האחריות על ייקור עמלות כרטיסי האשראי נופלת על חוק תחרות

זה לא סוד שמתנגדי החוק להגברת התחרות במערכת הבנקאית שנולד מוועדת שטרום, התריעו שהוא יוביל לעליית מחירים לציבור. אלא שהמוקד היה בעיקר הריבית על אשראי צרכני ופחות העמלות השוטפות על מחזיקי כרטיסי האשראי. והנה, ישראכרט, בסמוך להנפקתה, ממהרת לייקר עמלות שרלוונטיות מאוד לציבור הרחב, המגביר מדי שנה את הרכישות שלו באתרי אינטרנט בחו"ל ואת הנסיעות לחופשות שבהן הוא משתמש בכרטיסי האשראי שלו.

ההחלטה של ישראכרט לייקר תעריפים היא תוצאה כמעט ישירה של החוק, שהוא למעשה זה שיוצר את האיומים העתידיים על ההכנסות של החברה. כך למשל הוא הביא להתייקרות העמלות שישראכרט ומתחרותיה צריכות לשלם לחברת שב"א שהופרדה מהן. בהעלאת העמלות בספטמבר עשויה ישראכרט לפצות את עצמה על ההתייקרות הזו.

מייקרים את התעריפים

במקביל, חוק התחרות הוא זה שאילץ את הבנקים למכור את חברות כרטיסי האשראי שלהן כדי שאלו יתחרו בבנקים. אלא שהחוק לא מנע מהבנקים להמשיך להנפיק כרטיסי אשראי (דרך חברות האשראי שעימן הם חולקים בעמלות), או לפתח אפליקציות תשלום שיתחרו בכרטיסי האשראי. כך יוצא שהבנקים הגדולים החלו באחרונה לחבור לבתי עסק ולהציע להם לכבד תשלומים באפליקציות – ביט של פועלים ופפר פיי של לאומי. כתוצאה מכך, ההכנסות של חברות כרטיסי האשראי מעמלות סליקה צפויות להיפגע.

בשורה התחתונה החוק שאמור היה להפוך את חברות כרטיסי האשראי לשחקניות שיתחרו בבנקים ויציעו ריביות תחרותיות ללווים לא משיג את מטרתו. הלווים החזקים ממשיכים לקבל ריביות נוחות מהבנקים ואילו החלשים מקבלים הלוואות מחברות כרטיסי האשראי בריביות גבוהות יותר. ועל הדרך, כלל הציבור סופג התייקרות של עמלות על הכרטיס.