לברנז'ה המוניציפלית, עכשיו היא כבר לא צריכה להציג את עצמה. זה מהלך חכם מאוד להמשך הדרך". רוזנבוים עצמה הבהירה את נחישות שאיפותיה זמן קצר אחרי הסרת מועמדותה, כשמסרה: "אני שומרת לעצמי את הזכות לשוב וליטול על עצמי שליחות לאומית מסוג זה".

המסר עבר היטב. לא חלף יותר מחודש ורוזנבוים נקראה שוב לדגל: הפעם פנו אליה גורמים עלומים בליכוד (שהיא סירבה לחשוף) בבקשה לחבר חוות דעת שתכשיר את ביטול החוק לפיזור הכנסת וביטול הבחירות הקרובות. רוזנבוים נעתרה, וחיברה חוות דעת יצירתית שגרסה כי חוק שהתקבל ברוב של 61 ח"כים ניתן לביטול ברוב זהה. את הביקורת כאילו מדובר בחוות דעת פוליטית שמשרתת את האינטרס של נתניהו הדפה בנחישות, בטענה שלנגד עיניה עמדו רק האינטרס הציבורי והרצון למנוע בזבוז של מיליארדי שקלים מכספי הציבור.

גם המהלך הזה, כמו מועמדותה של רוזנבוים לתפקיד מבקרת המדינה, נכשל. אבל שני המקרים הללו מספקים שיעור מרתק ב"שיטת רוזנבוים": כישרונה המקצועי לקחת עד הקצה את הגמישות והיצירתיות הנדרשות מכל עורך דין טוב, ויכולתה המוכחת להתחבר לגורמי כוח, תחילה בזירה המוניציפלית וכעת גם בזירה הארצית. במערכת הפוליטית העכשווית של ישראל, השילוב הזה לא יסולא בפז. הוא שהזניק עורכת דין כמעט אלמונית, בעלת משרד קטן בתל אביב, והפך אותה בגיל 43 למועמדת לגיטימית לתפקיד שנשמר עד כה לשופטים בכירים בדימוס ולמומחים בעלי שם, ולמי שראש הממשלה מצטייד בחוות דעתה המקצועית. רבים במעגלים הפוליטיים משוכנעים כי אותו לובי של קשרים פוליטיים ימשיך ויקדם בקרוב את מועמדותה לתפקיד בכיר אחר.

איך היא הגיעה לשם? את עיקר כוחה צברה רוזנבוים בזירת השלטון המקומי, כשהתמנתה בסוף 2010 ליועצת המשפטית של איגוד התאגידים העירוניים, תפקיד שבו היא אוחזת גם כיום. קודמה בתפקיד, אגב, היה עו"ד רונאל פישר, עוד פרקליט שאפתן שערבב כישורים, קשרים ומקורבים (במקרה שלו, במידה שהפכה אותו לחשוד בפלילים). האיגוד הוא גוף הגג של כלל החברות והעמותות העירוניות בישראל, וככזה מהווה צומת של כוח ואינטרסים — ודלת לאנשים לרשויות מקומיות רבות ולגופי הביצוע שלהן.

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, בדיון על פיזור הכנסת במאי האחרון. חסידות גור הריצה את פרקליטת הבית לתפקיד מבקרת המדינה צילום: אי פי איי

רוזנבוים הגיעה לאיגוד לאחר שהכירה בקורס נהיגה מונעת את אלי גינזברג, מנכ"ל עזרה וביצרון (תאגיד עירוני של עיריית תל אביב), שהוא גם חבר הנהלת האיגוד. גינזברג הפגיש בינה לבין יו"ר האיגוד יצחק בורבא, מחשודי פרשת השחיתות הגדולה ב"ישראל ביתנו", שהתיק נגדו נסגר בלא כתב אישום. הקשר ההדוק עם בורבא, מספרים מקורבים, "פתח למיכל הרבה דלתות בחברות הכלכליות העירוניות, שרבות מהן הפכו ללקוחותיה. החיבור הזה סידר לה הרבה עבודה. לבורבא יש השפעה על מינויים בחברות הכלכליות: הוא ממליץ על מיכל ליועצת משפטית, והן לוקחות אותה". פעילותה באיגוד גם קירבה אותה לחיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי ואיש ליכוד מקושר: לשני הגופים יש שיתופי פעולה, והם מקדמים יחד נושאים שונים מול משרדי הממשלה. "היא מקצועית ורצינית, והמלצתי עליה בחום לתפקיד המבקרת", מספר ביבס.

