מחזיק בחשבון בנק בחו"ל? מדינת ישראל בעקבותיך
מוגש מטעם DUN'S 100
ביום 12.12.2017 פרסמה רשות המסים נוהל גילוי מרצון, במטרה לעודד נישומים לתקן את דיווחיהם לרשות ולדווח נתוני אמת. לשם כך הודיעה הרשות כי תהיה מוכנה להתחייב שלא יינקטו הליכים פליליים נגד נישומים שיבצעו גילוי מרצון, כמפורט בהוראת הנוהל.
גילוי מרצון אינו דבר חדש. בשנים האחרונות אפשרה רשות המסים לנישומים לדווח על הכנסותיהם תוך מתן התחייבות להימנע מנקיטת הליכים פליליים נגד המדווחים. ואכן, בעשר השנים האחרונות התוודענו להוראות נוהל שונות שהסדירו מספר מסלולים אפשריים לגילוי מרצון.
במסלול האנונימי והמבוקש ביותר מבין מסלולי הנוהל, לא היה הנישום חייב לחשוף את זהותו בעת הגשת הבקשה, אלה רק לאחר אישורה על-ידי רשות המסים. דא עקא, ולמן 31.12.2018 פניה לגילוי מרצון במסלול האנונימי, אינה קיימת עוד.
כיום האפשרות היחידה של נישום לגילוי מרצון היא להצהיר על הכנסותיו שלא דווחו באופן גלוי ולשלם את המס הנגזר מהן, וכל זאת בתנאי שהגילוי יהיה כן ומלא ובתום לב, ושבמועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים או במשטרת ישראל בעניינו של הפונה בנוגע לרכושו ולנכסיו.
על נישומים שלהם הון לא מדווח בארץ ובחו"ל לקחת בחשבון שישראל עתידה לקבל בקרוב מידע פיננסי על תושביה מעשרות מדינות, בעקבות אישור תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), תשע"ט-2019 בינואר האחרון, באמצעותן הוטמעו בדין הפנימי ההתחייבויות הבינלאומיות לחילופי מידע אוטומטיים שממשלת ישראל נטלה יחד עם עשרות מדינות נוספות, במסגרת הסכם ה- CRS (Common Reporting Standard). על-פי ההסכם’ על המדינות החברות לרכז מידע על אודות תושבי מדינות זרות שלהם חשבונות פיננסים, מתוך מגמה להגביר את שיתופי הפעולה בין מדינות ההסכם על-מנת להעמיק את גביית המס. התקנות, נותנות תוקף חוקי להוראות הסכם CRS ומחייבות גופים פיננסיים לספק מידע לרשות המיסים בישראל על אודות אזרחי מדינות זרות תושבי ישראל, שתעביר את המידע לידי רשויות המס במדינות השונות שהן צד להסכם. האמור הינו בנוסף לחקיקת ה- FATCA (שחלה בקשר עם ארה"ב).
עו"ד קובי גולדמן צילום: יח"צ
לאחרונה הגיעו לידנו פניות שנתקבלו אצל לקוחות תושבי ישראל שבבעלותם חשבונות בנק בשוויץ או שהיו בבעלותם חשבונות כאמור, על אף שנסגרו. במסגרת פניות אלה הודיעו הבנקים ללקוחותיהם כי הם נדרשו על-ידי שלטונות המס בשוויץ למסור מידע על אודות חשבונות הבנק שבבעלותם או שהיו בבעלותם, לצורך העברת המידע לשלטונות המס בישראל.
באותן פניות הודגש שהבנק איננו יכול להתנגד לדרישה, וכי הלקוח רשאי לבחור באחת החלופות המוצעות באופן מידי: 1) למסור המידע לשלטונות הבנק בשוויץ כמפורט בטופס המצורף לפניה; 2) לשכור שירותיו של עורך-דין שוויצרי לצורך התנהלות מול שלטונות המס שבשוויץ, בהתאם לדין המקומי; 3) להמציא ראיות לפיהן אינו חייב בדיווח בישראל, כי כבר דיווח לשלטונות המס בישראל על חשבון הבנק או כי פנה בעניין חשבון הבנק לשלטונות המס בישראל על-פי נוהל גילוי מרצון; 4) לא לעשות מאום ולצפות כי עד המועד הקובע יעביר הבנק המידע המבוקש לשלטונות המס בשוויץ.
פניות אלה מהבנקים בשוויץ הן ביטוי ברור להחלת ההסכם ויש בהן משום עליית מדרגה במדיניות העברת מידע בין ישראל למדינות אחרות. הפניות מצטרפות לגילויי מידע אחרים דוגמת אותן "רשימות שחורות" של תושבי ישראל שבבעלותם חשבונות בנק במדינות זרות, שבעקבות פרסומן ננקטו נגד ישראליים הליכים פליליים בעקבות ביצוע עבירות מס חמורות שבצדן עונש מאסר לתקופה של שנים רבות, מחמת שלא דיווחו על הכנסותיהם בחו"ל.
לדעתנו קליטת הוראות ה- CRS לדין הפנימי וסיומו הקרב של נוהל גילוי מרצון (ביום 31.12.2019) הם קריאת השכמה אחרונה לנישומים שטרם דיווחו על כל הונם לרשות המסים. יש לך הכנסות לא מדווחות? אל תתמהמה – היוועץ עוד היום בבעל מקצוע כדי לבחון עמידתך בקריטריונים לגילוי מרצון, בטרם יימסר מידע מפליל אודותיך ממדינה זרה.
הכותבים ממשרד גולדמן ושות' ומתמחים בדיני המס בתחום האזרחי והפלילי ובייצוג בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון.
