השופטת רבקה מקייס הזמינה את רומי קנבל והחברים למפגש סודי

סגנית נשיא בית המשפט לענייני משפחה במחוז מרכז, השופטת רבקה מקייס, ויו"ר מחוז מרכז החדשה בלשכת עורכי הדין, עו"ד רומי קנבל, ערכו מפגש סגור שאליו זומנו כמה שופטות נוספות וקומץ עורכי דין מתחום דיני המשפחה, מרביתם כאלה שהיו פעילים במערכת הבחירות בלשכה ואף תמכו בקנבל.

במפגש הסגור הציגה השופטת מקייס "מודל" שיפוטי שפיתחו היא ושופטים נוספים בבית המשפט לענייני משפחה במחוז, למקרים של ניכור הורי - פגיעה בקשר בין הורים ולילדים. המודל, שספק אם גיבושו מצוי בסמכותם של שופטים, ולמרות זאת אינו מצריך חקיקה מסודרת או הסדרה של הנהלת בתי המשפט — כולל שאלון חודרני בן 45 שאלות עליהן יידרש להשיב מי שיפנה בתביעות שקשורות לניכור הורי.

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי כמעט כל עורכי הדין שהגיעו לפגישה קשורים בדרך זו או אחרת לקנבל, ותמכו בה במערכת הבחירות ללשכה. מנגד, עורכי דין בכירים בתחום שאינם מזוהים עם קנבל – לא הוזמנו למפגש ולא ידעו על קיומו. העובדה הזו משרטטת מראית עין לכאורה של תגמול על נאמנותם לקנבל ולסיוע שלהם, כשמנגד מדובר בשופטות שהם מופיעים בפניהן בשם לקוחותיהם הפרטיים.

דבר קיומה של הפגישה נחשף לאחר שעו"ד משה תורג'מן, שנבחר לוועד מחוז מרכז מטעם סיעת החרדים והדתיים "אמונה במשפט", העלה בשבוע שעבר פוסט לפייסבוק ובו צילום משותף לו ולקנבל ולצדם צילום של אחד ממסמכי המודל. "מודל חדש במחוז מרכז, בראשות סגנית הנשיאה רבקה מקייס, יחד עם יו"ר מחוז מרכז בלשכה ייתן סעד מהיר בתוך 14 יום לנושא הניכור ההורי", כתב תורג'מן בפייסבוק. תורג’מן תמך בקנבל ובמחנה אבי חימי בקמפיין הבחירות ולאחר שנבחרו חגג עם סיעתו וסיעתם של חימי וקנבל באירוע תחת הכותרת “החיבור ניצח”.

למפגש שהתקיים ביום שלישי שעבר הגיעו גם עו"ד שמעון חסקי, שהיה שותף פעיל במטה הבחירות של קנבל (שהוגדר “הנשמה מאחורי הקמפיין”); עו"ד עדי כרמלי, חבר סיעתה של קנבל, ומי שייצג אותה בבית המשפט העליון בערעור נגד סניף נתניה של משרדה; עו"ד שני ליבמן, שתמכה בקנבל וסייעה בגיוס כספים עבורה; עו"ד ליטל יעקובוביץ דראי, עו"ד אודליה חן (שתיהן מזוהות עם מחנה אבי חימי בבחירות ללשכה) ועו"ד מאיר בר מוחה, שככל הידוע תמך בציון אמיר. "כלכליסט" לא הצליח לקבל תשובה ברורה לגבי זהותם של משתתפים נוספים.

בניכור הורי הכוונה למצבים שבהם ילדים להורים גרושים מסרבים לפגוש את אחד ההורים בגלל הסתה ומניפולציות של ההורה שעמו הם מתגוררים. כיום הורה שנמצא בנתק מילדיו ומבקש סיוע מביהמ”ש עובר מסלול ארוך, שבו מוגשת בקשה ליישוב סכסוך ומתנהל הליך גישור שנמשך 60 יום, ורק אם ההליך נכשל, הבקשה עוברת לשופט. בביהמ”ש לענייני משפחה במחוז תל אביב החליטו לפני שנה לזרז את ההליך על ידי מינוי "שופט מוקד", שיקבל לטיפולו את כלל ההליכים שעניינם ניכור הורי.

