הגלים של פליטת האח הגדול זרמו לנאסד"ק השבדית

בעוד הבורסה בתל אביב עסוקה בהנפקתה העצמית, התחרות על גיוס החברות לבורסה המקומית רק הולכת וגוברת. בסוף השבוע החלה להיסחר בבורסת שטוקהולם חברת אקו ווייב פאוור (EWP), הישראלית הראשונה בשבדיה (חברת אספייר שיש לה פעילות בישראל ואשר הונפקה בשבדיה, רשומה במלטה). אקו ווייב, שהוקמה על ידי פליטת הריאליטי "האח הגדול" אינה ברוורמן, גייסה 13.6 מיליון דולר לפי שווי של 50 מיליון דולר, בטווח התחתון של הגיוס המתוכנן, אך ביום שישי מנייתה כבר זינקה ב־11%. כעת שווה החברה שמפתחת אנרגיה מתחדשת המופקת מגלי ים 55 מיליון דולר. 

לפי התוכנית המקורית, אקו ווייב כיוונה לגיוס של 20 מיליון דולר לפי שווי של 70 מיליון דולר. עם זאת, הגיוס שבוצע בסופו של דבר הוא הצלחה עבור החברה, אשר בסבב האחרון שהתקיים ב־2017 גייסה 3 מיליון דולר לפי שווי של 40 מיליון דולר. אקו ווייב היא סטארט־אפ נטול הכנסות שנמצא בשלבי הוכחת היתכנות ליעילות הטכנולוגיה שלו. כספי הגיוס ישמשו להקמת חווה להפקת אנרגיה באירופה, בנוסף לפרויקט ניסיוני שפועל בישראל וקיבל מימון של 50% ממשרד האנרגיה.

אקו ווייב בונה תחנות כוח בתהליך שמזכיר מעט את תהליך ההתפלה. הפתרון מבוסס על התקנת מצוף מיוחד ובוכנה שמתחברים למזח או לשובר גלים ולמצברים שמוצבים על החוף. המצברים, שמחוברים לרשת החשמל, ממירים לחשמל את האנרגיה שמתקבלת מתנועות המצופים שמניעים את הבוכנות. לחברה יש כבר תחנת כוח קטנה אחת בגיברלטר, שמייצרת 100 קוט"ש אנרגיה. כמו כן, נחתם הסכם עם ממשלת גיברלטר להקמת תחנה שתפיק 5 מגה־ואט, ואם תצליח במשימה, תספק אקו ווייב 15% מכלל האנרגיה של המדינה.

החברה הישראלית היא לא הראשונה בתחום שכבר שנים נחשב למבטיח, אך בפועל לא מצליח לתפוס דריסת רגל משמעותית לעומת אנרגיה סולארית או אנרגיית רוח. הסיבות העיקריות לכך הן אמינות נמוכה וחוסר יציבות לצד עלויות גבוהות. מצד אחד, המתקנים תלויים בגובה הגלים, שחייבים להיות מעל 60 ס"מ, אך לא גבוהים מדי, ומצד שני, ככל שהם מותקנים במים עמוקים יותר, כך הם נוטים להיפגע ולא לייצר אנרגיה באופן רציף. כמה חברות בעולם כבר ניסו להקים אסדות במרחק של 5־4 ק"מ מהחוף לאגירת אנרגיית גלים שתועבר אל החוף ותתחבר לרשת החשמל הקיימת. אלא שעלויות ההתקנה היו גבוהות והגיעו ל־150 מיליון דולר ויותר, בעוד חברות הביטוח סירבו לבטח את המתקנים בעקבות תקלות תדירות כתוצאה מגלים גבוהים מדי, שיכולים להגיע גם ל־20 מטר. לדברי ברוורמן, עלות הקמת התחנה בגיברלטר הסתכמה ב־450 אלף דולר בלבד.

הנאסד"ק של סקנדינביה

הגיוס בוצע בבורסת NASDAQ NORTH שהיא השלוחה הסקנדינבית של נאסד"ק שחלקה הפעיל ביותר הוא בשבדיה, אף שיש שלוחות נוספות בדנמרק, פינלנד, איסלנד והמדינות הבלטיות. "ההנפקה בשבדיה היא מבחינתי סגירת מעגל", אומרת ברוורמן (33) שהקימה את אקו ווייב ב־2011 כשהיתה בת 24 בלבד ומשמשת מאז כמנכ"לית החברה. "נולדתי בקייב שבועיים לפני האסון הגרעיני בצ'רנוביל שהשלטון הסובייטי ניסה להסתיר, כפי שניתן לראות בסדרה של HBO. שבדיה היתה המדינה הראשונה שזיהתה את הקרינה החריגה והתריעה בפני הקהילה הבינלאומית על כך. היום, בין היתר בעקבות אירועי צ'רנוביל, כמחצית מהאנרגיה בשבדיה מופקת ממקורות נקיים", היא מסבירה.

העניין של השבדים באנרגיות ירוקות לא מסתכם רק באמירות, אלא מתורגם לרכישת מניות פעילה שממחישה היטב את ההבדל בין תל אביב לבין שטוקהולם שמרכזת היום 80% מהפעילות של נאסד"ק נורת' שהוקמה על בסיס בורסת OMX שנרכשה על ידי נאסד"ק ב־2008. כיום נסחרות בשטוקהולם 408 חברות, בדומה לתל אביב, אך מחזור המסחר הממוצע גבוה משמעותית ומגיע ל־2 מיליארד דולר ביום, כלומר יותר מפי שלושה מאשר בתל אביב.

