הייטקיסטים הצעירים שמאכלסים את החלל של ווי־וורק במתחם שרונה בתל אביב חולפים על פני ארקדי וולוז' בלי לזהות אותו. וולוז', שמסתובב בנונשלנטיות בלובי של חלל העבודה המשותף, נראה לגמרי אחד מהם: מבוגר קצת יותר אמנם, אבל לובש חולצה לבנה וג'ינס וכמותם מגולח ברישול קל. טון הדיבור שלו רך ושקט, והוא לא נראה כמו מישהו שייסד ועומד בראש חברה שנסחרת בנאסד"ק ב־12.8 מיליארד דולר, אלא כמו עוד אחד עם חלום לפתח משהו מדליק. איש לא מסתקרן אפילו כשאחדים, דוברי רוסית בלבד, ניגשים אל מייסד ומנכ"ל יאנדקס ומבקשים לצלם סלפי איתו.
להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
ספק אם זה היה המצב לו במתחם היו מסתובבים סרגיי ברין או לארי פייג' מגוגל, או ג'ף בזוס מאמזון, או אפילו טראוויס קלאניק מאוּבר - אבל וולוז', שטבל באלמוניותו, הוא האיש שמאחורי הגוגל, האמזון והאובר של רוסיה. יאנדקס, החברה שהיה ממייסדיה ושהוא ממנכ"ל גם כיום, מציעה גם מנוע חיפוש כמו גוגל (ועוד שורת שירותים שגוגל מציעה, ואליה נגיע מיד), גם מסחר מקוון כמו אמזון וגם שירות מוניות כמו אובר. כמו שוולוז' מגדיר בראיון נדיר ל"מוסף כלכליסט", "אנחנו הסיליקון ואלי הרוסי".
את ההשוואה לגוגל, אגב, וולוז' אינו מחבב: "את מנוע החיפוש של יאנדקס העלינו לאוויר בספטמבר 1997, כמעט שנה לפני גוגל", הוא מציין. זה לא הפריע לסרגיי ברין ולארי פייג' להגיע למוסקבה ב־2003, להיפגש עם וולוז' ושותפו איליה סגלוביץ' (שנפטר מסרטן ב־2013) ולהציע שגוגל תרכוש את יאנדקס. הדמיון בלט מיד: בשני המקרים מדובר בצמד חובבי מתמטיקה, בנים להורים מדענים, שהכירו במסגרת הלימודים; שלושה מתוך הארבעה הם גם יהודים ילידי ברה"מ (הרביעי, פייג', הוא חצי יהודי ויליד ארצות הברית). גוגל עדיין לא היתה אז חברה ציבורית, אבל כבר היתה גדולה בהרבה מיאנדקס והציעה תמורתה יותר מ־100 מיליון דולר. היה נדמה שהכל סגור, אבל כשהניירת המשפטית התחילה לעבור, וולוז' וסגלוביץ' הבינו שיאנדקס תיבלע בגוגל ושניהם ייהפכו למהנדסים שכירים. העסקה התפוצצה.
וולוז' עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין. כדי לשמור על שליטה, הממשל הכניס לדירקטוריון את אחד מנאמניו של פוטין, ודאג שאחד הבנקים הממשלתיים יחזיק במניית הזהב של יאנדקס צילום: איי פי
פיצוץ של עסקה עם גוגל הוא הזמנה לתחרות ישירה עם אלופה אולימפית. רוב החברות שנקלעו למצב הזה קרסו תחת העומס. יאנדקס, לעומתן, נהפכה לתמנון רב־זרועות: לישראלים היא מוכרת רק מאפליקציית המוניות יאנגו המתחרה ב־Gett, אבל לצד מנוע החיפוש יש לה גם שירות משלוחים דמוי אובר, שירות מוזיקה בסטרימינג דמוי ספוטיפיי, ניווט חברתי דמוי ווייז, סייעת וירטואלית בנוסח סירי או אלקסה, אחסון בענן דמוי דרופבוקס, מפות מקוונות, שירות רכב שיתופי, תשלומים אלקטרוניים, תרגומים אוטומטיים, יאנדקס מרקט שמיועד להיהפך לאמזון של רוסיה (אם כי הפעילות חדשה יחסית), ובסך הכל 90 שירותים שונים.