גורם באחת החברות הכלכליות בארץ מספר כי הרגיש בעבר שהופעל עליו לחץ דרך איגוד התאגידים לשכור את שירותיה של רוזנבוים: "בורבא או האנשים שלו אומרים לך דברים כמו 'קחו את מיכל, היא משלנו, היא תסגור לכם את הפינה מול משרד הפנים, היא מחוברת שם, מכירה את האנשים הנכונים'". גורמים העובדים מול רוזנבוים טוענים כי הכובע הכפול שלה — כיועצת המשפטית של איגוד התאגידים וכעורכת דין המעניקה שירותים לחברות העירוניות — נותן לה גישה טובה לפונקציונרים הרלבנטיים במשרד הפנים. "היא באה לחברות העירוניות, ואומרת שהודות לניסיון ולקשרים שלה היא תדע לעזור להן להתמודד עם בעיות", אומר אחד מהם.

וזה עובד, כמו שאפשר ללמוד מהרשימה הענפה של עיריות וחברות עירוניות שרוזנבוים מעניקה להן משירותיה: עם לקוחותיה נמנות החברות העירוניות בגבעתיים, בת ים וחדרה, מוריה החברה לפיתוח ירושלים, אחוזות החוף בתל אביב וכמה רשויות ביישובי איו"ש, שאותן ייצגה בבג"צים שהגישה נגדן תנועת שלום עכשיו. בעבר גם ייעצה לחברות הכלכליות בכפר סבא, בני ברק, עכו, באר שבע וערים אחרות.

הכוח שלה, מסבירים אותם גורמים, נגזר גם מהחשיבות של הכנסים שמארגן איגוד התאגידים, ושמהווים נקודת מפגש חשובה. באחד הכנסים, למשל, רוזנבוים קידמה דיון על מותר ואסור בקשרים בין ראשי הרשויות ליזמי הנדל"ן תחת הכותרת "יאח"ה כל הדרך — איך לא להגיע לשם". עוד מנוף כוח הוא עיתון האיגוד, שנחשב בעל השפעה ברמה המוניציפלית: "מתוקף תפקידה, יש לרוזנבוים השפעה על מה יהיה בעיתון ומה לא, מי יכתוב בו ומי לא, וזו עמדת כוח", מסביר אחד הגורמים.

העבודה באיגוד התאגידים זימנה לרוזנבוים עוד קשר חשוב, הפעם עם יהודה אבידן, עוד חבר הנהלה באיגוד — וגם אחת הדמויות החזקות ביותר בש"ס ומי ששימש עוזרם האישי של אריה דרעי, דודי אפל וסיני גלבוע. עד לאחרונה אבידן גם שימש מנכ"ל החברה לפיתוח אשדוד (חפ"א), שרוזנבוים היתה היועצת המשפטית שלה במשך שמונה שנים. רוזנבוים הוכיחה את נאמנותה לאבידן בתחילת השנה, כשבכירים בעירייה גלגלו מהלך להדחתו: רוזנבוים, כיועצת המשפטית, התגייסה לכתוב חוות דעת תומכת באבידן (וביו"ר חפ"א שנדרש להדיחו), המליצה לדירקטוריון חפ"א להימנע מהמהלך, והזהירה שמדובר בפיטורים פוליטיים אסורים, שעלולים להוות שוחד בחירות. המאמץ הזה לא צלח: יו"ר חפ"א החדש הוציא לדרך את הדחתו של אבידן, וגם השמיע ביקורת נוקבת על רוזנבוים: "הייעוץ המשפטי של החברה צריך להיות לטובת החברה ובעלי המניות, ובשום אופן לא לנטות לטובת אינטרס של מנכ"ל החברה", אמר באחת מישיבות הדירקטוריון. רוזנבוים, כמו אבידן, נפלטה מחפ"א.

זה לא המקרה היחיד שבו רוזנבוים בחרה צדדים באופן פרסונלי, ולאו דווקא ארגוני. "אין לה גבולות, ובסוף היא תיתן לך מה שאתה רוצה, בדרך יצירתית", אומר גורם שרוזנבוים העניקה לו בעבר שירותים משפטיים. "היא תשנה באופן דרמטי את חוות הדעת שלה אם היא תזהה שזה סוגר לה פינה. בהקשר הזה היא מאוד פוליטיקאית".

