גן הילדים Wonder School, השוכן במבנה היסטורי נאה בלב "העיר הלבנה" של תל אביב, הוא אחד הגנים היקרים בישראל: שכר הלימוד בו כ־4,700 שקלים לילד, ובהתאם, לומדים בו ילדים מכמה מהמשפחות העשירות בארץ. אבל מעבר לשכר הלימוד האסטרונומי ולפרופיל הגבוה, וונדר סקול מתבלט גם בכוח אדם יוצא דופן: על כל קבוצה של 15 ילדים, וישנן ארבע כאלה, מופקדות שלוש גננות — אחת דוברת עברית, ועוד שתיים דוברות אנגלית. גם תמהיל הילדים מוכוון דו־לשוניות: הסינון הקפדני בכניסה לגן מבטיח ששליש מהילדים הם דוברי עברית בלבד, שליש הם דוברי אנגלית ושליש דו־לשוניים.

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

וונדר סקול הוא חוד החנית בשורה של גנים דו־לשוניים שכאלה — למעשה, גנים ללימוד אנגלית, שכן שפות אחרות אינן מדוברות בהם. אם פעם פעלו פה קומץ גנים מסוג זה שהיו נחלתם הכמעט־בלעדית של דיפלומטים וזרים שהגיעו לארץ במסגרת עבודתם בחברות גלובליות, כיום אפשר למצוא אותם מחיפה והקריות בצפון, דרך ירושלים, תל אביב ורמת גן ועד רמלה ואשדוד. בכל המקרים מדובר בגנים פרטיים שגובים שכר לימוד גבוה וקולטים ילדים מגיל שנה או שנתיים שלומדים בהם עד לגיל בית הספר היסודי.

ל־וונדר סקול, למשל, הפועל במסורת החינוכית של שיטת רג'ו אמיליה הדוגלת בהקשבה לתכנים שילדים רוצים לעסוק בהם, מתקבלים ילדים מגיל שנה ותשעה חודשים. "בגיל הזה אנשים כבר חושבים על התעסוקה של ילדיהם, חלקם רוצים שהילדים יוכלו להתקדם בחו"ל ומכוונים לאוניברסיטאות הטובות בעולם", אומרת המנהלת, מיה לן. "מחקרים מראים שדו־לשוניות מפתחת את החשיבה היצירתית ויכולת לפתור בעיות. כשהילדים שלומדים אצלנו מגיעים לכיתה א', המבחנים מראים שהם איכותיים וברמה גבוהה מהממוצע. מורים יודעים לזהות ילדים שלנו".

אוריאן עשור ובנה אור. "אני הולכת לחוגים כדי להעשיר את האנגלית שלי, אבל הוא לא יצטרך לעשות את זה. אני מעניקה לו אפשרות שאין לילדים אחרים" צילום: אוראל כהן

כסף הוא מסננת קבלה?

"אצלנו ילדים לא מתקבלים לפי כסף, אלא על בסיס התאמה: אם חסר לך כסף, אתה יכול לנסות להתקבל. יש מלגה לשני ילדים שהוריהם לא יכולים לעמוד בתקציב".

מי שעומדת בתקציב הזה היא דנה כץ, אשת פיתוח עסקי בחברה עם לקוחות גלובליים, שבתה אלמה בת השלוש לומדת בוונדר סקול. "אני גרה בצפון תל אביב והגן הוא במרכז העיר, כך שאני מסיעה את הילדה בבוקר ומחזירה אותה בצהריים", מספרת כץ. "השנה היא כבר יכלה להיות בגן עירייה, אבל שווה לי לתת לה את המתנה הזאת. אני לא חושבת שגן עירייה יכול להגיע לרמה הזו; הכל מתחיל ונגמר במשאבים".

כץ מספרת שחיפשה בכל העיר אבל לא מצאה גן שעמד בציפיות שלה, עד שהגיעה לגן של לן. "אחרי המפגש הבנתי שזה הגן שאני רוצה לילדה שלי. אמא שלי קנדית ודיברה איתי אנגלית בבית; אני לא יכולה לתאר את עצמי בלי הכלי הזה, והיה לי חשוב להעביר את זה גם לילדה".

לפני שהיא נכנסה לגן שוחחתן באנגלית?