את השירותים האלה יאנדקס, שכבר מעסיקה 12 אלף עובדים, מציעה ב־18 מדינות: רוסיה, רבות מהרפובליקות של ברית המועצות לשעבר, וחלק מהמדינות השכנות, מפינלנד דרך טורקיה ועד רומניה. לפי דו”חותיה היא מחזיקה בכ־57% משוק החיפוש הרוסי. במונחי הכנסות היא רחוקה מגוגל, אך צומחת מהר ומציגה שיעורי רווחיות גבוהים מאוד: את 2018 היא סיימה עם הכנסות של 1.9 מיליארד דולר (צמיחה של 36% לעומת 2017) ורווח נקי של 660 מיליון דולר. רוב ההכנסות מגיעות מפרסום מקוון, אך פעילות אפליקציית המוניות מתחזקת (הכנסותיה שולשו ב־2018 לבדה) וכבר מהווה כחמישית מהמחזור הכולל של יאנדקס.
מה שאפשר את ההישרדות ואת הצמיחה המהירה הזאת הוא החזון של וולוז', אדם מבריק שלא הפסיק לחשוב קדימה. אותו דרייב גם דחף אותו לתחום שהוא, כך מאמין וולוז', זה שיהפוך את יאנדקס למובילה עולמית: הרכב האוטונומי.
וכאן בדיוק ישראל נכנסת לתמונה: ראשית, כיוון שמרוכז כאן בנק מוחות אדיר בתחומי רכב אוטונומי ולמידת מכונה, שיאנדקס שותה כרגע מכל מי שהיא יכולה - ובראשם ד"ר אלי אושרוביץ שנחטף מאמזון, שם ניהל את פעילות הפיתוח של אמזון גו, החנות ללא קופות. כרגע מדובר בכמה עשרות מתכנתים, אבל הכוונה היא להגיע במהירות לכמה מאות; לשם כך, יאנדקס כבר שכרה משרדים במגדל מידטאון בתל אביב, ותעבור אליהם בקרוב.
"אני מקווה שיהיה לנו כאן מרכז מו"פ רציני", אומר וולוז'. "אנחנו סובבים סביב הרעיון הזה כבר הרבה זמן, אבל שוק כוח האדם כאן קשוח מאוד, הביקוש לעובדים אדיר וכולם תפוסים. צריך לגדל את האנשים לבד". לשם כך, אגב, יאנדקס מפעילה כאן תוכנית לימודים בתחומי למידת מכונה ובינה מלאכותית.
סיבה שנייה לבחירה בישראל היא שמדובר בשער נוח למערב. אם יש משהו שאנשי העסקים הרוסים למדו בשנים האחרונות הוא שהם יכולים לצאת מאמא רוסיה, אבל אף אחד, ברוסיה ובארצות הברית, לא ייתן להם לשכוח מהיכן באו. רכב אוטונומי שפותח ונוסה בישראל, ואולי בהמשך יפוצל מיאנדקס לפעילות עצמאית, עשוי לפתור לוולוז' את בעיות הזהות.
לכן, ברגע שיאנדקס קיבלה ממשרד התחבורה הישראלי אישור לבצע ניסוי ברכב אוטונומי, בדומה לניסויים שהחברה עורכת ברוסיה ובארצות הברית, וולוז' הסתער על ההזדמנות — וכך בחודשים האחרונים אפשר לראות בתל אביב את מכונית הניסוי נוסעת בחופשיות כמעט מוחלטת. "בתחום הזה אנחנו יכולים להקדים גם את גוגל", אומר וולוז'. "לא נצטרך להגדיר את עצמנו יותר כגוגל של רוסיה. אני מקווה שכשיגידו 'יאנדקס' יחשבו 'מכונית אוטונומית'".
אתה יודע, יש הרבה סטארט־אפים שמפתחים מכוניות אוטונומיות.
"אבל כמה מהן כבר באמת נוסעות?".