בסביבתה של רוזנבוים מעדיפים לקרוא לזה בשמות אחרים, כמו "שחקנית נשמה", או "שומרת על האינטרסים של לקוחותיה". מקורביה אומרים כי היא הציבה לא אחת בלמים בפני ראשי ערים וחברות עירוניות, גם במחיר משרתה. "באחת החברות העירוניות דרשו ממנה לחתום על חוות דעת שמאפשרת להעביר כספים לקבוצת הכדורגל העירונית במסלול שעוקף את ועדת התמיכות של העירייה; היא לא הסכימה לעשות את זה, אף שידעה שיעיפו אותה משם", אומר מקורב. "במקרה אחר היא לא אישרה התקשרות של עירייה עם מסעדה, וחטפה צעקות ממנכ"ל העירייה שאף נעל אותה ואת הגזבר בחדר ולא נתן להם לצאת. היא יודעת לחשוב מחוץ לקופסה אבל לא עוברת את הגבול שבין שחור ללבן. היא לא תעשה משהו שיחתים את שמה".

לצד הרגל שנטעה בשלטון המקומי, לרוזנבוים יש רגל איתנה לא פחות גם בחצר האדמו"ר מגור. בתחילת דרכה היא כיהנה כמנהלת מחלקת הפירוקים ברשם העמותות וטיפלה בפירוק חברה קדישא תל אביב. במסגרת ההתנהלות הכירה את מי שמונה למנכ"ל חברה קדישא תל אביב אחרי פירוק העמותה — אברהם מנלה, אחד האנשים החזקים בחסידות גור ובאגודת ישראל ומקורבו של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, העומד בראש הרשימה בכנסת.

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מושבע במליאת הכנסת בחודש שעבר. נתניהו שקל את מועמדותה של רוזנבוים ממש עד לרגע האחרון צילום: עמית שאבי

רוזנבוים ומנלה פיתחו קשר חם וקרוב, שפתח לה דלתות לייצוג גופים הקשורים לחסידות גור ולאגודת ישראל: היא ייצגה את המפלגה בבחירות למועצת עיריית תל אביב ולעיריית בית שמש, ייצגה את עיריית בני ברק בעתירה שהגישה נגדה מרצ בעניין האיסור לפרסם שלטי בחירות עם תמונות נשים, ייצגה את הוועד הפועל של הסתדרות אגודת ישראל (שם עבדה באופן ישיר מול ליצמן עצמו), שימשה ציר מרכזי בהליכי הפירוק של עמותת פא"י (פועלי ארץ ישראל), שחסידות גור הכריזה עליה מלחמה, ומעורבת בהליכים שקשורים לעיתון "המודיע", המזוהה עם אגודת ישראל. הרקע הזה מסביר גם את התמיכה הנלהבת של מנלה וליצמן במועמדותה של רוזנבוים לתפקיד מבקרת המדינה.

רוזנבוים משמשת גם היועצת המשפטית של החברה העירונית התל אביבית אחוזות החוף, שמנלה הוא היו"ר שלה. משרד רואי החשבון של אחוזות החוף הוא ליאון, אורליצקי ושות' — משרדו של משה ליאון, ראש עיריית ירושלים ומקורבו של אביגדור ליברמן. גם את ליאון הכירה רוזנבוים במסגרת תיק הפירוק של חברה קדישא, כשמשרדו טיפל בתיק, והשניים גם שימשו יחד בעמותת תלמה ילין: ליאון כיו"ר, רוזנבוים כיועצת המשפטית. גם ליאון היה בין אלה ששמחו להמליץ עליה לתפקיד מבקרת המדינה.

גם בהקשרים של חסידות גור בולטת הנחישות שבה רוזנבוים פועלת לטובת מקורביה. כך, למשל, בתחילת 2018 פנה אליה חנוך זייברט, איש החסידות ומי שהיה אז ראש עיריית בני ברק, וביקש ממנה להכין דו"ח שיבדוק את התנהלותו של שלום שמעון, מנכ"ל החברה הכלכלית העירונית של בני ברק; זייברט ביקש להדיח את שמעון לאור מה שהוגדר חשדות לעבירות לכאורה מתחום טוהר המידות. הדו"ח של רוזנבוים מצא פגמים חמורים בהתנהלותו של שמעון, והעלה טענות לקבלת כספים שלא כדין מהחברה. שמעון טען שהאינטרסים מאחורי המהלך היו פוליטיים, ושחומרי הדו"ח של רוזנבוים הושגו "תוך ביצוע עבירות פליליות", שכללו חדירה למחשב ולתיבת המייל שלו — טענות שרוזנבוים דחתה בנימוק שמדובר במחשבים ארגוניים ובתיבת מייל ארגונית. שמעון נאלץ להתפטר. לדברי מקורביו, "הוא הרגיש שתפרו לו תיק, דו"ח ענק ומשפיל שהיה כמו הצמדת אקדח לרקה. זה לא הותיר לו ברירה אלא לקום וללכת".

