פרויקט מורשת יהדות תימן ברחובות הסתיים בתביעה של 10 מיליון שקל

חברת אפקון בנייה טוענת כי החברה לפיתוח העיר רחובות (ה.ל.ר) הותירה אותה עם חוב בהיקף של מיליוני שקלים בגין פרויקט הקמתו של מוזיאון המורשת של יהדות תימן שלשם הקמתו שכרו את שירותיה.

בתביעה שהוגשה על ידה ב-23 ביוני השנה, באמצעות עו"ד רפאל יולזרי ועו"ד חן אילוז-סולומון ממשרד גדעון פישר ושות' לבית המשפט המחוזי בתל אביב, היא דורשת מה.ל.ר את החזר החוב עבור הפרויקט כולל ריבית, הוצאות ונזקים בהיקף של 10.4 מיליון שקל.

ישראל רייף יו"ר אפקון החזקות צילום: תומי בהרפז

ההסכם בין החברה שנמצאת בבעלות עירונית לבין אפקון נחתם בפברואר 2012, ובו נקבע כי אפקון תהיה הקבלן המבצע של מוזיאון בית מורשת יהדות תימן ושבטי ישראל בשכונת שעריים בעיר, בעוד שה.ל.ר הייתה הוגדרה בהסכם כגורם המתכנן, המנהל והמפקח.

היקף הקמת הפרויקט עמד על כ-17 מיליון שקל ולפי ההסכם התשלום יועבר לה בחלקים מידי חודש, כאשר נקבע כי עד ל-10 לכל חודש יפורט הסכום הנדרש בהתאם להתקדמות בפרויקט.

אלא שלפי כתב התביעה שהוגש, נטען כי לא שולמה לה עד היום מלוא התמורה עבור הקמת הפרויקט, כי החברה עיכבה את התשלומים במשך חודשים וכך הפכה אפקון לגוף שמימן את הפרויקט, וכן לא העבירה לה תוכניות או שהעבירה תוכניות שגויות.

באפקון טוענים, כי לאורך כל הפרויקט פנו אל נציגה החברה לפיתוח שוב ושוב כי יפעלו לתשלום החוב בהתאם להסכם, אך ההפניות לא עזרו ובאחת הפניות הללו נטען על ידי נציג ה.ל.ר כי הם נקלעו לבעיה של תזרים מזומנים.

במכתב שהעבירו באפקון אל החברה הם ציינו כי הסכומים שמעוכבים בפרויקט חושפים אותם לתביעות מול קבלני המשנה ששכרו. בהמשך, התברר לאפקון כי הקשיים בהעברת הכספים לפרויקט מקורם בהיעדר מימון. לפי אפקון ה.ל.ר יצאה לפרויקט ללא מקורות מימון מעשה שהוגדר על ידה כהתנהלות חסרת תום לב.

עוד נכתב בכתב התביעה, כי בעיריה יזמו תוכנית לשינוי יעוד קרקע סמוכה ומכירתה לטובת פרויקט מגורים, כאשר התכנון היה שהכספים שיכנסו ממכירת הדירות ישמשו להקמת המוזיאון. אלא שבמציאות הפרויקט התעכב כי היזם נקלע לקשיים כלכליים.

לטענת אפקון, מאז 2017 השנה שבה נפתח המוזיאון, היא במגעים עם העיריה על מנת לקבל את הכסף שמגיע לה ובזמן זה אף התקיימה פגישה עם ראש העיר שהבטיח כי תקבל את שמגיע לה.

למרות זאת, נטען על ידה, נותר סכום של כ-6 מיליון שקל עבור עבודות הביצוע, כ-700 אלף שקל עבור ריבית פיגורים וכן כ-4 מיליון שקל עבור הנזקים וההוצאות שנגרמו לאפקון בשל התארכות הפרויקט למשך 25 חודשים.