וולוז' (55) שומר על פרטיותו בקנאות: למעט העובדה שהוא נשוי ושיש לו חמישה ילדים (הגדול שבהם עבד ביאנדקס ועזב כדי להקים עסקים משלו), לא ידוע כמעט כל פרט על חייו. ב־2012 הוא זינק למקום השני ברשימת עשירי רוסיה, עם הון אישי שמוערך היום ב־1.6 מיליארד דולר; פניו הפכו אז כל כך מוכרות, עד שהוא גילח את שפמו כדי לחזור לאנונימיות. הוא נמנע כמעט לחלוטין מהופעות באירועים חברתיים של החברה הרוסית הנוצצת, ואינו מגיע גם לאירועים פוליטיים. הפעם היחידה שבה צולם עם ולדימיר פוטין הייתה בביקורו של הנשיא הרוסי במשרדי יאנדקס במוסקבה ב־2017.
וולוז' (משמאל) ושותפו סגלוביץ' (במרכז) בבית הספר למחוננים. סיימו בהצטיינות
עם זאת, אי אפשר לומר שוולוז' ויאנדקס מתקיימים בוואקום: החברה היא אולי סוג של גוגל, אמזון, ספוטיפיי וכולי - אבל "של רוסיה". תזכורת לכך הושמעה סביב הנפקתה של יאנדקס בנאסד"ק ב־2011. יאנדקס, שהונפקה לפי שווי של 8 מיליארד דולר, הייתה הנפקת הטכנולוגיה הגדולה בארצות הברית באותה שנה; היא גייסה 1.3 מיליארד דולר ומנייתה קפצה ב־40%. אבל מאחורי הקלעים נרשמה דרמה שקטה, כיוון שהממשל הרוסי לא התלהב מכך שמשקיעים זרים יחזיקו במניות מנוע החיפוש הגדול במדינה. פוטין הכניס ליאנדקס את זרועו הארוכה כאשר סברבנק (Sberbank), הבנק הגדול ברוסיה שבשליטת המדינה, קיבל מניית זהב בחברה - כזו שמאפשרת לו להטיל וטו על מכירת נתח של יותר מ־25% ממנה. במקביל צורף לדירקטוריון החברה אלכסנדר וולושין, לשעבר ראש הסגל של פוטין (ושל ילצין לפניו), ממקורביו המוערכים של הנשיא, כ"נציג מגשר" בין יאנדקס לבין הגורמים הנכונים. נוסף על כך, בנאסד"ק הונפקו רק מניות מסוג A של החברה, בעוד ברוסיה נותרו מניות B, שמקנות זכויות הצבעה משמעותיות יותר.
תזכורת נוספת הגיעה בסוף 2018, כשברוסיה התפרסמו הערכות עקשניות שלפיהן וולוז' ימכור את מניותיו ביאנדקס לאותו סברבנק. וולוז' מחזיק היום ב־48% ממניות ההצבעה B ביאנדקס (ו־10% מהון המניות), ולקבוצה של מייסדי החברה ועובדיה הראשונים יש עוד 9% במניות ההצבעה. הפרסומים גרמו לנפילה של 18% במניית יאנדקס בנאסד"ק, שחזרה לאיתנה רק לאחר שוולוז' הכחיש את הפרסומים. חודשים אחדים אחר כך בלט וולוז' בהיעדרו מהמפגש השנתי של פוטין עם בכירי המגזר העסקי של רוסיה; בתגובה לפנייה מהעיתונות ענה כי לא היה ברוסיה בעת המפגש. בשיחה עם "מוסף כלכליסט" סירב להתייחס לנושא, והוא וצוותו כמעט קפצו מכיסאותיהם מעצם אזכור הפרשה.
המילה האחרונה בסיפור הזה עוד לא נאמרה: בסוף יוני העניק פוטין חיבוק דוב רוסי קלאסי לוולוז' כשאמר ש"יאנדקס מתחרה בהצלחה רבה מול גוגל ברוסיה, ללא סיוע מצד הממשלה... אנחנו גאים בכם מאוד, אתם חברה טובה". עם או בלי קשר, לפני כחודש הודיעה יאנדקס במפתיע על שינוי ארגוני שבמסגרתו וולוז' "יתמקד בסוגיות אסטרטגיות". הסמנכ"לים, שדיווחו לו ישירות, ידווחו עתה למשנה למנכ"ל טיגרן חודברדיאן — פונקציה חדשה בחברה.