אדם אחר שעלה על הכוונת של חסידות גור היה שלמה לינצר, מי שכיהן כגזבר של עמותת פא"י. העמותה התעקשה לקבל לידיה בחזרה נכס בראשון לציון שהיה שייך לה, ובו פעלה ישיבת "נזר ישראל" של חסידות גור. במאבק הזה רוזנבוים שימשה "קבלנית הביצוע של גור", כפי שמגדיר אדם שהיה מעורב בהליכים, והמהלכים המשפטיים שהובילה זכו להצלחה: בית המשפט מינה חוקר, וזה כתב דו"ח חריף על פא"י עם טענות לממצאים חמורים על העסקת מקורבים, פעולות תוך ניגוד עניינים, מתן טובות הנאה אישיות ועוד. בעקבות זאת הורה בית המשפט על פירוק פא"י והדחתם של לינצר ואחרים.

זה לא נגמר בכך: לינצר שימש גם מנכ"ל חל"ד, חברה ממשלתית־עירונית לשיכון ודיור שמטפלת בתושבי פתח תקווה — אבל מכתב חריף ששלחה רוזנבוים לרשות החברות הממשלתיות עם דרישה להדיחו אילץ אותו להתפטר מתפקידו. "הפנייה של רוזנבוים היתה פוליטית", אומר על כך לינצר. "חסידות גור דחפה את זה כדי להפחיד אותי ולפגוע בי, היות ופניתי לבית המשפט נגד המפרקים שמונו לאגודה. הם החליטו ללמד אותי לקח, והיא שכירת החרב שלהם".

החיבור בין החרדים לבין רוזנבוים — אישה, גרושה בשנית — אולי מפתיע, עד שבוחנים את הרקע שלה: היא גדלה בבית דתי־לאומי בבני ברק (שם נעוריה מנדל), עם אח ואחות, בת למשפחה קשת יום עם אבא נגר ואמא ספרית, למדה באולפנת אמונה בבני ברק ועשתה שירות לאומי בבית ספר לילדים עם פיגור ובמע"ש (מרכז עבודה שיקומית) ביד אליהו. לאחר מכן נרשמה ללימודי פסיכולוגיה באוניברסיטת בר־אילן, אבל בדרך להרכיב מערכת החליטה ברגע האחרון לשנות כיוון, ובמקום זה נרשמה ללימודי משפטים במרכז הבינתחומי. "מילדות אמרו לה שתהיה עורכת דין, בגלל חוש הצדק שלה", מספר מכר שלה. מאוחר יותר השלימה שלושה תארים שניים.

אחרי שהוסמכה כעורכת דין התגייסה לשירות הציבורי, שם סומנה ככוכבת עולה. תחילה הצטרפה לרשם העמותות ובלטה בביצוע חקירות וביקורות בעמותות וייצגה את המדינה בהצלחה בבתי המשפט. תיק הדגל שלה היה אותו פירוק של חברה קדישא תל אביב, שנמצאו בה שחיתויות רבות. עמותה אחרת שפירקה היתה התזמורת הסימפונית ירושלים, שהתגלו בה ליקויים כספיים. הטיפול בתיק חייב את רוזנבוים להתעמת עם מוקדי כוח: בראש העמותה עמד עו"ד יחזקאל ביניש, בעלה של נשיאת העליון בדימוס דורית ביניש. מכר של רוזנבוים מספר שביניש גער בה, "אני מכיר את כל המערכת המשפטית. אני אדאג לגייס את כולם נגדך, יא פישרית". הכינוי הזה, אומר אותו מכר, דבק בה מאז.

כמה שנים אחר כך, אחרי כהונה קצרה כממלאת מקום היועצת המשפטית של עיריית הוד השרון, "הפישרית" ניהלה את היחידה לחיוב אישי במשרד הפנים, שם היתה אחראית לחקירות וביקורות של נושאי משרה בכירים בשלטון המקומי, ולהכנת התיקים שהובאו בפני יו"ר הוועדה, השופט המנוח ורדי זיילר. זיילר השפיע רבות על תפיסת עולמה בתחום הביקורת והמאבק בשחיתות השלטונית, ועד היום היא נוהגת לצטט אותו. לא מעט ראשי ערים הרגישו אז את נחת זרועה וספגו חיוב אישי, לאחר שנמצא כי פעלו שלא כדין.

