מעגל הקסמים: היישובים העשירים ממשיכים להוביל בגביית הארנונה

מצבן של 255 הרשויות המקומיות בישראל עמד במרכז דו"ח הלמ"ס שהתפרסם בשבוע שעבר. נתוני הדו"ח מתייחסים לשנת 2017 ועוסקים במגוון נושאים רחב ובהם ריבוי טבעי, תוחלת חיים, הגירה, חינוך והשכלה, לצד הכנסות, תקבולים וגירעון תקציבי.

פרק מיוחד בדו"ח עוסק בתשלומי הארנונה, וממנו עולה כי הארנונה למגורים הסתכמה ב-2017 ב-1,255 שקל לנפש בממוצע – עלייה ריאלית של 5.2% ביחס לשנה שקדמה לה. עלייה נרשמה גם ביחס הגבייה מכלל החיובים למגורים - מ-73.4% ב-2016 ל-75% ב-2017. יחס גביית הארנונה למגורים ב-2017 מסך חיובי הארנונה לשנה זו (ללא חיובים משנים קודמות, פטורים והנחות), היה 70.3%. שיעור הארנונה שאינה למגורים היה ב-2017 55.7% מסך הארנונה הכללית – בדומה ל-2016, אז היה השיעור 56.4%.

נתון מעניין במיוחד מצביע על כך שהארנונה הכללית שנגבתה ב-2017 היוותה 64.5% מסך ההכנסות העצמיות של הרשויות המקומיות (כלומר, הכנסות שהרשויות גובות מפרטים וממוסדות וכוללות בין היתר אגרות ותשלומים, י"ס). מדובר בירידה מזערית לעומת 2016, אז היוותה הארנונה הכללית שנגבתה 65.8% מסך הכנסות הרשויות.

עיריית ירושלים. "הארנונה בעיר גבוהה הרבה פחות ממה שטוענים" צילום: אלכס קולומויסקי

"הארנונה היא המס העיקרי של העיריות, המועצות המקומיות והמועצות האזוריות, ולמעשה מהווה את התמריץ העיקרי לפיתוחן ולהעצמתן", אומר עו"ד אמיר שושני, בעל משרד עורכי דין ששימש בעבר יו"ר ועדת הערר לענייני ארנונה בעיריית ירושלים. "זה פשוט מאוד: בפיתוח של אזורים לטובת משרדים, תעשייה או מגורים טמון תשלום ארנונה נכבד, שבלעדיה ברור שההשקעה מצד הרשויות תפחת באופן ניכר".

על העיר שבה הוא פועל הוא מספר כי "ירושלים נחשבת העיר בעלת הארנונה הגבוהה ביותר, וזה נובע בעיקר מכך שהתשלום אינו מתחלק בין כלל התושבים. ועדיין, הארנונה בעיר גבוהה הרבה פחות ממה שטוענים. עם השנים, כשנחקקו החוקים הנוגעים לארנונה, נהנו הרשויות מהחופש למדוד את הנכסים כרצונן. בשנות ה-90 אושר חוק שהגביל את כוחן של הרשויות וחייב אותן לאמץ את אותה שיטת מדידה, כשכל שינוי חייב אישור מצד משרד הפנים. מאחר שעיריית ירושלים מדדה באותן שנים את גודל הנכס בהתאם לשטח רצפה בלבד, היא נאלצה ליישר קו. אז נכון שהעירייה נהנית מתעריפים גבוהים פר מטר, אך עם זאת המטרז' שלה נמוך".

בין Airbnb לדירות רפאים

עוד לפי הנתונים, ההכנסה הממוצעת מגביית ארנונה לנפש ב-2017 היתה 2,830 שקל, עלייה ריאלית של 3.8% ביחס ל-2016. בעיריות בהן קיימת פעילות מסחרית ותיירותית אינטנסיבית, נרשמה גבייה גבוהה של ארנונה לנפש: בתל אביב היה הסכום הממוצע 6,880 שקל, ובאילת 5,745 שקל. גבייה גבוהה של ארנונה לנפש נרשמה גם ברשויות המדורגות ברף החברתי-כלכלי הגבוה, דוגמת הרצליה, שם היה סכום הגבייה הממוצע 5,382 שקל, ורמת השרון עם 5,333 שקל בממוצע.

"הנחת העבודה היא שככל שהרמה הסוציו-אקונומית של התושבים גבוהה יותר, כך הרשות המקומית מרוויחה יותר", מסביר שושני. "זה מאפשר לה להעניק שירותים איכותיים יותר וגם להעמיק את גביית המסים. בנוגע ל-Airbnb, הרשויות בודקות היום יותר ויותר את השימושים שעושים אנשים בדירתם לצורכי תיירות ומסחר, במטרה להגדיל את התעריפים ולגרוף תשלום גבוה יותר. הארנונה משתנה למשל בין שימוש בדירה להשכרות קצרות טווח לבין שימוש תיירותי קבוע. בירושלים קיים תהליך הפוך - העירייה מבקשת להילחם בדירות הרפאים, ומחייבת דירות העומדות ריקות בתשלום ארנונה הגבוהה פי שלושה".

הדו"ח מגלה כי הרשויות שניצבו בראש הדירוג ביחס גביית ארנונה למגורים מסך החיובים הן המועצה המקומית מגדל בצפון והיישוב מיתר שבדרום – עם אחוז זהה של 99.6%. כפר שמריהו סוגרת את השלישייה המובילה עם 99.3%. לעומתן, יחס נמוך של גביית ארנונה למגורים קיים לרוב ברשויות מקומיות מהאשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים, דוגמת קלנסווה (יחס גבייה של 4.8%), בענה (6.2%) ולקיה (11.6%).

עו"ד אמיר שושני. "ככל שהרמה הסוציו-אקונומית של התושבים גבוהה יותר, הרשות מרוויחה יותר" צילום: שרון ינאי

בראש פינה ובתל אביב נרשם יחס גבוה הן של גביית ארנונה למגורים והן של גביית ארנונה שלא למגורים מסך הארנונה הכללית - 92.6% ו75% בראש פינה, בהתאמה, ובתל אביב 87.2% ו-72.9%.

עוד מראה הדו"ח כי העיריות שבהן נרשם שיעור גבוה של גביית ארנונה שאינה למגורים מסך הארנונה הכללית הן קרית גת עם 79%, אילת עם 75.6% וטירת הכרמל עם 74.8%. לדברי שושני, "אלה הן דוגמאות מובהקות לערים שאמנם מרוחקות מאזורי הביקוש, אך ידעו להגדיל את שטחי המסחר והתעשייה שלהם - ותוגמלו בהתאם. אם נסכם את הדו"ח הרי שהנתונים רחוקים מלהפתיע. בסופו של דבר היישובים החזקים והעשירים הם גם אלו שבהם נרשם יחס גבוה בגביית ארנונה למגורים ובגביית ארנונה שלא למגורים מסך הגבייה. ארנונה, בעיקר של משרדים ומסחר, היא מנוע צמיחה ענק לכל רשות, המזניק אותן קדימה".