וזהו אחד האתגרים המרכזיים של יאנדקס: מתקדמת ומפתה ככל שתהיה, היא חברה רוסית. "הדיסקאונט הרוסי" משתקף בשווי השוק שלה בנאסד"ק, אבל גם בקטן, ביחס כלפיה מצד העובדים הפוטנציאליים בישראל, כמו גם מצד הנהגים והמשתמשים בשירות המוניות יאנגו. זה, אגב, לא ייחודי לישראל: אווירת "הקשר הרוסי" ליוותה את שירות המוניות גם בליטא, שם משרד ההגנה ומטה הסייבר המליצו לאזרחים להימנע מהשירות, ורמזו כי האפליקציה עלולה לאפשר מעקב אחרי מתקיניה. בסופו של דבר האפליקציה פועלת בליטא, אך על פקידי ממשל נאסר להתקינה.
וולוז' עם המכונית האוטונומית של יאנדקס (מימין); ובכירי יאנדקס בעת ההנפקה (וולוז' צוהל במרכז). "אנחנו הסיליקון ואלי הרוסי" צילומים: אי.פי, אי.אף.פי
היריבים שלכם מבליטים טענות על זליגת נתונים לקרמלין, לכאורה.
"אנחנו פועלים בשווקים שונים גם מחוץ לרוסיה, ויודעים שכל הממשלות מתמודדות כעת עם סוגיות של פרטיות וכללי GDPR (רגולציית הגנת הפרטיות של האיחוד האירופי, ס"ש). כאן יש שתי גישות. הראשונה היא 'אנחנו חברה גלובלית עם כללים משלנו, ואנחנו פועלים אצלכם, תרצו או לא'", רומז וולוז' לענקיות האמריקאיות גוגל ופייסבוק. "אנחנו באנו משוק קטן, ולכן אנחנו צריכים להיות צנועים יותר. בכל שוק אנחנו עובדים לפי הכללים המקומיים: אם אוספים או מקבלים נתונים, אנחנו מקפידים לשמור עליהם לפי הכללים התקפים בכל מדינה; נחשוף את הנתונים האלה רק בצו בית משפט".
בשורה התחתונה, השמועות פגעו בכם בליטא. גם הכניסה של יאנגו לישראל נתקלת בקשיים.
"החדירה של יאנגו לשוק הישראלי באמת יכולה להיות טובה יותר. אין לנו כאן מספיק מכוניות ונהגים, אבל זה אתגר גם בשווקים אחרים שבהם אנחנו פועלים. בישראל יש גם בעיה רגולטורית: החקיקה לא מאפשרת הוזלה". הכוונה היא לתעריף משתנה שמחושב בהתאם לשעות העומס, בשיטה שבה פועלת גם אובר בארצות הברית".
נשמע שיש לך לא מעט נושאים לשיחה עם מקבלי החלטות בישראל. כבר פגשת פוליטיקאים ישראלים?
"עדיין לא, אבל אם יתעורר צורך והם יפנו אליי, כמובן אשמח".
ביאנדקס, מכל מקום, מדווחים על יותר ויותר נהגים שמתגברים על הרתיעה הראשונית ומצטרפים לשירות. יאנגו, שנדחפת לשוק הנשלט על ידי Gett, מנסה לתמרץ את נהגיה לבצע מספר גבוה ככל האפשר של נסיעות. היא מעניקה להם בונוס של 300 שקל על 20 נסיעות ביום, ושל 1,000 שקל על מאה נסיעות בעשרה ימים. באחרונה מנסה החברה להתמודד עם הרגולציה הישראלית באמצעות תעריף קבוע וידוע מראש לנסיעה, שמחושב לפי האלגוריתם שלה. בתגובה פתח משרד התחבורה בחקירה נגד יאנגו, בחשד לעבירות של אי־הפעלת מונה.
ברוסיה, אגב, הצליחה יאנדקס טקסי (שמה הרוסי של יאנגו) לדחוק את אובר מהשוק המקומי, וב־2017 המתחרה האמריקאית נכנעה והסכימה להתמזג: היום מיזם המוניות משותף ליאנדקס (59.3%), אובר (36.9%) ועובדי החברה (3.8%).
אפליקציות ההסעות יכולות להפוך לרווחיות גם ללא רכב אוטונומי?
