נוסעים לשנגחאי? כדאי שתביאו מברשת שיניים מהבית
העיר הגדולה בסין אימצה השבוע תקנות מחמירות במסגרתן הוכרזה מלחמה על שקיות הפלסטיק, בתי המלון יפסיקו לחלק מוצרי אמבטיה חד-פעמיים והתושבים ייענשו על אי-הפרדת אשפה
כל מלונאי מנוסה מבייג‘ינג ועד תל אביב יודע שיש דברים שהתייר הסיני מצפה להם בחופשה; דייסת אורז וירקות מאודים בארוחת בוקר, קומקום ותה בחדר וגם ערכת כלי רחצה עם מברשת שיניים, מברשת לצחצוח נעליים ומסרק, שנחשבים לחובה. אלא שהחל מיום שני האחרון בתי המלון בשנגחאי, העיר הגדולה בסין עם 23 מיליון תושבים, הפסיקו לספק את כלי הרחצה החד-פעמיים לחדרים. אורחים שיתעקשו יוכלו עדיין לקבל את הערכה, אבל כחלק מהתקנות הסביבתיות החדשות בעיר המוצרים לא יסופקו עוד באופן אוטומטי לכל חדר כמו בעבר.
”המחמירות ביותר בהיסטוריה“, כך כינו גולשי האינטרנט הסינים את התקנות הסביבתיות החדשות של שנגחאי. בנוסף להגבלה על מוצרי רחצה בבתי המלון, התקנות אוסרות על חברות משלוחי המזון לספק אוטומטית צ‘ופסטיקס וסכו“ם חד-פעמי ללקוחות, אלא אם אלו ביקשו זאת במפורש. התקנות גם קובעות קנסות ועונשים לאזרחים, כולל מבקרים זרים, שלא יפרידו אשפה על פי המתווה החדש.
ממלכת הפלסטיק והניילון חוזרת בתשובה
לפעמים קשה שלא לדפוק את הראש בקיר בתסכול כשרואים את השימוש המופרז במוצרי פלסטיק וניילון בסין והמקום הבולט ביותר בו ניתן לחזות בתופעה הוא חנות הירקות והפירות השכונתית. ירקות ופירות מגיעים אמנם מהטבע אך בסין הם נעטפים בכמויות אדירות של ניילון נצמד ונארזים בקופסאות פלסטיק, לפעמים אפילו כל תפוח ואגס בנפרד. כלל אצבע הוא שככל שחנות הפירות יוקרתית יותר, השימוש בפלסטיק ובניילון, שמסמלים ניקיון והיגיינה, יהיה רב יותר.
מברשת שיניים. תביאו מהבית צילום: VCG Photo
אם תצטרפו לספורט הסיני הלאומי של קניות באינטרנט ותזמינו מוצר כלשהו ברשת, אפילו רק בקבוק שמפו, גם הוא יגיע עטוף בשכבות של קרטון וניילון כמו מתנת יום הולדת. סין אימצה לפני עשור את החוק לתשלום עבור שקיות ניילון, אבל מחירן כל כך נמוך, כ-10-20 אגורות לשקית, עד שאף אחד לא חושב פעמיים לפני שהוא לוקח אחת או שתיים מהסופר. לפי נתוני הבנק העולמי, ב-2012 ייצרו הערים הסיניות 520 אלף טון של פסולת מידי יום, הכמות השנייה בעולם אחרי ארה“ב. אולם התחזית היא כי ב-2025 כבר תייצר סין פי שניים יותר פסולת מארה“ב.
גם בנוגע למיחזור המצב ברוב סין לא מזהיר. אף שבערים כמו בייג‘ינג יש שפע פחי זבל המחולקים לפסולת למיחזור ולא מיחזור, אף אחד לא באמת יודע מה זורקים איפה. בסקר שנערך בשנה שעברה בקרב 3,600 משפחות סיניות בערים הגדולות, כמעט 75% לא ידעו איך להפריד נכון אשפה. המיחזור בסין נעשה בפועל על ידי אוספי אשפה פיראטים, נשים וגברים שמגיעים לעת ערב לשלות מהפח בקבוקים ואריזות מפלסטיק שניתן להרוויח כסף משליחתם למיחזור.
אולם דברים משתנים במהירות בסין ובשנים האחרונות אימצה הממשלה הסינית מודעות גבוהה לנושאים סביבתיים מתוך הבנה שהמצב הקטסטרופאלי פשוט לא יכול להימשך. התקנות החדשות שאומצו בשנגחאי מציבות את העיר בשורה הראשונה מבחינת חוקים סביבתיים לצד קליפורניה, טיוואן ויפן. החל מ-1 ביולי מחויבים אזרחים פרטיים וחברות בשנגחאי להפריד את האשפה לארבעה סוגים: פסולת רטובה-אורגנית, פסולת יבשה, פסולת למיחזור ופסולת מסוכנת (תרופות, נורות,סוללות ועוד). אזרחים פרטיים שיתפסו משליכים אשפה בצורה לא תקינה צפויים לקנס של עד 200 יואן (105 שקל), כאשר במקרה של חברות הקנס יכול לטפס עד ל-500 אלף יואן (260 אלף שקל). הרשויות העירוניות בשנגחאי מאיימות במקרים קיצוניים אפילו להפסיק לאסוף אשפה מקהילות סוררות ולשלול את הרישיון לעסקים לא מפרידים.