"תכננתי, אבל לא עמדתי בזה, והגן הוא ממש כלי עזר מצוין בשבילי. לא יכולתי לייחל לטוב מזה. הילדה ראתה שילדים אחרים מדברים באנגלית שוטפת עם ההורים שלהם ועם הגננות, וזה עורר אצלה מוטיבציה; היא אמרה, 'גם אני רוצה להיות מסוגלת כמוהם'. ואני מעודדת אותה לעשות את זה: אנחנו שרים באנגלית, אני מקריאה לה ספרים באנגלית. זה התחיל משפה נמוכה, ועם הזמן הרמתי את הרמה. היום אני מדברת איתה באנגלית בלי שאני שמה לב. עכשיו היא מסיימת את השנה ומדברת אנגלית בשני מבטאים, אמריקאי ובריטי".

למה, בעצם, האנגלית בגן כל כך חשובה לך?

"בגלל הרבגוניות התרבותית. דו־לשוניות מקרבת אנשים מרקעים שונים ויוצרת פלורליזם".

דנה כץ ובתה אלמה. "ההוצאה הזו שווה לי. אלמה כבר יכלה להיות בגן עירייה, אבל שם לא מגיעים לרמה הזו" צילום: עמית שעל

לא בטוח שניתן לייחס "רבגוניות תרבותית" לוונדר סקול, ולגנים אחרים מסוגו, ולו מפני שרוב הילדים בישראל לא יכולים ללמוד בהם בשל שכר הלימוד הגבוה. הילדים המתחנכים בגנים הללו אולי מגיעים מבתים שונים ומעדות שונות, אבל מרכיב אחד בתמהיל הופך אותו להומוגני במיוחד: היכולת הכלכלית. כל הילדים האלה באים מבתים עם גב כלכלי איתן, והורים שנחושים לתרגם את הגב הזה ליתרונות מעשיים בחיים העתידיים של הצאצאים: בלימודים אקדמיים, בבחירת מקצוע, בקבלה אליו, באפשרויות הגירה.

"אני רוצה שהאנגלית של הילדים תהיה טובה כדי שיוכלו להתקבל לאוניברסיטאות הטובות בעולם, בארה"ב או באנגליה", אומר למשל אלי גולן, איש שיווק מנס ציונה, ששולח את בתו בת השנתיים רוני לגן הנקרא גן אנגלית. "כל בוקר לוקח לי 45 דקות בפקקים, אבל שווה לי את זה. גם הבן הגדול שלי למד שם. איזה הורה לא היה רוצה את הטוב ביותר לילדיו? אוניברסיטה טובה בחו"ל זה חלק מזה".

אתה רוצה שהם גם יחיו בחו"ל?

"לא, אנחנו אוהבים את המדינה, אבל אני מחנך אותם לבחור את מה שטוב להם. כך או כך, גם לחיים בישראל ידיעת אנגלית חשובה בדיוק כמו מתמטיקה, ואפילו יותר. היא ערך חברתי וכלכלי".

אוריאן עשור, מנהלת חשבונות המתגוררת בקרית האמנים ברמלה, שולחת את בנה אור בן השלוש ל־ABC Learning, גן דו־לשוני ברוח שיטת מונטסורי בבאר יעקב. "חשוב לי שאור ילמד אנגלית, כי צריך את השפה הזו בכל תחום בחיים", היא מצהירה. מדובר בהשקעה כלכלית לא מבוטלת: חוק חינוך חובה חינם, שהורחב בעקבות המחאה החברתית של 2011 גם לגילאי שלוש (קודם לכן הוא הוגבל לגילאי חמש ומעלה), מאפשר להורים לשלוח את ילדיהם לגני עירייה בחינם (למעט תשלום על הארכת יום הלימודים באמצעות צהרון, למי שמעוניין). אילו עשור ובעלה היו שולחים את אור לגן עירייה, הם יכלו לחסוך אלפי שקלים מדי חודש.

"בעלי עובד בהייטק ושולט באנגלית", מסבירה עשור את הנחישות, "אבל אני הרגשתי שהאנגלית שלי לא כל כך טובה, אז הלכתי לחוגים כדי להעשיר את השפה. הילד שלי לא יצטרך לעשות את זה. אני מעניקה לו אפשרות שאין לילדים אחרים; אני משווה אותו לאחיינים שלו, בני גילו, ורואה את הפערים העצומים ביניהם באנגלית. בינתיים הוא מדבר עם ילדים דוברי אנגלית בגן ורואה תכניות אנגלית בטלוויזיה".