"יאנדקס כבר רווחית בפעילות הזו מאז הרבעון השלישי של 2018. אנחנו חכמים יותר מאובר. הוכחנו שהמודל הזה רווחי. לגבי אובר אני לא יודע, תשאלו אותם. ברוסיה אנחנו עובדים רק עם מוניות מורשות, בניגוד לאובר שלוקחת כל נהג, אבל ברוסיה קל לקבל רישיון למונית, בניגוד לישראל. זו, אגב, הסיבה לכך שאין בישראל שירות מוניות טוב: מוניות עדיין עולות כאן פי עשרה מנסיעה באוטובוס, וזה פער אדיר בכל הקשור לתחבורה ציבורית. האפליקציות מאפשרות לחתוך את העלות בחצי, בין היתר כיוון שהטכנולוגיה מאפשרת לנו להתנהל בהתאם לתנועה ולפקקים. אנחנו אחת החברות המעטות שמשתמשות במפות מפיתוח עצמי, בניגוד לאובר למשל, שמשלמת לגוגל. בזכות הטכנולוגיה שיש לנו ונפח מוניות גדול של מאות אלפי רכבים, המערכת שלנו הגיעה לאופטימיזציה מרבית שבה ב־60%–70% מהזמן יש נוסע במונית, לעומת ה־30% שהיו נהוגים בענף. ברוסיה הוזלנו מאוד את הנסיעה במונית, בלי לפגוע בהכנסה של הנהג".
למה בכלל שוק המוניות בישראל מעניין אותך? יש פה 9 מיליון אנשים, לעומת 140 מיליון ברוסיה. במטרופולין תל אביב, שהוא היעד הבולט לשירותי מוניות, יש 3.8 מיליון איש, לעומת 12.4 מיליון במוסקבה.
"המוניות פה זה לא בשביל השוק, אלא משום שכאן נמצא את המומחים שיעזרו לפתח את המכוניות. היום יש לנו 750 אלף נהגים בעולם, אבל זה עדיין לא מספיק. זו עבודה רוטינית ומשעממת, ולכן חשוב מאוד לעשות לה אוטומציה. מכונית אוטונומית מלאה יכולה להחליף את הנהגים". ושוב הוא מוסיף: "ישראל צריכה להיות בחזית הפיתוח. כאן צריכות לפעול יותר מכוניות אוטונומיות מאשר בכל מדינה אחרת".
בדרך לשם, הוא אומר, יש עוד לא מעט מחסומים, בעיקר ברגולציה: "בארצות הברית, סין ורוסיה החקיקה מטילה את האחריות לתאונות של מכוניות אוטונומיות על החברה המפעילה, ולא על משרד התחבורה. אני מאחל לישראל לקבל חוק דומה".
זו לא הפעילות היחידה שיאנדקס משיקה פה כדי לבסס את עצמה כשם מוכר ומגניב, ולא כחברה המפחידה שמחוברת לקרמלין. וולוז' מדווח שהחברה שוקלת להכניס לישראל גם את יאנדקס דרייב, שירות רכב שיתופי במתכונת שמזכירה את זו של אוטו־תל בתל אביב. השירות כולל כיום יותר מ־10,000 מכוניות שיתופיות, מה שהופך אותו לצי השני בגודלו באירופה, אחרי המיזם המשותף של ב.מ.וו ודיימלר. "זה פחות כמו אוטו־תל ויותר כמו הקורקינטים השיתופיים דוגמת בירד וליים: המכוניות שלנו יכולות לחנות בכל מקום חניה כחול־לבן, ולא רק במקומות הייעודיים", מפרט וולוז'. ואם הבקיאות בשוק הישראלי לא מפתיעה כשלעצמה, את המילים "כחול־לבן" הוא משמיע בעברית צחה.
וולוז' וסגלוביץ' עם מייסדי גוגל ברין ופייג'. "את מנוע החיפוש שלנו השקנו לפניהם" צילום: YANDEX/יאנדקס
אולי השימוש בעברית אינו מפתיע כל כך. אחרי הכל לוולוז' יש בישראל משפחה קרובה, ואף שהוא מסרב לומר אם הוא אוחז באזרחות ישראלית, לא מן הנמנע כי זה אכן המצב, בהתחשב בתדירות הגבוהה של ביקוריו כאן. בעבר אישר שהוא מחזיק באזרחות של מלטה, שמקלה עליו את התנועה ברחבי העולם (אזרחי רוסיה נדרשים לקבל אשרות כניסה למדינות רבות).