בביהמ”ש לענייני משפחה במחוז מרכז גיבשו השופטות מודל אחר, שנטען לגביו כי הוא "תואם את השקפת עולמם של שופטי בית המשפט במחוז". המודל הזה לפי מה שנמסר מלשכת עורכי הדין "הוצג בפני עורכי דין העוסקים בדיני משפחה על ידי סגנית הנשיאה השופטת מקייס, השופטת חגית מטלין והשופטת איילת גולן תבורי”.

לפי הלשכה, מטרת המפגשים היתה להציג את החשיבה מאחורי המודל, לבשר על התחלת קידומו ולקבל משוב. כדי להגדיל את חשיפת הנוהל לכלל עורכי הדין והציבור סוכם כי העוזרת המשפטית תעביר אותו למנגנון מחוז מרכז וזה יפיצו לעורכי הדין.

המודל מבוסס על מסמך הסבר שלא ברור מי ניסח אותו: השופטים או לשכת עורכי הדין. במסמך נכתב כי לאחרונה התעורר שיח ציבורי סביב הדרך הנכונה להתמודד עם תופעת הפגיעה בקשר בין הורה לילד במסגרת הליכי גירושים, ו"בשיחה עם כלל שופטי המשפחה במחוז" הוחלט שהמודל של מחוז תל אביב אינו מתאים למחוז מרכז. לא צוין מדוע המודל של תל אביב לא מתאים, אך נכתב כי “לפיכך לא נותר אלא לבנות מודל אחר התואם את השקפתם של שופטי המשפחה במחוז מרכז”. המסמך אינו מפרט מהי השקפת עולמם של שופטי המחוז, ואם בכלל ראוי ותקין ששופטים מקדמים נוהל מבוסס השקפת עולם מחוזית.

עו"ד רומי קנבל. הכניסה למפגש את עורכי הדין שתמכו בה לראשות המחוז צילום: ראובן קפוצ׳ינסקי

לפי המודל, תביעה שעוסקת בפגיעה בקשר בין הורה לילד תופנה למסלול המיוחד בתנאי שההורה שפתח את ההליך ימלא שאלון מאומת בפני עו”ד, ויפקיד 10,000 שקל ערבות צד ג' להבטחת הוצאות. לאחר מכן יועבר החומר לשופט שיחליט אם לקבוע דיון בתוך 14 יום, וההורה השני יתבקש להשיב גם הוא על השאלון.

השאלון עצמו מרחיק לכת, וחלקו גם עשוי להיחשב שנוי במחלוקת. ההורה מתבקש למלא שורה ארוכה של פרטים, ולמשל להשיב לשאלה “האם יש לילדים בית עיקרי" ואם כן לציין מהו. זו שאלה נפיצה מאחר שהגישה כיום היא למנוע פגיעה במעמד של אחד ההורים, ולהכיר בחשיבות ובאחריות המשותפת של שני ההורים.

בהמשך יש שאלות בדבר הקשר של ההורה עם משפחתו המורחבת, ועליו להצהיר אם הוא נמצא בנתק עם מישהו ממנה. על שאלה כזו אפשר למשל לתהות מה הרלבנטיות לבירור המחלוקת, והאם נכון לתמצת סיפור

משפחתי אישי מורכב לשורה קצרה ולא מפורטת בשאלון. עוד דורש השאלון להשיב אם מישהו מבני המשפחה מצוי בטיפול רגשי או נפשי, ולצרף העתק מכל המסרונים והדוא"ל עם ההורה השני — מהלך שכמובן עלול להזיק לקשר בין ההורים, ולא להשכין שלום ביניהם.

"תאר מקרה בו לאחרונה לא התקיימה תקשורת הורית למרות שמצופה מהורים לתקשר בנושאים שכאלה", נכתב בשאלון, ולרשות ההורה יש שתי שורות לכתוב תשובות. השאלון גם דורש לדעת אם הוגשו הליכים בגין אלימות במשפחה, תלונות במשטרה וכדומה. לדברי משתתפים במפגש, השופטת מקייס הסבירה כי על אף החודרנות של חלק מהשאלות, השופטים מיומנים ומדובר במידע נחוץ עבורם שיוכל לסייע בחיזוק קשרים בין ילדים להוריהם.