רוזנבוים, אישה חריפה, אינטליגנטית ואסרטיבית, זכתה להערכה בקרב הפקידות המקצועית וצברה קשרים ומכתבי המלצה משלל גורמים, ובהם שופטים בכירים. מקורות במערכת זוכרים אותה כ"פלפלית עם אופי ג'ינג'י, שאפתנית ללא גבול, עם אמביציה מטורפת וסגנון ישיר עד בוטה, שלעתים עשוי להגיע עד כדי שפת רחוב". אחרים, שאינם מאוהדיה, אומרים ש"היא מעורבת בפוליטיקה ויודעת לערבב, ותעשה הכל להשיג את מטרתה. אין לה אלוהים ועכבות".

בתחילת 2007 חצתה רוזנבוים את הקווים לשוק הפרטי והפכה לשותפה במשרד עורכי הדין דורון־רוגל־בן־עמי, שם ייצגה ראשי רשויות, בין היתר מול אותו גוף שקודם פעלה מטעמו. היא אמנם היתה חמושה בהסדר ניגוד עניינים וצינון, שערך לה לבקשתה היועץ המשפטי של משרד הפנים ואושר על ידי המשנה ליועמ"ש — אך עדיין נקלעה למערבולת של חילופי האשמות ומכתבי תלונה מצד מבקרים פנימיים ברשויות ששמן לא נכלל באותו הסדר. אלו טענו כי רוזנבוים, שלפני רגע קיבלה מהם חומרים נגד ראש הרשות, עברה בתוך זמן קצר לייצגו, כולל בהליכים מול הוועדה לחיוב אישי — כשבשניים מהמקרים (מול מבקרי העיריות של טבריה ורמלה) אף החלה לפעול כנגד המבקר בשירות ראש העירייה.

במקרה של המועצה האזורית גלבוע, למשל, הכינה מבקרת המועצה לשעבר, יעל אשל, דו"ח ביקורת נוקב על מחיקות של מיליוני שקלים בחובות ארנונה שנתן לכאורה ראש המועצה דאז דני עטר, כיום יו"ר קק"ל. אשל העבירה את הדו"ח ואת החומרים באופן חסוי לוועדה לחיוב אישי שניהלה רוזנבוים ונפגשה עם סגנה. בעקבות זאת פתחה הוועדה נגד עטר הליך חיוב אישי, ומונו רואי חשבון לבדיקת הממצאים. אלא שבתוך זמן קצר התפלאה אשל לפגוש במשרדי העירייה את רוזנבוים — הפעם כמייצגת של עטר. "הייתי מופתעת, זו היתה בעיני שערורייה", אומרת אשל ל"כלכליסט": "היא ישבה מטעם ראש המועצה, מול רואי החשבון שעבדו בעבר תחתיה. היא אמנם טענה שלא עסקה קודם בתיק, אבל בעיניי זה היה ניגוד עניינים זועק, לעבור לייצג את הצד השני בתיק הזה, ועוד מול הוועדה בראשה עמדה. אמרתי לה אז שהיא השתמשה בכח השררה נגד השררה".

המבקרים הגישו, בנפרד, מכתבי תלונה — בין היתר לוועדת האתיקה המחוזית של לשכת עורכי הדין, אז בראשות אפי נוה. בעקבות התלונות, התנועה לאיכות השלטון כתבה ללשכת עורכי הדין כי מדובר ב"ניגוד עניינים מובהק ובהפרת האמון כלפי המבקרים, אשר סמכו עליה והפקידו בידה מידע רב" שלא היו מעבירים לו ידעו שרוזנבוים תחליף צד. בכל המקרים, התלונות נגנזו.

רוזנבוים המשיכה כשותפה במשרדו של עו"ד שחר בן־עמי, למרות חריקות שהחלו להישמע בינה לבין שותפיה. מכאן הדרך היתה קצרה עד לפיצוץ ולסכסוך יצרי, רצוף האשמות הדדיות. ב־2013 עזיבתה כבר היתה בלתי נמנעת, ואחרי שהצדדים הגיעו להסכמות לגבי הלקוחות, רוזנבוים פתחה משרד עצמאי, כשהיא לוקחת איתה את עו"ד יניב בריטשטיין, יד ימינה ושותפה גם כיום. משרדם מעסיק עוד שלושה עורכי דין, ויושב ברחוב החשמונאים בתל אביב, צמוד למשרדי איגוד התאגידים.