אף שהנטייה לתייג אותו כאוליגרך כמעט אוטומטית, וולוז' שונה מאוד מהמתעשרים הרוסים המוכרים, גם במראה וגם במהותו. הוא שייך למיליה קצת שונה של גיקים של מתמטיקה ומחשבים שלא התפתו להיכנס לעסקי הנפט והגז עם התפרקות ברית המועצות. והוא דווקא היה קרוב מאוד לצלחת הדשנה הזו: אחרי שסיים בהצטיינות יתרה את הלימודים בבית הספר למחונני מתמטיקה פנה לאוניברסיטה ללימודי נפט וגז במוסקבה, שממנה יצאו לא מעט אוליגרכים.
במוסד הזה הוא השלים תואר אקדמי במתמטיקה שימושית ואף התחיל לימודי דוקטורט, אך אז בדיוק החלה המהפכה הכלכלית הגדולה של רוסיה, וכמעט נכפה עליו להקים חברה עסקית במסגרת הלימודים. כך הקים ב־1989 חברה ששמה CompTech, וב־1990 חברת תוכנה ששמה ארקדיה, שבין היתר עסקה בחיפוש בטקסטים. זמן קצר לאחר מכן כבר חבר לסגלוביץ', חברו ללימודים מקזחסטן, ויחד הם בנו את יאנדקס, שמקור שמה הוא בכלל באנגלית: Yet Another Index, "עוד אינדקס אחד". בתחילה עסקה החברה בדיגיטציה של טקסטים ברוסית: הפרויקט הראשון הגדול היה להכניס למחשב את התורה; השני, שכבר נעשה עם אחת האוניברסיטאות המוכרות ברוסיה, היה דיגיטציה של כל הקלאסיקות בספרות הרוסית. פרויקט זה שימש בעיקר את האקדמיה כדי לזהות דפוסים מעניינים בספרים, כמו למשל תדירות שימוש במילה מסוימת על ידי דוסטויבסקי. "התחלנו כשעוד בכלל לא היה אינטרנט", נזכר וולוז', "אבל ב־1996 עלינו לאוויר עם העמוד הגדול והכבד ביותר שהיה אז באינטרנט הרוסי: 4 גיגה־בייט, עם אינדקס של כל הכתבים הקלאסיים".
מאז זרמו הרבה בייטים באינטרנט, אבל לא מזמן ובאופן משעשע למדי, מצאו ביאנדקס עוד שימוש לאינדקס של כל הספרים הקלאסיים. כמי שהיא "הכל" באינטרנט של רוסיה, יש לה גם את אליס, סייעת קולית שהיא שילוב של אלקסה של אמזון וסירי של אפל — אם כי עצם ההשוואה מקוממת את וולוז'. "אליס היא יותר מאלקסה ויותר מסירי", הוא מצהיר. "אף אחת מהן לא יכולה לנהל דיאלוג חופשי, אבל עם אליס אפשר לשוחח על הא ועל דא, גם אם אתה פשוט מרגיש בודד. היא תדבר איתך, ואנחנו יודעים שלא מעט משתמשים פשוט מקשקשים איתה. מובן שמרגישים שמדברים עם רובוט, אבל היא כן מתבדחת, אומרת בוקר טוב כשמתעוררים, מקריאה סיפורים לילדים לפני השינה".
כדי לפתח את היכולת הזו חזרה יאנדקס למשימתה המקורית: אינדוקס של ספרים. "מכיוון שמדובר בסייעת ראשונה לשיחות, ולא רק למענה לשאלות, היה צריך ללמד אותה איך עושים זאת. זה נראה כמשימה פשוטה: כדי ללמד את השפה הכנסנו לתוכה את כל הספרים הקלאסיים ברוסית. אלא שהתוצאה הפתיעה גם אותנו: אליס התגלתה כיצור דיכאוני שלא היה כיף לשוחח איתו; כל דיאלוג הסתיים בנימה מדכאת", צוחק וולוז', ומודה שגם מיטב המפתחים שלו לא העריכו עד כמה שונה "הסוף הרוסי" בספרים מזה שבספרות המערבית.
