משרד הביטחון מוציא את היועצים החיצוניים מהחדר

אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני (אפ"י) במשרד הביטחון החליט למדר את היועצים הביטחוניים מקבלת מידע והשתתפות בדיונים רגישים של החברות להן הם מייעצים מחשש לדליפות וניגודי עניינים, כך נודע ל"כלכליסט".

התקנות החדשות היו אמורות להיכנס לתוקף שלשום, אך בעקבות עתירה מנהלית שהגישו היועצים ביטחוניים לבית המשפט המחוזי בתל אביב, הוצא צו זמני הדוחה את ישומן עד לדיון בנושא.

זרימת המידע בין אפי ליצואנים הביטחוניים

על פי הנוהל החדש, מידע הקשור לרישיונות ספציפיים של החברות יועבר אך ורק ישירות לבעלי רישיון היצוא, ולא באמצעות היועצים, המשמשים כמתווכים בין החברות לאפ"י. עוד נקבע כי היועצים לא יהיו רשאים להשתתף לבדם בדיונים בהם נחשף מידע על מוצרים ופעילות במדינות מותרות ליצוא.

"הפכנו למוקצים"

ההחלטה על מידור היועצים הביטחוניים, המעניקים שירות חיצוני ליצואנים ביטחוניים קטנים ובינוניים, נובעת מחשש לזליגת מידע שמגיע לידיהם כמתווכים, וכן מניגודי עניינים פוטנציאליים בהם הם נתונים. זאת נוכח העובדה שרבים מהיועצים, לרוב עובדי מערכת הביטחון לשעבר, מייצגים במקביל עשרות חברות שונות. החשש הוא שבמידע שאליו הם נחשפים כיועצים לחברה אחת, הם עשויים לעשות שימוש אצל חברה אחרת.

המכתב שנשלח ליועצי החברות הבינוניות והקטנות

היועצים הביטחוניים מנסים כאמור לבטל את התקנות. מהתכתבויות מיילים שהגיעו לידי "כלכליסט" עולה כי חלקם פנו לאפ"י וטענו שעבודתם והשירות ליצואנים הביטחוניים ייפגעו. "לא ידוע ממתי הפכנו אנו היועצים להיות מוקצים מחמת מיאוס עבור אפ"י, אבל זה קרה וחבל", כתב היועץ איתן באני לראשת אפ"י, רחלי חן. "אין לי (ולא היו לי) כל בעיות של ניגוד עניינים או שמירת מידע עם מי מהיצואנים לאורך כל השנים. אם יש בעיה עם מי מהיועצים יש להתנהל מולו אך לא לגזור גזירה כוללת על כולם".

חן, שגם נפגשה בתחילת החודש עם חלק מהיועצים לאחר שעלו הטענות, הודיעה להם במכתב ששלחה כי הנהלים ייכנסו לתוקף למרות התנגדותם. "עולם היצוא הביטחוני הנו רגיש ומורכב וטומן בחובו בהיבטים רבים של ביטחון לאומי, יחסי החוץ של המדינה, חשיפת טכנולוגיות, התחייבות בין־לאומיות ועוד", כתבה חן. "הגשת בקשות על ידי מי שאינו עובד החברה, חותרת תחת כוונת המחוקק לפיה החברה היא זו שתישא באחריות להתנהלותה בתחום היצוא הביטחוני ולבקשות שהגישה לאפ"י.

"כפועל יוצא מניהול מרשם היצואנים", הוסיפה חן, "אפ"י מקבל מהם מידע רב אודות המוצרים שלהם, העסקאות שהם מבצעים, הלקוחות שלהם ועוד פרטים רבים רגישים מבחינה מדינית, ביטחונית ומסחרית. במטרה ליצור מערך ניהול תקין ואחראי של מסד הנתונים, הוחלט כי כל מידע אודות בקשות לרישיונות ספציפיים של חברה יועבר במישרין למי שהוגדר בחברה כמגיש בקשות".

ראשת אפ"י במשרד הביטחון, רחלי חן. נהלים חדשים צילום: שחר לוי - משרד הביטחון

שוט על 1,600 יצואנים

אפ"י הוא הרגולטור האחראי על הפיקוח על יצוא ביטחוני במדינת ישראל מטעם משרד הביטחון. בפועל הוא משמש כ"שוט" על כ־1,600 היצואנים הביטחוניים על מנת שלא יחרגו מנהלי היצוא. ביכולתו של אפ"י להטיל סנקציות על יצואנים כמו קנסות כספיים או השעיה ממרשם.

החברות הביטחוניות הגדולות, רפאל, תע"א, אלביט ותעש, פועלות מול אפ"י באופן ישיר. היצואנים הבינוניים והקטנים – למשל, חברות סייבר התקפי ויצרני ציוד לחימה – משתמשים ביועצים חיצוניים על מנת לעבוד מול אפ"י. הנוהל החדש, כך הבהירה חן במכתב, לא אוסר על היועצים להמשיך במלאכת הייעוץ בכל הנוגע למילוי טפסים, הבנת תנאי הרישיון או הגדרות המוצרים.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "היצוא הביטחוני של מדינת ישראל טומן בחובו היבטים רגישים רבים הנוגעים לביטחון לאומי, יחסים מדיניים, חשיפה טכנולוגית, התחייבויות בין־לאומיות ועוד. על כן, הגשת בקשות על ידי מי שאינו עובד החברה חותרת תחת כוונת המחוקק שלפיה החברה היא זו שתישא באחריות להתנהלותה בתחום היצוא הביטחוני ובכלל זה לבקשות שהיא מגישה לאפ"י".

היועצים הביטחוניים שעתרו לבית המשפט, ומיוצגים על ידי עו"ד רועי בלכר, סירבו להתייחס.