פער זעיר בתעסוקה ושכר בין הייטקיסטים בוגרי מכללות לבוגרי אוניברסיטאות
עפ"י נתוני הלמ"ס, 54% ממי שלמדו מקצועות הייטק משתכרים לאחר חמש שנים יותר מ-13 אלף שקל נטו בחודש לעומת 12% בלבד ממי שלמדו מקצועות אחרים; שיעור הנשים שלמדו מקצוע הייטק ומועסקות בתחום קרוב לשיעור הגברים - כ-72%; רק 55% מהבוגרים הערבים מצאו עבודה בהייטק
לימודים של מדעי המחשב והייטק באוניברסיטה כמעט לא מקנים יתרון במציאת עבודה ובשכר על לימוד מקצועות אלו במכללה אקדמית. זו המסקנה העולה מנתוני סקר ההשכלה הגבוהה לשנת 2017 שמפרסמת היום לראשונה הלמ"ס. הסקר נערך בקרב מי שהחלו ללמוד ב-2010. כלומר נמצאים בשוק העבודה בין 4 ל-5 שנים.
- משרד האוצר: הסיבה לפערי השכר בהייטק הישראלי? "קנס אמהות"
- 33 אלף שקל בחודש בממוצע - אלה העובדים המבוקשים ביותר בהייטק
- מרכז טאוב: היתרון בשכר בהייטק בישראל כפול מהממוצע במערב
73% ממי שלמדו מקצועות הייטק במכללות במחזור 2010 מועסקים במקצוע. זה לא הרבה פחות משער בוגרי האוניברסיטאות (77.5%). בתחום מדעי המחשב אף יש למכללות האקדמיות יתרון קל -84% לעומת אחוז פחות של בוגרי האוניברסיטאות. הבדל גדול בין סיכויי בוגרי המוסדות נמצא רק בהנדסת חשמל. 80% מבוגרי האוניברסיטאות מועסקים במקצוע ורק 50% מבוגרי המכללות.
שיעור המקבלים שכר נטו של יותר מ-13 אלף שקל בחודש מבין בוגרי מדעי המחשב במכללות (כאמור לאחר 5-4 שנות עבודה בלבד) זהה לזה של בוגרי האוניברסיטאות (62%). עם זאת, נמצאו פערים בשכר בקרב כלל לומדי מקצועות ההייטק. 60% מבוגרי ההייטק באוניברסיטאות משתכרים יותר מ-13 אלף שקל לעונת 49% במכללות.
בקרב שאר האוכלוסייה לימודי ההייטק יוצרים פערי שכר דרמטיים לפחות בשנים הראשונות לאחר סיום התואר. 54% ממי שלמדו מקצועות הייטק משתכרים יותר מ-13 אלף שקל נטו לעומת 12% בלבד ממי שלמדו מקצועות אחרים. לא פלא ש-85% מבוגרי מקצועות ההייטק היו ממליצים לאחרים ללכת בדרכם לעומת 56% בלבד מאלה שלמדו מקצועות אחרים.
רק 55% מהבוגרים הערבים מצאו עבודה בהייטק
לימודי מחשבים והנדסת מחשבים מבטיחים תעסוקה בהייטק בשיעור גבוה בהרבה מאשר לימודי הנדסות אחרות. 86% מבוגרים הנדסת מחשבים מועסקם בהייטק ו-80% מבוגרי מדעי המחשב אבל רק 58% מבוגרי הנדסת אלקטרוניקה, 66% מבוגרי הנדסת חשמל ו-48% מבוגרי הנדסת תעשייה וניהול וכן מבוגרי הפיסיקה. רק 12% מבוגרי המדעים הביולוגיים מועסקים בהייטק.
אחת הטענות לגבי שיעור הסטודנטים הערבים הנמוך במקצועות הייטק היא שהם חוששים שממילא לא ימצצו עבודה במקצוע. הטענה הזאת מתגלה כנכונה במידה רבה.
שיעור המועסקים בהייטק בקרב יהודים (16.2%) שלמדו לתואר ראשון גבוה פי 3 מהשיעור בקרב ערבים (5.6%). הסיכויים למצוא עבודה אכן נמוכים יותר אולי בגלל הגזענות, אולי בגלל המגורים בצפון הארץ, אולי בגלל שיטת ה'חבר מביא חבר'. בעוד 77% מבוגרי מקצועות ההייטק היהודים מועסקים במקצוע, רק 55% מהבוגרים הערבים מצאו בו עבודה. זאת, למרות המחסור הקשה בעובדים.
רק 8% מהנשים שהחלו ללמוד לתואר ראשון ב-2010 מועסקות בהייטק לעומת 24% בקרב הגברים - כלומר שליש. הסיבה לכך היא כמובן שהרבה פחות נשים למדו מקצועות הייטק. שיעור הנשים שלמדו מקצוע הייטק ומועסקות בתחום (72%) קרוב לשיעור הגברים (76%).