"הבנו שצריך להשתמש בטקסטים עדכניים יותר, אז הכנסנו לתוכה טקסטים מרשתות חברתיות. כאן התוצאה היתה בדיוק בקצה השני: אליס נולדה מחדש, אבל הפעם כמעין צעירה שהרבתה לקלל ולספר בדיחות גסות. נאלצנו ממש לחנך אותה כמו שמלמדים ומחנכים ילד. התהליך כמובן מזורז, אבל דומה במהותו". אליס, אומר וולוז’, הושקה ברוסיה לפני שנתיים וכיום יש מאות אלפים מכשירים שמוצבים בבתים ברוסיה. כמוהם, גם יאנדקס ממתינה לסוף שמח.
* * * * *
כדי להתמודד עם הביקוש העצום לעובדי הייטק ישראלים השיקה יאנדקס בארץ מיזם לימודים ששמו Ydata, בשיתוף אוניברסיטת תל אביב. מדובר בתוכנית לימודים של שנה, שנבנתה על ידי יאנדקס וסובסדה על ידה חלקית (שכר הלימוד היה 8,000 שקל), ויועדה לבעלי תואר ראשון בתחומי המחשבים שביקשו להתמחות בלמידת מכונה ובינה מלאכותית. 43 תלמידי המחזור הראשון נחשפו למרצים משורת אוניברסיטאות לצד מומחים של יאנדקס, וביצעו פרויקטים יישומיים עבור חברות אמיתיות, מפייבר ואבוג'ן ועד וויקס. השאיפה היא לקלוט את רובם ביאנדקס כאנשי פיתוח.
"Ydata דומה לתוכנית שאנחנו מפעילים ברוסיה ובאמצעותה בנינו את האקו־סיסטם שלנו", מסביר וולוז'. "שם יש לנו בכל שנה 120 בוגרים בשלוש אוניברסיטאות. חצי מהם נשארים ביאנדקס, אבל רבים עוזבים לצערנו לחו"ל, בדרך כלל לחברות כמו פייסבוק, גוגל ואמזון. בישראל הסטודנטים מבוגרים יותר, ולכן בנינו את התוכנית כשנתית, ולא דו־שנתית כמו ברוסיה. התוכנית הישראלית אינטנסיבית יותר ויש בה דגש יישומי חזק". ברוסיה, אגב, התוכנית מוכרת כתואר שני; וולוז' אומר שישמח אם כך יקרה גם כאן.
לאור הביקוש הגבוה (אשתקד התמודדו כ־400 פונים על כ־50 מקומות) מחיר התוכנית יעלה ל־12 אלף שקל בשנה הבאה, ובמקביל לתל אביב היא תיערך גם באוניברסיטת בן גוריון, שם וולוז' בונה בעיקר על עיר הבה"דים וקריית הסייבר. "קיבלנו גם פנייה מהאוניברסיטה העברית שרוצה תוכנית דומה", הוא מדווח.
למה להקים בית ספר? קל יותר לגנוב עובדים מהמתחרים.
"אנחנו רוצים לבנות קהילה ולהכשיר מקצוענים לתחומים החדשניים ביותר", הוא עונה בתקיפות לא אופיינית. "היום אין תוכנית לימודים באוניברסיטאות בעולם, כולל לא בישראל, לתחומי למידת מכונה. חווינו את זה ברוסיה, כשצמחנו מהר ובשלב מסוים גייסנו את כל המכרים שלנו וגם את החברים שלהם. במעבר מ־500 עובדים לאלף לא היתה ברירה אחרת".
הכתבות והמדורים של מוסף כלכליסט
ברוסיה, יאנדקס מפעילה היום גם תוכנית לימודים לתואר ראשון, ובימים אלה שוקדת גם על חיבור ספר ללימוד מתמטיקה. "מדובר בספר לימוד אינטראקטיבי, ומכיוון שמתמטיקה היא שפה אוניברסלית, שצריך להתאים בה רק את הדוגמאות מתפוחים לקיווי, ייתכן שנשיק אותו גם בישראל בהמשך", אומר וולוז'.
