ירושות צרפת ישראל - מה התחדש מאז ההסדר האירופי משנת 2015
הגלובליזציה משפיעה על כל תחומי החיים, גם על המשפט. הקונפליקט בין שתי שיטות משפט מתחרות הוא מהנושאים היותר מדוברים כיום בעולם המשפט הרחב
מוגש מטעם DUN'S 100
ב-2015 נכנס לתוקף ההסדר האירופאי בענייני ירושה אשר מאפשר לאזרחים אירופאים (ממדינות החתומות על ההסדר) לבחור את הדין שיחול על עיזבונם. ההסדר קובע כי אזרח אירופאי שיש לו אזרחות נוספת של מדינה אחרת יוכל לבחור להחיל על עזבונו את הדין של אותה מדינה אחרת.
לדוגמא צרפתי שהוא גם ישראלי יוכל לבחור להחיל על עזבונו את הדין הישראלי הגם שהוא חי בצרפת ונכסיו בצרפת.
מדוע שמוריש ירצה לבחור בדין אחר מדין מקום מגוריו משתנה ממקרה למקרה. בדוגמא לעיל, אחת הסיבות יכולה להיות האפשרות לחופש ציווי. בישראל כידוע קיים חופש ציווי כמעט מוחלט למעט חובת העיזבון לשלם מזונות לתלויים. בצרפת לעומת זאת קיימות מגבלות על הזכות להוריש. הילדים הינם יורשים מוגנים שלא ניתן לפגוע בחלקם. לכן, מוריש צרפתי ישראלי אשר מעוניין מכל סיבה שהיא שלא להוריש ליורשיו החוקיים על פי הדין הצרפתי יוכל לבחור את הדין הישראלי ולצוות ככל שירצה.
מבחינה צורנית נדרש כי הדבר יוסדר היטב בצוואתו קרי עליו לציין בצוואתו כי הוא דורש להחיל עליו את הדין הישראלי.
עו"ד ליאן קהת קרדיט: יח"צ
אכיפת הדין הישראלי של בעל אזרחות כפולה על ידי בית המשפט הישראלי
אם יידרש בית משפט בישראלי לקיים הצוואה בישראל לגבי נכסים בישראל יחיל עליה את הדין של מקום מגוריו האחרון של המוריש. אם במקרה דנן מקום מגוריו האחרון של המוריש היה בצרפת יחיל את הדין הצרפתי. היות והדין הצרפתי על פי אותו הסדר אירופאי משנת 2015 מאפשר החלת דין אחר כגון הדין הישראלי בשל היותו של המוריש בעל אזרחות כפולה (צרפתית וישראלית) בית המשפט בישראל רשאי למעשה להחיל את הדין הישראלי וקרוב לודאי ששופט בישראל יאכוף את הצוואה ויחיל את הדין הישראלי במקרה כזה כאשר תוגש בפניו חוות דעת הדין הזר.
אכיפת הדין הישראלי על בעל אזרחות כפולה על ידי בית המשפט הצרפתי
האם גם בית המשפט הצרפתי יאכוף צוואה שבוחרת בדין ישראלי כאשר מדובר באדם שהוא אזרח ותושב צרפת היא יותר מורכבת. כאמור על פי שיטת המשפט בישראל קיים חופש ציווי שאינו מכבד את מוסד "היורש המוגן". מאידך, מוסד זה בדין הצרפתי מגיע מהקוד סיביל שנחקק עוד בתקופת נפוליאון ונותן עדיפות לקשר דם על פני כל קשר אחר לרבות על הקשר עם בן הזוג הנשוי. הפגיעה במוסד היורש המוגן בצרפת נחשבה בעבר כפגיעה בתקנת הציבור. מוסד היורש המוגן קיים גם במדינות אירופאיות נוספות כגון איטליה, בלגיה, גרמניה אם כי בכל מדינה הוא מיושם באון מעט שונה. לעומת זאת ברוב המדינות שינקו את שיטות המשפט מהcommon law והעולם האנגלו סכסי, אנגליה, ארצות הברית אין יורשים מוגנים וקיים חופש ציווי.
השאלה כיצד יאכוף בית המשפט במדינה אירופאית המכירה במוסד היורש המוגן את הדין הזר השולל את המוסד הזה לאור ההסדר האירופאי משנת 2015 טרם הובררה דיה שכן היא חלה על יורשים שהסדירו זאת בצוואתם לאחר שנת 2015 ואף נפטרו לאחר שנת 2015.
עם זאת ניתן ללמוד היקש מפסקי דין שדנו בסוגיות דומות עוד בטרם נכנס ההסדר האירופאי לתוקף.
כך למשל בשנת 2017 דחה בית המשפט העליון בצרפת ( La cour de cassation) תביעה של ילדיו מנישואיו הראשונים של מוריש צרפתי שהיגר לארה"ב והוריש את כל נכסיו בארצות הברית ובצרפת לאשתו מנישואיו השניים בעוד נישל את ילדיו מנישואיו הקודמים. ילדיו מנישואיו הקודמים בקשו להחיל על הנכסים בצרפת את הדין הצרפתי ולהגן על חלקם המוגן בטענה כי הדין הקליפורני מנוגד למשפט הצרפתי הבינלאומי ונוגד את מוסד הירושה המוגנת. במקרה זה התגורר המוריש בקליפורניה 30 שנה עובר לפטירתו. בית המשפט העליון הצרפתי דחה את הדרישה ונימק זאת בכך שחל כרסום במוסד היורש המוגן תוך אזכור ההסדר האירופאי מ2015 והגם שהוא כלל לא היה רלוונטי למקרה דנן. במקרה אחר קבע בית המשפט העליון של צרפת, כי עם ההתפתחות העידן הגלובלי יש להתיר את הרסן בכל הנוגע ליורש המוגן כאש נראה כי החלת הדין הזר אינה פוגעת ביורשים כגון שהיורשים אינם אנשים נזקקים.
החלת אחידות הדינים על כל סוגי הנכסים
עד להסדר האירופאי מיום 12.7.12 שנכנס לתוקף ב 17.8.15, הייתה קיימת על פי הדין הצרפתי אבחנה בין נכסי דניידי לנכסי דלא ניידי. ההסדר האירופאי איחד את הדין שיחול על כל סוגי הנכסים.
נציין כי בישראל חוק הירושה קובע אחידות דינים ואינו מבחין בין נכסי דניידי לנכסי דלא ניידי.
כאמור, קודם להסדר זה חל בצרפת דין שונה על נכסי דניידי ונכסי דלא ניידי. כך שבפועל שתי מערכות דינים יכלו לחול על אותו עזבון. לגבי נכסי דניידי כגון חשבונות בנק , רכבים, חפצי אמנות ועוד הדין החל היה הדין של מקום מושבו האחרון של המנוח בעת פטירתו ובתנאי שהיה בעל אזרחות של אותה מדינה. לגבי נכסי דניידי הדין שהיה חל היה דין מקום המצא הנכס. כך קרה לא אחת שצו ירושה שניתן בישראל לגבי תושב חוץ צרפתי היה הדין הצרפתי לגבי חשבון הבנק שלו והדין הישראלי לגבי דירות שהיו בבעלותו. כיום תושב חוץ צרפתי שיש לו נכסים בישראל יחול על כלל עזבונו לרבות נכסי דלא ניידי המצויים בישראל הדין הצרפתי.
מאת עו"ד ליאן קהת, ליאן קהת, משרד עורכי דין נוטריון
