החשודים בתיק 4000 רוצים שימוע בפני היועמ"ש - ולא בפני ליאת בן ארי

זאב רובינשטיין, סגן יו"ר הבונדס ואחד מהחשודים בתיק 4000, ביקש לקיים את השימוע שלו בפני היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, ולא כפי שנקבע מול עו"ד ליאת בן ארי, פרקליטת מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה). לטענת באי כוחו, שימוע מפוצל אינו הוגן ועלול ליצור א-סימטריה.

היועמ"ש אביחי מנדלבליט קבע לאחרונה כי את השימוע לראש הממשלה בנימין נתניהו יערוך בעצמו, בעוד שיתר החשודים בתיק 4000, איריס ושאול אלוביץ, וזאב רובינשטיין, יופיעו בפני פרקליטת מיסוי וכלכלה, בן ארי. בסוף השימוע שייערך אצל בן ארי יוחלט עם היועמ"ש האם לקבל הטיעונים או לדחותם.

מימין: ראש הממשלה בנימין נתניהו ואיש העסקים שאול אלוביץ' צילום: דנה קופל, אלכס קולומויסקי

את רובינשטיין מייצגים עוה"ד מיכה פטמן ופנינת ינאי. את אלוביץ עוה"ד זק חן ומיכל עוזר רוזן. באי כוחו של אלוביץ' לא הגישו עד כה בקשה לערוך השימוע אצל היועמ"ש ולא אצל ליאת בן ארי, ועל פי הערכה הם שוקלים זאת.

פרשת "4000" עוסקת בעיקרה במערכת היחסים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין איש העסקים, שאול אלוביץ'. הפרקליטות טענה במסגרת הזימון לשימוע כי בתקופה שבין דצמבר 2012 עד ינואר 2017 התקיימה בין השניים מערכת יחסים הדדית של "תן וקח". לטענתה: "מערכת יחסים זו כללה מתן טובות הנאה על ידי אלוביץ' לנתניהו בדרך של היענות חריגה לדרישות סיקור של נתניהו ובני משפחתו בקשר לפרסומים באתר וואלה, שהיתה בשליטת אלוביץ' שהביא להטיית הסיקור באתר, ומנגד, הפעלת סמכויות שלטוניות על ידי נתניהו באופן שהיטיב עם קבוצת בזק ועם עסקיו של אלוביץ'".

לטענת הפרקליטות הטיית הסיקור באתר וואלה היתה בגדר טובת הנאה משמעותית ביותר עבור נתניהו, נוכח החשיבות שראה בשיפור הסיקור התקשורתי ביחס אליו ונוכח החשיפה הנרחבת של הפרסומים באתר "וואלה", שאפשרה לנתניהו להפיץ את מסריו.

זאת, במיוחד על רקע העובדה שבמהלך התקופה הרלוונטית התרחשו שתי מערכות בחירות, ועל רקע העובדה שאתר "וואלה" היה, במועדים הרלבנטיים, אחד משני אתרי החדשות המובילים בישראל. מנגד, הפעולות הרגולטוריות המיטיבות של נתניהו, היו בעלות משמעות כלכלית ניכרת ביותר עבור אלוביץ' וקבוצת בזק.