למה לא ללמוד רק בעברית? בכל זאת, ישראל. החיים פה מתנהלים בעברית.

"כשאנשים אומרים שבישראל חשוב קודם כל לדעת עברית כמו שצריך, אני עונה, 'עברית הוא ידבר בכל מקרה בבית'. זה שאנחנו שולחים אותו ללמוד אנגלית לא אומר שאנחנו לא אוהבים את המדינה, אבל היום בישראל אי אפשר להסתדר בלי אנגלית".

גם ספיר נוימן, אדריכלית מחיפה, מצהירה שהאנגלית חשובה ממש כמו העברית, למרות שבאותה נשימה היא מבהירה שלה ולבעלה אין שום כוונה לעזוב את ישראל. נוימן שולחת את שני ילדיה, ראם בן השנתיים וחצי ולירי בת השנה, לגן הדו־לשוני Little People, בשכונת אחוזה שבחיפה. "בשנה הבאה כבר נוכל לשלוח את ראם לגן עירייה, אבל אני לא אעשה את זה, כי הוא לא יקבל שם את מה שהוא מקבל עכשיו. ל"ליטל פיפל" שלחתי אותו בגיל שבעה חודשים; לא ידעתי אם זה ישפיע ואם הוא יצליח לדבר אנגלית, אבל עכשיו הוא יודע את ה־ABC, סופר באנגלית, יודע שמות של צבעים וחיות. אני יודעת שהוא יגיע לכיתה אל"ף עם יתרון ניכר באנגלית על פני שאר הכיתה, זה יעניק לו ביטחון ויאפשר לו להצטיין בלימודים".

גן Wonder School, תל אביב. הגננת, מיה לן: "דו־לשוניות מפתחת חשיבה יצירתית ויכולת לפתרון בעיות. כשהילדים שלומדים אצלנו מגיעים לכיתה א', המבחנים מראים שהם ברמה גבוהה מהממוצע. מורים מזהים אותם" צילום: עמית שעל

אתם מתרגלים גם בבית?

"אני מעדיפה לדבר איתם עברית ובעלי מדבר איתם רק אנגלית. שתבין, הוא ישראלי כמוני, אבל האנגלית שלו יותר טובה משלי".

"ההורים רוצים שהשפה תחלחל מגיל קטן", אומרת רעות לב, מנהלת הגן. "הם מכוונים גבוה, יש להם שאיפה שהילדים שלהם ילמדו באוניברסיטאות הטובות בעולם, וכדי להצליח להשיג את זה צריך להתחיל מגיל מאוד קטן. ילדים שלומדים אצלנו יכולים להיקלט בקלות רבה יותר בחו"ל, זה גם מקל על ההורים לעשות רילוקיישן".

איזו אוכלוסייה מגיעה אליכם?

"זה גן יקר, אז אפשר לומר שמדובר באוכלוסייה אמידה. הביקוש של הורים לילדים הגדולים, בני 3–6, גבוה יותר מאשר לקטנים; זה מחמיא, כי בגילאים האלה ההורים יכולים לשלוח לגן עירייה בחינם. למרות שמקבלים פה סבסוד ממשרד החינוך, מדובר רק ב־700 שקל — ובכל זאת, בנו הם מאמינים יותר".

הטמעת השפה, היא מסבירה, טובה יותר מכיוון שלא מדובר בשיעור: הגננות בגן דוברות אנגלית כשפת אם, וכיוון שהגן קולט ילדים מגיל שלושה חודשים, האנגלית עוטפת אותם מהעריסה. "זו למידה שלא מורגשת כמו למידה: הלימוד הוא לא פרונטלי, את האנגלית הילדים מקבלים בעדינות. לדוגמה, כל מסיבת סוף השנה היתה באנגלית".

ילד בן חמש שמדבר עברית בבית, מצליח לדבר אנגלית בזכות הגן?

"הם יודעים את שמות הצבעים, שמות של חיות, מילים בסיסיות, שירים באנגלית. לפעמים שרים שירים של מייקל ג'קסון, והגדולים גם שרים שירים של הביטלס".

