למה צונזר החשבון של חצרוני? פייסבוק בעצמה לא יודעת לספר
פרופ' חצרוני, שתבע את הרשת החברתית לאחר שחסמה את חשבונו אשתקד, ביקש דרך פרקליטו לקבל ממנה רשימה של פוסטים שבגללם נחסם. בית המשפט נתן לחברה שבועיים לספק את הרשימה - בסופם בישרה שאין ביכולתה לעשות זאת
רוצה לדעת למה החשבון שלך נחסם? אפילו פייסבוק עצמה לא יכולה להגיד לך. פרופ' אמיר חצרוני, שתבע את החברה לאחר שחסמה והסירה את חשבונו בשנה שעברה, ביקש ממנה לנפק את הפוסטים שבגינם נחסם. ואולם, פייסבוק לא הצליחה לנפק את הפוסטים המבוקשים ומסרה לבית המשפט שאין ביכולתה לעשות זאת. "זה מדליק נורות אדומות לגבי הדרך הכללית שבה היא מתנהלת", אמר פרקליטו של חצרוני, עו"ד יהונתן קלינגר. פייסבוק סירבה להגיב לדיווח.
- מחוץ למאטריקס: מה קרה כשנתנו לסטודנטים סינים אינטרנט ללא צנזורה?
- לועגים למוסלמים ונוצרים בטוויטר? החשבון שלכם בסכנה
- גוגל צינזרה בישראל בלבד בלוגר שחשף את שם השוטר שירה בסלומון טקה
באפריל 2018 חסמה פייסבוק את חשבונו של חצרוני, לדבריה בעקבות פוסטים מרובים שכללו דברי שטנה שעליהם התקבלו מאות דיווחים מצד גולשים. בעקבות החסימה תבע חצרוני את פייסבוק, כשהוא טוען בין השאר שנוהל נגדו קמפיין מתוזמר שכלל הגשת תלונות שווא על פוסטים בוטים ומרתיחים, אך כאלו שעומדים בכללי הקהילה של הרשת החברתית. לדבריו, פייסבוק הורידה את הפוסטים ובסופו של דבר חסמה את החשבון רק בגללה התלונות הרבות שהתקבלו לגביהם, ולא מכיוון שהפרסומים מנוגדים למדיניותה.
במסגרת הדיונים המשפטיים בתביעה ביקש חצרוני מפייסבוק להציג את הפוסטים ואת הדיווחים שהתקבלו עליהם – מידע הכרחי בבואו להוכיח שהתוכן שפרסם לא מהווה הפרה של כללי הקהילה ושעל פייסבוק לבטל את החסימה שהטילה על פעילותו. בית המשפט נענה לבקשה, ופייסבוק העבירה לפרקליטו של חצרוני רשימה של 1,249 דיווחים שהתקבלו על פוסטים שפרסם.
ואולם, רשימה זו כוללת רק את סוג התוכן (טקסט, תמונה וכו'), סיבת הדיווח (דיבור שטנה, פורנוגרפיה או יצירת קשר לא רצוי) והתאריך שבו התקבל הדיווח. הרשימה לא פירטה האם הפוסט המדובר הוסר בעקבות הדיווח שהתקבל, ואפילו לא מידע על הפוסט עצמו או תוכנו. כלומר, חצרוני יכול לדעת רק שב-17 באפריל דווח לפייסבוק שתמונה שהעלה כוללת דיבור שטנה, אך אין לו אפשרות לדעת האם התמונה הוסרה או אפילו באיזו תמונה מדובר. הרשימה היא חסרת משמעות לתביעתו של חצרוני והמידע היחיד שהיא מספקת היא שהתקבלו דיווחים רבים על פוסטים שהעלה, מה שהיה כבר ידוע לאור האופי הפרובוקטיבי והמתסיס שלהם.
הרשימה הבעייתית עמדה בלב דיון שנערך בתביעה ב-8 ביולי. "הדיווחים מתייחסים לדברים שבכלל לא נטענו כנגד הלקוח שלי, פורנוגרפיה, מגע לא רצוי, חשבון מזויף", אמר עו"ד קלינגר, לפי פרוטוקול הדיון. "אני די בטוח שאם נוכל לראות על איזה תוכן דווח בכל אחד מאלה, אנחנו נראה שהפרסומים ככל הנראה היו לגיטימיים והתלונות אין קשר לפרסום. לא יכול להיות מצב שפייסבוק אומרת קיבלנו תלונות אנחנו לא אומרים לך על מה התלונות האלה, על איזה פוסט ובאיזה תאריך ועל סמך זה חסמנו אותך".
בתגובה לשאלה מצד בית המשפט בנושא השיב פרקליטה של פייסבוק, עו"ד יעקב שרביט מהרצוג-פוקס-נאמן: "אני יכול לבדוק האם ניתן 'בלחיצת כפתור' להוציא ממערכות הנתבעת את הפוסטים אליהם מתייחסים עשרת הדיווחים הראשונים".
בית המשפט הקציב לפייסבוק 14 יום לבצע את הבדיקה האמורה, והשבוע בישרו עורכי הדין של פייסבוק על ממצאי הבדיקה. "בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד מתכבדת הנתבעת להודיע כי אין ביכולתה להפיק את ה'פוסטים' אליהם מתייחסים עשרת הדיווחים הראשונים בטבלה", כתבו. כלומר, לפייסבוק אין יכולת להודיע לחצרוני על אילו פוסטים התקבלו דיווחי גולשים, לא כל שכן האם מדובר בפוסטים שהוסרו בעקבותיהם או לא. וזאת לא רק שכמדובר בכמה מאות דיווחים אלא גם על עשרה דיווחים בלבד – מידע שגם לו נדרשת עבודה ידנית להשגתו זו אינה צריכה לדרוש זמן רב.
פייסבוק, למעשה, אומרת לבית המשפט שהיא לא יודעת על מה דיווחו גולשים. טענה זו, על פניו, נראית כנטולת היגיון, שכן כל דיווח על תוכן בעייתי מועבר לבדיקתו של בקר אנושי, שלשם קבלת החלטה נדרש כמובן לבחון את התוכן המדווח. כלומר, סביר להניח שאיפה שהוא במערכת של פייסבוק יש קישור בין הדיווח שנמסר לפוסט שעליו דווח, וגם להחלטה שהתקבלה בעקבות כך. בהקשר זה, הצהרתה של פייסבוק שלפיה היא לא יכולה להפיק את הפוסט הדובר היא לכל הפחות תמוהה.
"אמיר לא יודע על מה הוא נחסם", אמר קלינגר לכלכליסט. "הוא לא יודע איזה פוסט נמחק ולמה. פייסבוק אומרת אמירה כללית, הפרת את כללי הקהילה. היא לא אומרת 'הפוסט הזה הוא שטנה ולכן הוא נחסם'. הם קיבלו תלונות כי 'ישראל היום' ו'הצל' ביקשו לדווח עליו. אנשים דיווחו במאסות, פייסבוק לא רצתה להתעסק ברמה הזו של הדיווח ומחקה את החשבון. עכשיו, במקום להתנצל, לתקן את הטעות ולהחזיר אותו היא עוסקת בדיונים משפטיים שמסבכים אותה יותר ויותר. אם חברה רב לאומית לא שומרת יומנים לגבי פניות שהגיעו אליה, זה מדליק נורות אדומות לגבי הדרך הכללית שבה היא מתנהלת והיכולת שלה לשמור על עצמה כמקום בטוח. אני רוצה להאמין שמדובר בטעות ולא במדיניות כללית".