המחסום של הרכב החשמלי: השכנים

משלוח ראשון של רכבי אאודי e–tron חשמליים הגיע לישראל לפני מספר שבועות, ועוררו מעט התרחשות בשוק הרכב החשמלי המקומי. אאודי, שטוענת שהמכונית יכולה לנסוע 400 ק"מ בין טעינות, התנתה את מסירת המפתחות בהתקנת עמדת טעינה ביתית, כדי שלקוחותיה לא יסתמכו על עמדות טעינה ציבוריות בלבד.

הלקוחות, מבוססים ברובם ובעלי חניה פרטית שילמו 400 אלף שקל עבור הרכב, וקיבלו את פרטיהם של מספר מתקיני עמדות טעינה. אלא שהתברר שעבור חלקם מהרוכשים זה לא כל כך פשוט: מי שהחניה שלו היא חלק ממתחם חניה בבניין משותף, נתקל בסירוב של יתר הדיירים להתקנת העמדה.

עמדת טעינה בחניה משותפת. באאודי התנו את מתן המפתחות בעמדת טעינה ביתית צילום: עמית שעל

אנקדוטה קטנה זו מקפלת בתוכה את אחת הבעיות העיקריות של חדירת הרכב החשמלי לישראל: חקיקה בירוקרטית מיושנת שמקשה על הלקוחות ושעדכונה לא נראה באופק, המתובלת בחשדנות — ואולי צרות עין — מצד הסביבה.

שוק הרכב החשמלי בישראל מצומצם. לפי נתוני איגוד יבואני הרכב קיימות בארץ מאות בודדות של מכוניות חשמליות טהורות (לא היברידיות) שאינן מצוידות במנוע בנזין או דיזל. לפי נתוני המסירות, ב־2018 נמסרו בישראל 156 מכוניות חשמליות ובמחצית הראשונה של 2019 נמסרו 184 מכוניות חשמליות — זינוק של ממש. חלק לא מבוטל ממכוניות אלו הוא מדגמי יוקרה, כמו אאודי e–tron.

בשוק שבו נמסרו כ־158 אלף מכוניות במחצית הראשונה של 2019, המכוניות החשמליות הן עדיין בגדר טיפה בים. אך בשנים הקרובות, עם מעבר של חלק מיצרני הרכב לשימוש בחשמל ולנוכח הטבות המס שמעניקה ישראל ישראל לרכב חשמלי, מספרן צפוי ללכת ולטפס. אלא שרבים מבעלי המכוניות החדשות יתקשו למצוא היכן להטעין אותם.

לא משנה מאיפה החשמל, נדרש אישור מוועד הבית

מדינת ישראל נמצאת בעיצומו של תהליך שמיועד להבטיח שבעלי המכוניות החשמליות יוכלו להטעין את רכבם מחוץ לבית ללא בעיות. תוכנית שאפתנית של משרד האנרגיה קובעת כי עד שלהי 2020 יותקנו ברחבי הארץ 2,500 עמדות טעינה ציבוריות.

זה טוב ויפה, אך הבעיה אינה טמונה במרחב הציבורי אלא דווקא במרחב הפרטי, שם מתברר שנושא הטעינה עדיין לא הוסדר במלואו. "נושא הטענת הרכב החשמלי עלה לראשונה עוד בימי בטר פלייס", מסביר עו"ד סמי ישראל, יועץ משפטי לאגודה לתרבות הדיור.

"החוק עצמו אינו מעניק פתרון לכל מה שמתרחש בבית משותף", אומר ישראל. "בעבר ניהלנו דיון עם נציגי בטר פלייס בשאלת הרוב הנדרש לצורך אישור של התקנת מטען לרכב חשמלי. סברנו שנדרשת הסכמה של 100% מהדיירים מאחר שמדובר במשהו חדש. יש גם התייחסות לסוגיה מהיכן יוצא השקע: אם החשמל נלקח משעון משותף לדיירים, מדובר כאן בעניין כספי".

החוק בישראל מתייחס בפרוטרוט להיבטים הטכניים של הקמת עמדת טעינה, קרי סוגי החיווט והחיבורים, אך אינו מתייחס ישירות למצבים שבהם העמדה מותקנת בחניה פרטית בבית משותף. במשרד האנרגיה מודעים לבעיה: "חוק המקרקעין אינו תחת אחריות משרד האנרגיה, אך המשרד מעוניין בשינויו", נמסר משם. "כיום, כדי לבצע עבודות בשטח הבית המשותף נדרשת הסכמה של כל בעלי הדירות בבניין.

"אנו מעוניינים לבצע תיקון בחוק שיתיר לדיירים להקים עמדת טעינה ולבצע עבודות בשטח הבית המשותף, כל עוד הן נעשות בבטיחות, ללא צורך בהסכמת הדיירים אלא רק ביידועם. משרד המשפטים כתב תיקון לחוק אולם עקב הבחירות המוקדמות, תיקון החוק נדחה".

המצב החוקי הנוכחי מאפשר לבעל מכונית חשמלית שמחזיק בחניה רשומה בטאבו לבחור מבין שלוש אפשרויות: הזנה מלוח חשמל פרטי בדירה; הזנה מלוח ציבורי של הוועד; או הזמנת חיבור ייעודי לצורך התקנת עמדת טעינה. כל אחד ממקרים אלו דורש אישור מוועד הבית או מחברת הניהול. אלא שמדובר בסיפור כלל לא פשוט, מתקין עמדות טעינה שעמדו שוחח "כלכליסט" אמר כי "אנו יודעים על מספר לקוחות שפשוט ויתרו על הרכב החשמלי אחרי שהבינו שלא יצליחו להתגבר על הוועד".