לדברי מקורב לרוזנבוים, הטענות שהשמיע מי שספגו את נחת זרועה "הן זעקת הקוזאק הנגזל. אחרי 20 שנה במקצוע, לצד הניסיון שנצבר, הקשרים שנוצרו וההערכה הרבה שהיא מקבלת, יש גם מי שמרגיש פגוע מהעבודה שלה. ככה זה: כשחוטבים עצים, ניתזים שבבים".

* * *

מטעמה של מיכל רוזנבוים נמסר: "רוזנבוים היא עורכת דין מקצועית ומוערכת מזה כ־20 שנה, ובעלת משרד העוסק בייצוג משפטי עבור לקוחות ציבוריים גדולים, מכל הסקטורים ומכל רחבי הארץ, ובכלל זה לרשויות מקומיות וחברות עירוניות רבות. משרדה מטפל בהצלחה גדולה בתיקים סבוכים, בעלי סוגיות משפטיות מורכבות.

"עו"ד רוזנבוים כיהנה בשורת תפקידים בכירים בשירות המדינה, והנהיגה מדיניות של מצוינות, יצירתיות, חשיבה חדשנית ונחישות, תוך אכיפת כללי אתיקה חסרת פשרות. היא מבצעת עבור לקוחותיה עבודה יסודית וחסרת פשרות, ופעילותה היא משפטית ומקצועית. היא זכתה לשבחים רבים והמלצות רבות מגורמים בכירים במשק, מקצועיים ופוליטיים כאחד. כל ההיכרויות עם האנשים שהוזכרו נעשו במסגרת תפקידיה כעורכת דין, ועל בסיס עיסוקה.

"גורמים בכירים רבים, מכל קצוות הקשת הפוליטית, שמכירים היטב את עבודתה, פנו אליה בבקשה להגיש את מועמדותה לתפקיד מבקרת המדינה. היא נעתרה לפניות לאחר ששקלה את הנושא בכובד ראש ולאור חשיבות התפקיד והתקופה".

בנוגע לחוות הדעת של חפ"א ולביקורת שהשמיע עליה יו"ר החברה, נמסר: "רוזנבוים העניקה לחפ"א שרותים מקצועיים במשך כשמונה שנים, לשביעות רצונה המלא של החברה. כל חוות דעת שנתנה נכתבה לאחר בדיקה יסודית של העובדות והדיון המשפטי".

בעניין הטענות של שלום שמעון על הדו"ח שחיברה רוזנבוים, ושבעקבותיו התפטר מתפקידו כמנכ"ל החברה הכלכלית העירונית של בני ברק, מסרה רוזנבוים כי היא דוחה את הטענות: "די בכך שמר שמעון הודיע על סיום תפקידו בחברה ימים ספורים לאחר שקיבל את טיוטת הדו"ח, בכדי להעיד על חומרת המעשים שנמצא כי בוצעו לכאורה".

בעניין טענותיו של שלמה לינצר בפרשת פא"י נמסר: "לא בכדי מר לינצר הודח מכל תפקידיו בפא"י. בית המשפט מצא ממצאים חמורים אודות התנהלות פא"י והתנהלות לינצר כגזבר שלה, אשר הצביעו על בזבוז כספים בהיקפים של מיליונים ועל ביצוע מעשים בלתי תקינים שהצריכו מתן צו פירוק".

הכתבות והמדורים של מוסף כלכליסט

 

להאזנה לפודקאסט לחצו כאן >>

באשר לטענות של המבקרים הפנימיים ברשויות שאת בכיריהן ייצגה רוזנבוים לאחר שפנתה לשוק הפרטי, נמסר כי "שלוש הרשויות האמורות לא נכללו בהסדר ניגוד העניינים שנערך לרוזנבוים, כך שלא היתה מניעה שתעניק להן שירותים משפטיים. התלונות שהוגשו נגדה נבדקו לעומק על ידי ועדות האתיקה המחוזית והארצית של לשכת עורכי הדין, ונגנזו לאחר שלא נמצא כל בסיס להתנהלות בלתי תקינה שלה. במסגרת עיסוקה כעורכת דין פרטית, רוזנבוים לא טיפלה בעניין שעסקה בו, או קיבלה מידע לגביו, במסגרת תפקידה ביחידה לחיוב אישי". עוד נטען כי שניים מהמתלוננים היו מונעים מאינטרסים אישיים.