נימוקים דומים לטובת הדו־לשוניות משמיעה גם אסנת גונן, מנהלת גן קשת שברמת גן — השוכן, למרבה האירוניה, בבית שבו התגורר חיים נחמן ביאליק בשנת חייו האחרונה. "אנחנו חיים בעולם גלובלי, האנגלית משחקת תפקיד מרכזי בעולם ההייטק, וזה מאוד חשוב להורים. כבר היום הם חושבים כיצד הילד ישתלב בשוק העבודה וכיצד להקל על חייו האקדמיים. אנגלית היא יתרון שיישאר לילד כל החיים. ובאמת, בשנים האחרונות הביקוש גדל מאוד".

לצד הדחיפה לקריירה וללימודים גבוהים, גונן מתגאה במיוחד ברב־תרבותיות בגן: "יש לי ילד אחד הודי ואחד דרוזי", היא מספרת. "רוב הילדים הם דוברי עברית, והעבודה על השפה נהפכת משמעותית יותר מגיל שלוש וחצי, בקבוצת הבוגרים. לאלו יש שתי גננות: אחת דוברת אנגלית והשנייה עברית, וסייעת אחת".

אחד מבוגרי הגן הוא רון, בנו של חזי שירי, בעל עסק מרמת גן. שירי מספר שהיום הילד בן שמונה ומצטיין בלימודי אנגלית בבית הספר. "היה לי חשוב לשלוח אותו ללימודי אנגלית, כי איפשהו אני תמיד חושב על רילוקיישן — לא בגלל שאני לא אוהב את המדינה, אלא בשביל הנוחות הכלכלית", הוא מבהיר. "אם הילד יידע אנגלית זה יקל עליו את המצב".

הורים אחרים זהירים יותר כשהם מונים את הסיבות לבחירה בגנים דו־לשוניים. "חייתי כמה שנים בחו"ל עם משפחתי, ושמתי לב שכשחזרתי היה לי קל יותר ללמוד אנגלית", מסבירה יעל הימל־שלמה, הייטקיסטית ששולחת את בתה אלה לגן של גונן, ומיד היא מסייגת: "בחרנו בגן בגלל שהוא טוב, את הדו־לשוניות אנו לוקחים כאקסטרה".

גן קשת, רמת גן. הגננת, אסנת גונן: "אנחנו חיים בעולם גלובלי, האנגלית משחקת תפקיד מרכזי בתעסוקה, בעיקר בהייטק, וזה מאוד חשוב להורים. כבר היום הם חושבים כיצד הילד ישתלב בשוק העבודה וכיצד להקל על חייו האקדמיים" צילום: עמית שעל

להימל־שלמה יש עוד נימוק לטובת לימוד האנגלית בגיל הגן: "הדור שלנו צרך תכנים באנגלית, אנחנו למדנו אנגלית דרך הטלוויזיה. היום רוב התכנים לילדים מדובבים לעברית, והילדים כבר לא מתאמצים. כשאתה חושף ילד לאנגלית בגיל צעיר, הוא יוכל לצרוך אחר כך את התכנים מהמסכים באנגלית, יהיה לו קל יותר".

והילדה באמת יודעת אנגלית?

"היא סופרת באנגלית, יודעת צבעים באנגלית. זה ממש משחק בשבילה. היא מאוד אוהבת להרשים בני משפחה. הם המומים שהילדה יודעת את השפה".

במקומות מסוימים, הדו־לשוניות הפכה להיות חלק מאסטרטגיית הבידול של גנים המתחרים על לב ההורים: כך, למשל, במרכז תל אביב פועלים כ־25 גנים דו־לשוניים. אחת האימהות ממרכז תל אביב, שבחרה להישאר בעילום שם, סיפרה כי היא שולחת את בתה בת השנה וחצי לגן דו־לשוני — לא בגלל שהיא רוצה שהילדה תלמד בגן כזה, אלא מכיוון שיש עליו המלצות טובות: "זה יכול לבלבל את הילדה, אבל אין לי ברירה. יש עליו המלצות טובות ולכן אשלח אותה לשם".

אם אחרת סיפרה ששלחה את בתה לגן דו־לשוני, ואחרי שנתיים לגן עירייה. "להגיד שהיא 'יודעת אנגלית' זה לא נכון", היא מודה, "היא יודעת שירים וצבעים, אבל לא מדברת אנגלית, אולי בגלל שאנחנו לא מתרגלים את השפה. אבל אני רוצה להאמין שמשהו חלחל וזה יקל עליה בבית הספר".

