לישראל דרוש שר חינוך חילוני

מסמך נתוני התקציב שפרסם משרד החינוך ביום ראשון גילה שהפערים התקציביים לא מצטמצמים. הפערים בין חזקים וחלשים אינם קטנים וגם לא הפערים בין החינוך הממלכתי־דתי לכל היתר. תלמיד ממלכתי־דתי מקבל 29% יותר מתלמיד ממלכתי ו־64% יותר מתלמיד ערבי. במקום שהחמישון החלש בתיכונים יקבל יותר תקציב מהאחרים, תלמיד בחמישון הבינוני מקבל 14% יותר ממנו. אכן מופת של צדק.

בבתי הספר היסודיים דווקא התקדמה בשנים האחרונות רפורמה אטית של חינוך דיפרנציאלי - יותר תקציב לבתי ספר באזורים חלשים. בשנים קודמות נרשמה שם התקדמות. השנה - אכזבה גדולה - היתה דריכה במקום. זה מדאיג מאוד, במיוחד לאור העובדה שהתוכנית מגיעה לסיומה וסביר שהיא לא תורחב יותר.

תלמידים דתיים בתיכון מהלך בחינה צילום: עמית שאבי

גם כשבודקים את התקציבים לתיכונים בודדים, רוב המוסדות המוליכים הם דתיים לאומיים. המוסד החינוכי שמקבל את התקציב הגבוה ביותר בארץ לתלמיד ממשרד החינוך הוא הישיבה התיכונית אילת - 107 אלף שקל לשנה. המוסד היסודי המוליך הוא בית הספר אור שמחה בכפר חב"ד עם 63 אלף שקל לתלמיד.

משרד החינוך עצמו מציין שאת האפליה הקשה בתיכונים יוצרים בין היתר תקציבים לשעות יהדות ותפילה וכן מימון לרבני בית ספר. כלומר מדובר באפליה ממוסדת. זה לא רק שבתי הספר החילוניים יכלו להשתמש בשעות תרבות יהודית נוספות (כמובן ברוח פלורליסטית) - זה גם שאם דתיים מקבלים שעות לתפילה ורב, בתי ספר ממלכתיים וערבים זכאים לקבל שעות לנושאים שחשובים בעיניהם, למשל תגבור מעורבות חברתית. ההנחה שבגלל שתלמיד הוא דתי, הוא זכאי לקבל יותר תקציבים - מבוססת על תפיסת העגלה הריקה של החילונים, שהיתה צריכה לעבור מן העולם.

הפערים בתיכונים רק גדלו בקדנציה של שר החינוך נפתלי בנט, אז מהבית היהודי. כנראה היה לו קשה לצאת נגד ראשי החינוך הדתי. השר החדש רפי פרץ עשה כמה טעויות של מתחיל מאז כניסתו לתפקיד, למשל בנושא טיפולי ההמרה, ובביטול הקפאת הסמינרים החרדיים. אולי הזמן ילמד אותו איך מתהלכים בחנות החרסינה ששמה משרד החינוך.

אבל לישראל דרוש שר חינוך שיאבק בפערים ויהיה מוכן לקצץ בתקציבים השערורייתיים של החינוך הממלכתי־דתי. לכן חיוני ששר החינוך הבא יהיה נציג של המגזר החילוני המופלה לרעה. גם הרוב החילוני הוא מגזר שראוי לייצוג.