כנס שוק ההון
אמיר אפרתי, שותף מנהל בקרן ברוש: "האקטיביזם במסלול המראה"
כך אמר בכנס כנס שוק ההון של כלכליסט בשיתוף פסגות ו-BDO. עוד אמר אפרתי כי "ההשקעות האקטיביות פועלות לשנות את מבנה דירקטוריון כדי להציף שווי למשקיעים. זה קורה לרוב בשל ניהול לקוי, או בשל פיקוח לקוי כאשר הדירקטוריון לא מפקח כמו שצריך על ההנהלה. למעשה, קיים בחברות מסוג זה חוסר הלימות בין הדירקטוריון, לבין ההנהלה ובין בעלי המניות"
אמיר אפרתי, שותף מנהל בקרן ברוש, אמר היום (ד') בכנס כנס שוק ההון של כלכליסט בשיתוף פסגות ו-BDO: "מה זה ניהול השקעות אקטיביסטי? ספקטרום ההשקעות מנוהל מהשקעות פאסיביות ואקטיביות, כאשר השקעות אקטיביות הן השקעות ספיציפיות שאפילו מביאות להתערבות בניהול דרך כניסה לדירקטוריונים של חברות. והשקעות פאסיביות הן דרך תעודות סל לדוגמא, או השקעה שאינה מנסה להתערב בשינוי החברה. ההשקעות האקטיביות פועלות לשנות מבנה דירקטוריון כדי להציף שווי למשקיעים. זה קורה לרוב בשל ניהול לקוי, או בשל פיקוח לקוי כאשכר הדירקטוריון לא מפקח כמו שצריך על ההנהלה. למעשה, קיים בחברות מסוג אלו חוסר הלימות בין הדירקטוריון, לבין ההנהלה ובין בעלי המניות".
"אבל לא כל החברות כמובן זהות. האינטרסים של ההנהלה, לדוגמא בחברות גדולות, שונות מאוד מהקטנות; ההשוואה היא לרוב לחברות גדולות אחרות הבוחנות שווי שוק, הכנסות, ולאו דווקא יצירת ערך לבעלי המניות. בחברות מסוג אלה המנכ"ל רוצה להיות המחליט הבלעדי, וזה די מייצג את האינטרס של ההנהלה. תפקיד הדירקטוריון, שהוא לפקח על הנהלה ולהוסיף לה ערך, מבטא אינטרס בחברה מסוג זו של קבלת יוקרה, שכר יפה, וביטוח על רשלנות, ובעלי המניות רוצים תשואה.
שלושת האינטרסים האלה לא תמיד מיושרים אחד עם השני. וזה מוביל לא פעם לדרוויניזם הפוך במסגרתו החלש שורד. דירקטור חזק, לדוגמא, הוא לא תמיד הפופולרי, בעוד דירקטור שהוא מעין yes man או yes whomem, נדחף, לרוב, לדירקטוריון, כי זה בדיוק הטיפוס שאוהבים בהנהלה. ואז אין מערכת של איזונים ובלמים. יש דוגמאות רבות לכך בעולם דרך כמה מהחברות הגדולות אחת הדוגמאות לכך היא יאהו, שהייתה מטרה לפרק אותה ליאהו וליאהו יפן.
ובסוף זה עובד, עובדה שהביצועים של קרנות אקטיביסטיות טובים יותר ממדד S&P, וברגע שצולחים הרכבת דירקטוריון עם ערך מוסף זה מצליח. הדירקטורים בחברות קטנות הם בדרך כלל המשקיעים עצמם ובחברות ציבוריות רואים את זה פחות.
כל זה אמור לייצר מערכת של בקרה ושקיפות שמייצרת ערך לחברות. חברת אלקוברה לדוגמא, חטפה משהו כמו 60% והסתכלנו על החברה והבנו שהיו לה 19 עובדים עם משכורות מפוארות ועם משרדים בעזריאלי. נסענו לארה"ב ונפגשנו עם המשקיעים של החברה שלא רצו לעשות תהליך כלשהו כי אין להם זמן לזה, שכנענו אותם ועשינו מיזוג הפוך והשאר היסטוריה.