האם גארת' בייל הוא גדול השחקנים הבריטים בכל הזמנים?
השאלה בטח מעצבנת אתכם, נכון? זה כנראה בגלל שאתם, כמו אוהדי כדורגל רבים אחרים, לא מסתכלים על המספרים
בעידן ליגת האלופות (מאז 1992) רק שני שחקנים כבשו יותר משני שערים בגמר. כריסטיאנו רונלדו, מיסטר צ'מפיונס ליג, כבש 4 שערים. גארת' בייל כבש שלושה. הם היחידים בהיסטוריה שעשו זאת. ואפשר אפילו להתווכח שהשערים של בייל היו חשובים (ויפים) יותר מאלו של רונלדו - הכובש הטוב בכל הזמנים של ליגת האלופות.
גארת' בייל שחקן ריאל מדריד צילום: איי אף פי
קראו עוד בכלכליסט:
- הבעיות של גארת' בייל בריאל מדריד
- גארת' בייל עלה לריאל מדריד 1,060,377 יורו לכל משחק
- מסי יכול רק לקנא: גארת' בייל יהיה הכדורגלן בעל השכר הגבוה ביותר בעולם
רק שלושה שחקנים כבשו יותר מבייל בגמר גביע אירופה - האגדות אלפרדו די סטפנו (7) ופרנץ פושקאשט (7) וכריסטיאנו רונלדו (5) כמובן. גארת' בייל הוא אחד מ-21 שחקני ריאל מדריד שכבשו 100 שערים או יותר עבור המועדון המלכותי.
גארת' בייל שחקן ריאל מדריד צילום: איי אף פי שמו יזכר לנצח עם חלק מהרגעים הגדולים ביותר בהיסטוריה של המועדון בליגת האלופות.
כשהוא הגיע לריאל מדריד מטוטנהאם ב-2013, המועדון הספרדי לא זכה ליגת האלופות מ-2002. ואולם, כשבייל בקבוצה הלבנה, המדרידאים זכו בתואר ארבע פעמים בשש עונות. בייל מעורב ב-30% מהזכיות של המועדון בליגת האלופות. יותר מראול (שלושה תארי ליגת האלופות), זינאדין זידאן (1), לואיס פיגו (1) או רונלדו הברזילאי (0). יש לו גם תארים אחרים (לה ליגה, גביע ושלושה גביעי עולם) ומבחינת שערים - הוא בעל רקורד מרשים הרבה יותר מהכוכבים האהובים ביותר בתולדות הסנטיאגו ברנבאו. עם 102 שערים ב-231 משחקים (פלוס 65 בישולים) הוא כבש יותר שערים מפרננדו מוריינטס ורק שניים פחות מרונלדו הברזילאי. מבחינת שערים לדקה (כל 163 דקות), הוא בעל רקורד טוב יותר אפילו מאשר ראול (שכבש 325 שערים - כל 184 דקות משחק).
אלו השוואות עם חלוצים. בייל תפקד כקשר התקפי ושחקן כנף במדי ריאל מדריד. יש לו יותר משחקים מאשר זידאן (227) ומעט משחקים פחות מלואיש פיגו (245) שייזכרו תמיד ככוכבים "יציבים" יותר מבייל. בכל זאת, מדובר בשני גאלקטיקוס "מקוריים". ואולם לבייל יש יותר שערים מהם (לזידאן 49 ולפיגו 56). לזידאן כן יש יותר בישולים (66) וכך גם לפיגו (93) - אבל בייל עשה יותר בפחות משחקים וזכה ביותר תארים (13) מזידאן (6) ופיגו (9).
גם תזמון השערים שלו היה פנטסטי. מלבד השערים בגמר ליגת האלופות - כולל מספרית אגדית - הוא כבש שער ניצחון עצום בגמר הגביע נגד ברצלונה (הראשון של ריאל מדריד נגד ברצלונה מאז 1990), שלושער בחצי גמר גביע העולם ומספר שערי ניצחון בלה ליגה.
אגב, לא היה שחקן בריטי מוצלח יותר ממנו מחוץ לבריטניה - מבחינת שערים ומבחינת תארים. ג'ון צ'ארלס הוולשי כבש 93 שערים ב-155 משחקים עבור יובנטוס - הוא זכה בשלושה תארי אליפות ושני גביעים - וככל הנראה יזכרו אותו לנצח כשחקן וולשי גדול יותר מבייל. סטיב מקמנמן זכה בשתי אליפויות ובשני גביעי אירופה עם ריאל מדריד אבל כבש רק 14 שערים במדיה. הוא ככל הנראה יזכר כשחקן אהוב יותר בספרד מאשר בייל. דיוויד בקהאם כבש 42 שערים בריאל מדריד, לוס אנג'לס גאלקסי, מילאן ופריז סן ז'רמן וזכה בלה ליגה ובתארים בארה"ב וצרפת - וגם הוא ייחשב, כנראה בטוח, כגדול יותר מבייל. קווין קיגן, שזכה פעמיים בתואר הבלון ד'אור (משהו שבייל כנראה אף פעם לא ישיג) כבש רק 43 שערים בהמבורג וזכה עמה באליפות. גם הוא ייחשב כ"ליגיונר" בריטי גדול יותר מבייל.
אז מדוע בייל בדרך לעזוב את ריאל מדריד ונראה שאף אחד לא יזכור אותו כאחד מהגדולים?
אולי בגלל שבייל מעולם לא התחבר לקהל ולעיר. מ-2013 הוא שחקן ריאל מדריד ותמיד נראה היה שהוא מעט מנותק, לא ממש דיבר את השפה או חי את העיר. עם הקהל תמיד היו יחסים מעט מתוחים והתקשורת אף פעם לא חיבבה אותו. גם עם הקבוצה עצמה לא תמיד הסתדר ונראה היה שהוא מנותק.
הפציעות מנעו ממנו להגיע למספרים גדולים יותר: הוא סבל מ-19 פציעות בתקופתו בריאל מדריד. הוא פספס 73 משחקים - שזה כמעט שתי עונות לה ליגה ובמצטבר היה יותר משנה על מיטת הטיפולים (375 ימים). אלו מוסיפים לתחושת הפספוס.
ובסופו של דבר, למרות המספרים הנהדרים, הוא אף פעם לא עמד בציפיות העצומות שהיו ממנו כשהגיע ביותר מ-100 מיליון יורו לבירת ספרד. הוא הגיע ב-2013 כדי להיות המחליף של כריסטיאנו רונלדו. כשרונלדו עזב, חמש שנים אחרי, בייל לא הצליח להיכנס לנעליו והקבוצה קרסה. גם לאורך שנותיו, למרות השערים הרבים והחשובים, בייל פשוט לא דגדג את המספרים המופלאים של כריסטיאנו רונלדו במדי ריאל (450 שערים ו-131 בישולים ב-438 משחקים). בקרב על מעמדו ותדמיתו, הוא תמיד סיים במקום השני אחרי רונלדו.
את בייל צריך לזכור כאחד משחקני ריאל מדריד הגדולים בכל הזמנים וכשחקן הבריטי הגדול ביותר ששיחק מחוץ לבריטניה. המספרים מראים שזה בדיוק מה שהוא. אבל זה ככל הנראה לא יקרה - למרות המספרים הגדולים. הוא הוכחה נוספת לכך שכדורגלן גדול לא מודדים לפי מספרים - אלא בעיקר לפי הנרטיב של הקריירה שלו. הוא כעת במצב כיום בו הוא צריך למצוא נרטיב חדש כדי שאת הקריירה שלו יראו באור מחמיא יותר.
