צרות במונטריי: הפרק האחרון של “שקרים קטנים גדולים"

באופן הולם, ואולי לא במפתיע, הסדרה “שקרים קטנים גדולים” של HBO הסתיימה אתמול ברצון לחשוף את האמת. נשות מונטריי התמודדו כל העונה הזאת עם המעמסה של השקר, עם ברית השתיקה ביניהן. ההשערות לגבי סיומה שהעלו המעריצים באינטרנט היו מעניינות ביותר, חלקן טובות יותר מהסוף שנבחר. כי אמנם הסוף השיב על מיני שאלות, שעלו במשך העונה השנייה, אך עדיין הותיר אחת מאוד פתוחה - בשביל מה היה צריך עונה שנייה בכלל?

העונה הראשונה של “שקרים קטנים גדולים” היתה מיני סדרה מרובת כוכבות אדירות כריס וויתרספון, ניקול קידמן, לורה דרן, זואי קרביץ ושיילין וודלי, שהתבססה על ספר של ליאן מוריארטי. היא החלה - כך היה נדמה - כמין גרסה גבוהה למלודרמה על חיי היפים והעשירים, אך התפתחה לדרמה מרובדת, מעניינת, המאירה פינות אפלות גם במקומות הנוצצים ביותר. הסדרה שיצר דייוויד אי קלי הראתה כיצד הנשים המטופחות ובנות המזל לכאורה האלה, בעצם התמודדו עם קשיים רבים בחייהן. עולמן שכלל בתים רחבי ידיים, המשקיפים על חופים אין-סופיים, אוכל משובח, ריהוט מיוחד, בגדים מעוצבים, מכוניות יוקרה, אה וגם ילדים מושלמים, היו זמניים, שבירים, תלויים בדבר. בכל רגע הכל היה יכול להתמוטט, להישמט מידיהן. הכל תלוי על בלימה. עדיין, כך נרמז, הכל היה תלוי בגברים בחייהן. נשים על סף התמוטטות עצבים, כמו סרטו המפורסם של פדרו אלמודובר. ואז בא הסוף ועמו הקתרזיס.

סטריפ וקידמן בעונה השנייה. קשיים גם מאחורי הקלעים צילום: HBO

הביקורות שיבחו מקיר לקיר ואז באו הפרסים - מתוך 16 המועמדויות לפרס אמי זכתה “שקרים קטנים גדולים” בשמונה מהן, כולל פרס המיני סדרה הטובה. המפיקים והבכירים ב HBO לא יכלו כנראה פשוט להתענג על ההישג הזה, ואז למרות ההסתייגויות הראשוניות של קלי, הוחלט על עונה שנייה. בנוסף, זרקו לתוך המתכון המנצח הזה גם מרכיב קסם - כזה שאיש לא יוכל לסרב לו - את מריל סטריפ, כוכבת הקולנוע הגדולה מכולן.

למרות הנוכחות המצוינת כתמיד של סטריפ - שגילמה את אמו המעט מוזרה והלא מאוד טובה של פרי (אלכסנדר סקארסגארד) - ושל שאר

השחקניות המעולות, העונה השנייה קירטעה, והכתיבה היתה די חלשה. “שקרים קטנים” הצטרפה לעוד סדרה השנה, “מלכוד 22”, שכוכב הקולנוע הגדול שלוהק אליה - ג’ורג’ קלוני - לא יכול היה להציל אותה מעצמה.

עד מהרה התברר כי גם מאחורי הקלעים של “שקרים קטנים גדולים” היו בעיות. הגרסה של הבמאית אנדריאה ארנולד נערכה מחדש מאחורי גבה ומבלי ליידע אותה. “באופן אירוני, ייתכן שהבמאית היתה קורבן להתערבות גברית, במקרה הזה של המפיקים, ממש כמו זו שממנה ניסו להימלט הנשים בסדרה כל חייהן”, נכתב באתר ווקס.

“השקר הוא החברות”, אומרת סלסט למדלן (ויתרספון), ומתכוונת למה שמחבר ביניהן. אבל נדמה שהשקר האמיתי הוא הרצון של היוצרים להתמודד עם החברות הזאת בכנות, ולעשות סדרה טובה ללא מניעים זרים.