עמדות טעינה ציבוריות בסין. משרד האנרגיה מקדם 2,500 עמדות עד סוף 2020 צילום: בלומברג

צרות עין של השכנים ותשתיות מיושנות

"חלק מחששות הדיירים וחברות הניהול מוצדקים ומובנים", אומר רן אלויה, מנכ"ל גינר'גי, הפועלת בתחום התקנת עמדות טעינה לרכב חשמלי ושכמו מתחרותיה כ־EVedge ואפקון עובדת עם יבואני הרכב. "יש להסיר את החשש ולתת תשובות ופתרונות שעומדים בדרישות הרגולציה.

"בתהליך התקנה נדרשת עבודה רבה מול ועדי בתים, חברות ניהול וחברת החשמל, ולעתים גם מול דיירים פרטניים. מנסיוננו, ניתן להתמודד עם מרבית החסמים ולהתקין עמדת טעינה לפני אספקת רכב ללקוח".

אלא שלא תמיד ההתנגדויות להתקנת עמדות הטעינה מונעות משיקולים ענייניים. "נתקלנו כבר במקרים משעשעים של סכסוכי דיירים על סוגיית החשמל, שבינם ובין הנושא הטכני אין שום קשר", מספר מתקין עמדות טעינה. "כשמדובר בעמדה שסמוכה לדירה של בעל הרכב, אין בעיה: אפשר להעביר כבל חשמלי באופן בטיחותי, ואז החשמל הוא של בעל הרכב.

"אך כשמדובר בחשמל שנלקח מהבניין כולו, ההתחשבנות הכספית יוצרת התנגחויות מול ועדי הבתים וחברות אחזקה. אלה אנשים מבוססים, ואנחנו נתקלים בדיירים שמסרבים לאפשר התקנת עמדה משום שהם רוצים פיצוי מהשכן. יש כאלה שפשוט מקנאים בשכן שרכש רכב חשמלי, למרות שגם להם יש רכב במאות אלפי שקלים, ויש כאלה שמעלים טיעונים מגוחכים של חשש מקרינה. בסופו של דבר גם הסרבנים הגדולים ביותר נכנעים".

מתקינים אחרים מספרה על תופעה של "דמי התקנה": דרישה מצד בכירים בחברות הניהול לתשלומים של אלפי שקלים תמורת הזכות להתקין עמדות בבניין ספציפי.

סוגיה בעייתית נוספת היא איכות התשתית, שעלולה ליצור מצב של מירוץ להתקנת עמדת ההטענה הראשונה ולעתים היחידה בבניין. זאת משום שרבים מהבניינים בישראל לא מסוגלים לתמוך תשתיתית בהטענת מספר גדול של מכוניות חשמליות. "כיום כל הקודם זוכה", מודה מתקין עמדות טעינה, "יש רכבים חשמליים שצריכת החשמל היומית שלהם מגיעה לכחצי מצריכה של דירה ממוצעת. אז ברור שהשכן שיהיה הראשון להקים עמדה עלול לחסום התקנות אחרות, אלא אם השכנים יתקינו מערכת ניהול טעינה, שעלותה מגיעה לאלפי שקלים לדייר".

"תשתיות החשמל הקיימות הן צוואר הבקבוק של מהפכת הרכב החשמלי", מחזק את הטענה מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה ירוקה איתן פרנס. "התשתיות לא תוכננו לטעינה מסיבית של מכוניות. חברת החשמל שולחת את הצרכנים לחבר את עמדת הטעינה למונה החשמל הדירתי או למונה הנציגות, שנמצא לפעמים בקומה גבוהה ולכן טכנית לא יכול להתאים וקטן מכדי להוות פלטפורמה ראויה. זה יוצר סכסוכי שכנים.

"בעולם אנחנו רואים חבילות שבהן רכב וחשמל נמכרים יחד, אך אם לחברות הטעינה לא ינתן היתר לפעול בחופשיות בתוך הבית המשותף, זה לא יקרה בישראל".

משרד הבינוי: מקדמים תשתיות עתידיות הולמות

הבעיה אם כן נעוצה בחוק המקרקעין מ־1969, שמסדיר את ענייני המשפט האזרחי הנוגעים למקרקעין, ומצוי באחריות משרד הבינוי והשיכון. אפשר לבצע תיקונים בחוק, אך אלו תקועים. כבר ב־2011 הוגש תזכיר תיקון 32 לחוק שנועד לבטל את הצורך בהסכמת כלל הדיידים להתקנת עמדות טעינה לרכבת חשמלי, אך לאחר קריסת בטר פלייס התיקון לחוק נתקע.

הצוות הבינמשרדי העובד על הטמעת ניידות חשמלית בישראל מודע לסוגיה של הסכמת הדיירים ופועל לקדם פתרונות בנושא", אומר ראש תחום מקומי במנהלת התוכנית הלאומית לחליפי דלקים ותחבורה חכמה במשרד רה"מ, דניאל צוקר. "הפתרונות נחלקים בין בנייה קיימת ובין בנייה עתידית".

ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "קיימת תמימות דעים שיש לקדם שינויים בתזכיר לחוק המקרקעין כדי להביא להקלות בנושא הסכמת דיירים שתאפשרנה התקנת מערכות טעינה. הנושא בבחינה של משרד המשפטים. בנוסף, משרד הבינוי מוביל עבודת עומק העוסקת בין היתר בצורך בתשתיות מתאימות כבר בשלבי הבנייה כדי למנוע בעתיד בעיות דומות של הסכמת דיירים".

בינתיים, עד שהתיקון לחוק אכן יעבור בתקווה אחרי הבחירות, הרוכשים הראשונים של המכוניות החשמליות בישראל משמשים כשפני ניסוי.