בעבר כבר כשל פיילוט שנועד לעודד את המיחזור בשנגחאי והפעם הרשויות העירוניות לא לוקחות סיכון עם בליץ של תעמולה ויחסי ציבור לתוכנית, כולל סרטונים מצוירים, מודעות ושירים שנועדו להעלות את המודעות לנושא. כדי להבטיח שכולם ממחזרים כראוי, הוחלט על הוצאת פחי הזבל מהבניינים עצמם. במקום צריכים התושבים כעת לגשת למרכזים שכונתיים להפרדת אשפה. המרכזים פתוחים רק למספר שעות בודדות בכל יום, בדרך כלל ב-7-10 בבוקר ו-17-20 בערב, מה שגרר תלונות מצד תושבים עסוקים על כך שפשוט אין להם זמן לזרוק את הזבל. ”כנראה שאני אקח אותו יחד איתי למשרד“, כתב אחד המגיבים ברשת בציניות.
ההתמכרות לפלסטיק. אפילו בירה הם קונים בשקיות צילום: רויטרס
תלונה נוספת נגעה לפגיעה בפרטיות בתהליך. בשכונות השונות בעיר מונו מתנדבים מהקהילה כאחראים על קידום יישום החוק, לרוב פנסיונרים מלאי מוטיבציה וזמן פנוי שמתעקשים לבדוק ידנית את האשפה שהשכנים זורקים כדי לוודא שאין טעויות בהפרדה. בשכונות היי-טקיסטיות יותר מחויבים התושבים לזרוק אשפה רק בשקיות שעליהן מוטבע קוד QR אישי לכל דירה, כך שניתן יהיה לוודא שאף אחד לא מעגל פינות בהפרדה.
כוכבת רשת חדשה נולדת
תושבי שנגחאי גם הופתעו לגלות כי בניגוד למה שניתן לצפות, החלוקה לקטגוריות אשפה אינה אינטואיטיבית תמיד. כך למשל גילו התושבים בשנגחאי כי בעוד עצמות של עוף מוגדרות כפסולת רטובה, עצמות חזיר הן פסולת יבשה. גם קליפות קשות של פירות כמו דוריאן ואננס נכנסות במפתיע דווקא לקטגוריה היבשה. שאלות ותהיות הנוגעות לאיזו אשפה שייכת לאיזו קטגוריה הפכו בשבועות האחרונים לנושא הכי חם באינטרנט הסיני. האם פולי קפה הם אשפה רטובה או יבשה ומה לגבי פסולת של חתולים, מסכה קוסמטית לפנים, שיריון של סרטן הנהרות או לק לציפורניים. את האשפה הרטובה אמורים התושבים לרוקן ישירות לפח ללא שקיות, בעוד אשפה רטובה, כמו למשל כוסות חד-פעמיים, יש לשטוף קודם ורק אחר כך לזרוק.
חברות הטכנולוגיה הסיניות כמו עליבאבא וטנסנט התנדבו לסייע לפתור חלק מהבלבול באמצעות אפליקציות בהן אפשר לבדוק מה שייך לאיזו פסולת. בכלי של עליבאבא אפילו לא צריך להקליד את שם החפץ השנוי במחלוקת אלא פשוט לצלם אותו במצלמת הסמארטפון ולתת לאפליקציה להחליט. הגולשת ווי זה ג‘יה כבשה את הרשת בעזרת סדרת תמונות שפירקה את השאריות מארוחת דגים ופירות ים לקטגוריות האשפה שונות. לעומת זאת, גולש אחר הציע ספק ברצינות וספק בצחוק שיטה יצירתית משלו להבחין בין רטוב ליבש. ”אם חזיר היה אוכל את זה, מדובר בפסולת רטובה. אם הוא לא, זה יבש“.
תוכנית המיחזור הולידה אפילו כוכבת רשת חדשה ומפתיעה, סבתא משנגחאי שלקחה את עניין המיחזור קצת יותר מידי ברצינות. ”אני אוכלת ובמקביל כבר חושבת על איך אפריד את האשפה“, היא מספרת בסרטון שהפך ויראלי. בהמשך היא מפרטת איך פירקה את זנב החזיר לחתיכות כדי שיוכל לעמוד בקריטריון של אשפה רטובה. גם רוח היזמות העממית הסינית התעוררה במהירות וכבר החלו לצוץ שירותים שמבטיחים לאסוף את האשפה מבית הלקוח, למיין ולזרוק לפח הנכון בשעה המתאימה.
שנגחאי היא העיר הראשונה בסין שמאמצת חוקים סביבתיים מחמירים כאלו, אבל היוזמה אמורה להתרחב במהירות. לפי היעד שהציבה הממשלה המרכזית, עד 2020 אמורות להיות 46 ערים במדינה שיפעילו תוכנית להפרדת אשפה. בינתיים התוצאות המגיעות משנגחאי מעורבות כאשר בדיקה שביצע העיתון שנגחאי דיילי בתחנת רכבת תחתית בעיר, מצא כי התושבים ממשיכים לזרוק פריטים באופן אקראי לפחים השונים, כולל הפרת האיסור החריף על השלכת מפיות נייר לפח הפסולת הרטובה. דיווחים אחרים עסקו במשאיות זבל שערבבו בין סוגי האשפה השונים. אך הצלחת הניסוי של שנגחאי היא אינטרס עולמי, כי סין כידוע היא מדינת המספרים הגדולים מאוד. במדינה יש לדוגמה כ-13 מיליון חדרי מלון. אפילו אם רק 50% מהם נמצאים בשימוש בכל זמן נתון, עדיין מדובר בצריכה יומית של 6.5 מיליון ערכות רחצה חד-פעמיות. הרבה מאוד פלסטיק שאפשר לוותר עליו.