גם עינת ברקת, מנהלת משרד השקעות מרמות צהלה שבתל אביב, לא חיפשה גן דו־לשוני לבנה רון בן הארבע, אבל כשמצאה את גן Milk and Cookiesהדו־לשוני באפקה, לא הצטערה על התוצאה. "חיפשנו גן, אבל לא מצאנו כזה שיתאים לנו מבחינת הפסיליטיז וכוח אדם — ואז, בגינה, קיבלנו המלצה", היא מספרת. "אחרי שדיברנו עם מנהלת הגן, הבנו שיש פה משהו שונה: זו הפעם הראשונה שאף גננת לא קראה לי מאמי. אני מאוד מרוצה, עובדה שאני משאירה אותו בגן במקום לשלוח אותו לגן עירייה. אני משלמת על זה הרבה כסף, זה כמו משכנתא שנייה, אבל זה בגלל היתרונות".

איך היתרונות, באמת?

"חששנו להכניס אותו לגן כזה, כי אנחנו לא מדברים אנגלית בבית, אבל ביום הראשון הגננת אמרה, 'לוק, היר'ז יור מאמי' והוא ישר הסתכל עליי והנה פתאום הוא מבין, וזה אחרי יום אחד! בגיל הזה, התפיסה היא מאוד מהירה וחדה. בהתחלה היו כמה חודשים שבהם הוא לא דיבר עברית, זה בלבל אותו: כשדיברתי איתו עברית, הוא השיב לי באנגלית. אז הפסקנו לדבר עברית לתקופה. גם היום, כשהוא מגיע הביתה הוא לא רוצה לראות תכניות בעברית, רק באנגלית".

הענקת לו סוג של פריבילגיה? יתרון על תלמידים אחרים בבית הספר?

"זו לא היתה הכוונה שלי אבל אני חוששת שהיכולת הזו תיעלם, בגלל שלא נשלח אותו לבית ספר דו־לשוני". הסיבה, אגב, היא שיש רק אחד כזה, בית הספר קינג סלומון בכפר הירוק, וברקת מסבירה שאינה חשה בנוח עם תפיסת העולם הדתית שלו.

בלה שלומי, מנהלת גן ילקוטא בירושלים, מספרת שרבים מההורים ששולחים את ילדיהם לגנים דו־לשוניים מדברים עם הילדים אנגלית גם בבית. "לפני עשור המצב היה שונה: הורים ממש התנגדו לזה, היה להם קשה לדמיין שהילד ייחשף לשפה שהוא לא מכיר. היה לי הורה שהוציא את הילדה שלו אחרי חצי שנה. הוא אמר לי 'תקשיבי, הילדה לא מבינה על מה הגננת מדברת', אנשים ממש נבהלו מזה.

"לעומתם הגיעו אלינו הרבה אירופאים והורים שבכלל לא מדברים אנגלית בבית, ומבחינתם בכיף - שהילד ילמד עוד שפה. היה לנו ילד שדיבר חמש שפות: מאבא הוא למד גרמנית ועברית, מאמא הוא למד צרפתית ועוד שפה שאני לא זוכרת, ובגן הוא למד אנגלית. היו לנו ילדים שידעו יפנית, עברית ואנגלית בצורה מרשימה.

"הרבה פעמים יש חשש של ההורים שהילד ייחשף ליותר מדי שפות ולא יידע להתבטא באף אחת מהן. אני למדתי שחינוך דו־לשוני מפתח את היכולת לשליטה בשפה ויכול לחסוך את הקושי ברכישת שפה. כשהילד חשוף רק לשפה אחת לא נרגיש בזה כל כך, אבל אם הוא חשוף לכמה שפות, הקושי מצטמצם ואנחנו נראה את זה בקלות. יש ילדים שהם מחוננים ויכולים לקלוט חמש שפות, ויש כאלה ששתיים זה המקסימום שלהם". 

"החלטתי ללמד את הילדים אנגלית בגלל שחייתי באוסטרליה, בעלי דובר אנגלית והילדים שלנו דו־לשוניים", מסכמת נטע רביבו, הגננת והמנהלת של גן ABC בבאר יעקב. "לימודי אנגלית זה ידע בסיסי, שנותן בסיס טוב לילדים בבית הספר. הדבר הכי חשוב הוא שהידע הזה ייתן להם ביטחון: שהם יידעו שאנגלית היא לא חיה רעה שצריך לפחד ממנה".