הלשכה מסרבת להגיב

לשכת עורכי הדין לא השיבה לשאלה אם ישנו נוהל למניעת ניגוד עניינים שקשור בראש הלשכה ובראשי המחוזות. מלבד זאת, ראשי הלשכה והמחוזות נתפסים על ידי השופטים כבעלי עוצמה, שכן הלשכה שולחת שני נציגים לוועדה למינוי שופטים.

מהלשכה נמסר כי היא מקדמת “נושאים בעלי חשיבות מקצועית וחברתית. כל ההחלטות מתקבלות על פי מנהל תקין”.

דוברת בתי המשפט מסרה כי “במסגרת יוזמה מקומית של בית המשפט במחוז מרכז גובש לאחרונה מודל שמטרתו להתמודד עם התופעה של פגישה בקשר בין הורה לילד ולתת עדיפות לאיתור מוקדם של מקרים בהם היא קיימת. במסגרת החלת המודל בית המשפט מקיים שיח עם גורמים רלוונטיים כגון לשכת עורכי הדין”.

בעייתי למראית עין: קנבל מזמינה להרצאה שופטת בתיק פעיל

דוגמה לבעייתיות המסתמנת בערבוב הזה שבין פעילות ציבורית לפעילות פרטית סיפקה עורכת דין מהדרום שעוסקת בדיני משפחה. ימים ספורים לפני הבחירות בלשכת עורכי הדין היא העלתה פוסט בפייסבוק שלפיו היא מייצגת גבר חולה סרטן, וכנגדה עומדת עורכת דין ש"חודש לפני ישיבת ההוכחות הזמינה את השופטת לתת הרצאה בלשכת עורכי הדין". מבדיקת "כלכליסט" עולה כי עורכת הדין היא רומי קנבל והשופטת היא פאני גילת כהן מבית המשפט לענייני משפחה בקריית גת. קנבל הזמינה את השופטת לערב עיון שהיא ערכה בנושא סכסוכי ירושה.

"היכן הנראות? כיצד שופטת מסכימה לתת הרצאה בתיק פעיל רגיש ומורכב! כשחודש אחרי ההרצאה ישיבת ההוכחות", תקפה עורכת הדין את השופטת. "ברור לגמרי שגם השופטת רוצה קידום למחוזי ולטעון: נתתי הרצאות בלשכת עורכי הדין ת”א, בבחינת שמור לי ואשמור לך, אבל מה לדעתכם קורה למחשבות של הלקוח שלי חולה הסרטן? האם הוא ימשיך לתת אמון במערכת המשפט? ובמראית פני הצדק?". זמן קצר לאחר מכן עו"ד שכיר ממשרדה של קנבל תקף את כותבת הפוסט וטען: "את צועדת במדרון ומכשילה חברים בהסתה ממש נגד המערכת".

דוברת בתי המשפט מסרה כי “ההזמנה להרצאה נעשתה לפי הכללים. עו"ד קנבל אכן מייצגת במסגרת תיק התלוי ועומד בפני השופטת, אך אין כל קשר בין עובדה זו לבין ההרצאה".

מקנבל נמסר כי “ההשתלמות תואמה לפי הנוהל ולא התקיים קשר ישיר בין השופטת למנחות המפגש. התופעה המטרידה היא דווקא התנהלות עורכת הדין שפרסמה את הפוסט וחשפה במסגרתו נתונים על תיק משפחה המתנהל בדלתיים סגורות”.

עו"ד ליטל יעקובוביץ דראי מסרה בתגובה: "לא ידוע לי כיצד הוזמנו עורכי דין למפגש שהתקיים בנושא מודל ההתערבות בעניין הבטחת קשר הורה ילד. ידוע לי רק שקיבלתי הזמנה במייל ומבחינתי על בסיס מקצועי בלבד בשל עיסוקי בתחום זה וניסיוני המקצועי בעבר בתיקי ניכור הורי. אני מאמינה ומקווה שגם יתר המוזמנים הוזמנו על רקע מקצועי גרידא".