לצד שתי קרנות הפנסיה הגדולות בשבדיה שקנו כ־20% מההנפקה של אקו ווייב, 80% הלכו לידיים פרטיות. ברוורמן מציינת כי בחברה רשומים כעת 5,900 בעלי מניות חדשים. מדובר במספר אדיר הן ביחס לגודל החברה והן ביחס לגודל הבורסה. בהנפקה מכרה אקו ווייב 6.4 מיליון מניות שמהוות 18% מהחברה, כך שברוורמן ושותפה להקמת החברה, איש הנדל"ן דיוויד לב, עדיין מחזיקים ב־33% מהחברה כל אחד.  

אינה ברוורמן

80% מהשבדים מחזיקים במניות

המספר הגבוה של משקיעים פרטיים אמור להבטיח נזילות ופעילות משמעותית במניה, וזאת בניגוד לבורסת תל אביב שמתקשה לעורר עניין במסחר במניות בקרב הציבור הרחב. זאת על אף ניסיונות כנים של המנכ"ל איתי בן זאב, שאף השקיע בקמפיין בהובלת הקומיקאית עדי אשכנזי.

"השווקים הופכים למותאמים יותר לחברות ענק ואם אין לך שווי של מיליארד דולר, מתחיל להיות קשה להצדיק הנפקה בנאסד"ק בארה"ב. אף אחד כבר לא זוכר שכשאפל הונפקה לראשונה, זה היה לפי שווי של 50 מיליון דולר בלבד", אומר ל"כלכליסט" אדם קוסטיאל, סמנכ"ל בכיר וראש תחום ההנפקות של אזור אירופה, אסיה ואפריקה בנאסד"ק. "בעולם יש הרבה חברות טכנולוגיה בתחילת דרכן, ובשטוקהולם אנחנו מנסים לייצר להן אקו סיסטם. קוסטיאל מחזק את דבריה של ברוורמן בעניין המשקיעים הקטנים: "ההבדל המשמעותי בשבדיה לעומת הבורסות בעולם הוא שמשקי הבית המקומיים מאוד אוהבים להשקיע, 80% מהם מחזיקים במניות ישירות או דרך קרנות נאמנות והשוק הוא לגמרי ריטייל במהותו, כשמשקי בית קונים מניות אפילו בהנפקות ראשונות".

לדברי קוסטיאל, נאסד"ק נורת' נמצאת בימים אלה במגעים עם כמה חברות טכנולוגיה ישראליות נוספות שבוחנות הנפקה בשטוקהולם במהלך 2020. "יש בישראל תרבות יזמית מדהימה אבל אין תרבות של השקעה ישירה במניות", הוא מוסיף. "רוב ההשקעות של הישראלים הולכות בסופו של דבר לארה"ב, כי כולם רוצים את החברות הגדולות, מכיוון שאת הקטנות קשה יותר לנתח".

קוסטיאל צודק בכך, שכן קשה להאמין שבישראל חברה כמו אקו ווייב היתה מתקבלת בברכה לפי שווי של יותר מ־150 מיליון שקל. ברוורמן מעריכה כי ההכנסות המשמעותיות הראשונות יתחילו להגיע רק ב־2021, והחברה תגיע לאיזון ב־2022. גם בנאסד"ק נורת' יש מסלול עם הקלות: אקו ווייב תצטרך לפרסם מדי רבעון דו"חות לא מבוקרים ופעם בשנה דו"ח כספי מלא ומבוקר. עלויות הרישום והמסחר נמוכות דרמטית מנאסד"ק ארה"ב, ומסתכמות ב־5%־9% מההון שגויס ולרוב לא יעברו את מיליון הדולרים.

75% מהכסף שגייסו חברות טכנולוגיה במחצית 2019 - לא בנאסד"ק

המחצית הראשונה של 2019 היתה חלומית בכל הקשור למספר והיקף ההנפקות וזאת אף שבינואר כלל לא היו הנפקות עקב הפסקת פעילות הממשל (shutdown). לאחר שנים של בצורת, השנה מסתמנת כשנת שיא גם בהנפקות טכנולוגיה, למעשה לא היתה שנה כזו מאז 1999 – רגע לפני התפוצצות בועת הדוט.קום. ואולם, נתון מטריד עבור נאסד"ק מראה ש־75% מההון שגויס על ידי חברות הטכנולוגיה במחצית הראשונה של 2019 גויסו דווקא בבורסת ניו יורק המתחרה (NYSE).

גם אובר ופינטרסט ופייבר ותופין הישראליות לא הלכו לנאסד"ק. בורסת ניו יורק הצליחה למשוך אליה 11 חברות טכנולוגיה בסך הכל שגייסו סכום כולל של 12.3 מיליארד דולר. עם זאת, נאסד"ק עדיין מובילה משמעותית במספר הנפקות הטכנולוגיה, אבל אלה היו קטנות בהרבה. בששת החודשים הראשונים של 2019 הונפקו בה 97 חברות חדשות שגייסו סכום כולל של 17.7 מיליארד דולר.